אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חיון נ' תנופה ביצוע וניהול פרויקטים ואח'

חיון נ' תנופה ביצוע וניהול פרויקטים ואח'

תאריך פרסום : 10/01/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
11028-07
09/01/2011
בפני השופט:
אבישי רובס

- נגד -
התובע:
שמואל חיון
הנתבע:
1. תנופה ביצוע וניהול פרויקטים
2. בתי זקוק לנפט בע" מ
3. כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

1.התובע, יליד 29.10.1962, הגיש תביעתו בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונת עבודה שארעה ביום 28.2.2007, עת עסק בבניית גג איטום למיכל דלק כעובד אצל הנתבעת 1 (להלן "הנתבעת"), במקרקעי הנתבעת 2 (להלן "בז"ן"), היא מזמינת העבודה.

2.במהלך הדיון שנערך ביום 22.12.10, הגיעו הצדדים לידי הסכמה לפיה, התביעה כנגד בז"ן תדחה ללא צו להוצאות, מבלי שיהא בכך כדי לפגוע בזכויותיו של התובע וכל סכום שיפסק לתובע ישולם על ידי הנתבעת והמבטחת (הנתבעת מס' 3). עוד הסכימו הצדדים, כי ינתן פסק דין מנומק כל בסיס תחשיבי הנזק, תצהירי העדות הראשית וחוות הדעת האקטוארית, אשר הוגשו על ידי הצדדים. מאחר ולאור הסכמת הצדדים תידחה התביעה כנגד בז"ן, אתייחס לטענותיו של התובע, כאילו הופנו כלפי הנתבעת בלבד.

3.בכתב התביעה טען התובע כי החל לעבוד אצל הנתבעת פחות משלושה חדשים טרם התאונה, ללא הדרכה או הכשרה. ביום התאונה נדרש התובע, יחד עם עובדים נוספים, לבצע עבודה לבניית גג לצורך איטום מיכלי דלק. עבודת האיטום נעשתה על ידי פחים שהורכבו על קורות אלומיניום, עד לגובה של 5 מטרים. במהלך העבודות נדרש התובע לעמוד על הקורות כשהוא קשור בחבל שאמור לאבטח אותו ולהרכיב את הפחים, שצורתם משולש, בין הקורות. התובע אבד את שווי משקלו, היות והקורות היו בעובי של מס' ס"מ בלבד, וכתוצאה מכך דרך על אחד הפחים ונפל יחד עם הפח לרצפה, מגובה של כ - 5 מטרים, כאשר החבל אליו היה קשור נקרע ו\או התנתק.

התובע הובהל לבית החולים, שם אובחן כסובל משבר בחוליות L1 ו - L2 בגבו ושבר בעצם הסטרנום. התובע אושפז למשך 15 ימים, במהלכם נותח והושם בגבו קיבוע לשבר הנ"ל.

4.התובע טוען, כי יש להחיל על המקרה את סעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח - 1968. בנוסף טוען התובע, כי התאונה ארעה בשל רשלנות הנתבעת כמעבידה שלו, אשר הנהיגה שיטת עבודה מסוכנת, ספקה לו כלי עבודה לא בטיחותיים ו\או לא תקינים, לא הדריכה אותו, לא פקחה על עבודתו, לא נקטה בפעולות הנדרשות למניעת התאונה, לא הזהירה את התובע מפני הסכנה שבשמוש בקורות וכו'. עוד טען התובע, כי הנתבעת הפרה את חובותיה בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה.

5.הנתבעת מצידה הכחישה בכתב ההגנה את נסיבות התאונה, כפי שתוארו בכתב התביעה אולם, לא נתנה גרסה משלה לארוע.

6. א.ד"ר א. סלטי, המומחה מטעם התובע, קבע בחוות דעתו מיום 1.6.2008 כי כתוצאה מהתאונה נותרה לתובע נכות בשיעור משוקלל של 33.3%, בגין הגבלה קשה בתנועות הגב ורגישות של הצלקת הניתוחית.

ב.ד"ר מרדכי קליגמן, המומחה מטעם הנתבעת קבע בחוות דעתו מיום 19.8.2008 כי כתוצאה מהתאונה נותרה לתובע נכות בשיעור משוקלל של 20%, בגין הההגבלה בטווח התנועות.

ג.ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה כי כתוצאה מהתאונה נותרה לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 30% בגין הגבלה קשה בתנועות הגב. לאחר הפעלת תקנה 15 במלואה, נקבעה נכותו בשיעור של 45%. בנוסף, נקבעו לתובע נכויות זמניות בשיעורים בלתי מבוטלים, עד ליום 1.4.2008 (ואף הופעלה תקנה 18א), אז נקבעה נכותו הצמיתה.

ד.פרופ' מיכאל סודרי, המומחה מטעם בית המשפט, קבע בחוות דעתו מיום 8.1.2009 כי כתוצאה מהתאונה נותרה לתובע נכות בשיעור של 30% בגין הגבלה קשה בתנועות הגב. עוד קבע המומחה לתובע נכויות זמניות בשיעורים משתנים, כדלקמן: 100% מיום 28.2.2007 עד ליום 31.7.2007, 80% מיום 1.8.2007 עד ליום 31.12.2007 ו - 50% מיום 1.1.2008 עד ליום 31.3.2008. החל מאותו מועד, נקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 30%, כאמור.

נסיבות התאונה ואחריות

7.במסגרת תצהיר העדות הראשית חזר התובע על הטענות בכתב התביעה וטען כי ביום 25.12.06 החל לעבוד אצל הנתבעת כבנאי, ועבודתו כללה בין היתר "הרכבת ברזל, קידוח ולעיתים העבודה התבצעה בגובה רב תוך מאמץ פיזי מתמשך" (סעיף 3 לתצהיר התובע). עם קבלתו לעבודה, וגם לאחר מכן, לא הודרך לטענתו ולא הוכשר לעבודה בגובה, בתנאים לא בטיחותיים, והוא נאלץ לבצע את העבודה מחוסר ברירה (מחשש לאבד את מקור פרנסתו בעבודה הזמנית שאפשרה לו במקביל ללמוד מקצוע של חרטות CNC), אף שלגרסתו עם קבלתו לעבודה הובטח לו ע"י בנו של הקבלן (מר חמי הלר), כי העבודה תתבצע רק על הקרקע. ביום 28.2.07 עבד במתחם בתי הזיקוק לנפט בבניית גג לצורך איטום מיכל דלק כשהוא נאלץ לעמוד על קורת אלומיניום בעובי של מספר ס"מ, המתנשאת לגובה של כ- 5 מ', עליה נדרש להרכיב את הפחים בעזרת ניטים. במהלך העבודה היה התובע קשור בחבל אבטחה. תוך כדי ביצוע העבודה איבד את שיווי משקל, דרך על אחד מהפחים, והפח שלא החזיק את משקלו, נפל לקרקע והתובע נפל עמו. החבל אשר היה אמור לאבטח את התובע נקרע או התנתק.

התובע טוען בתצהירו כי העבודה התחדשה לאחר שהופסקה יומיים קודם לכן ע"י קב"ט בז"ן (מטעם הנתבעת 2) אשר קבע כי העבודה שנעשית בגובה הינה מסוכנת ואיננה עומדת בדרישות הבטיחות, אך עם חידוש העבודה לא השתנה דבר.

8.לחיזוק גרסתו, צרף התובע תצהיר של מר קמחי חגי, אשר עבד עמו בפרוייקט ונכח במקום בעת ארוע התאונה. לטענתו, בעת התאונה הוא היה על הקרקע והבחין בתובע כשהוא מחליק כלפי מטה ונופל מהקורה אל הקרקע על גבו, במרחק של כמטר וחצי ממנו. החבל אשר היה אמור לאבטח את התובע היה תלוי מהקורות, כשהוא קרוע. ביום 13.7.2007 (כשבועיים לאחר התאונה) עבר לטענתו לראשונה השתלמות בטיחות בגובה יחד עם יתר עובדי הנתבעת, קורס שהתקיים בקיבוץ עינת, כאשר באותה עת הופסקה העבודה במתחם בז"ן וחודשה רק לאחר סיום הקורס.

9.תצהיר נוסף שהוגש היה מטעם מר גסטון פארחה, אשר עבד אף הוא כבנאי אצל הנתבעת, במקביל ללימודיו כסטודנט להנדסה אזרחית. הנ"ל לא נכח במקום בעת ארוע התאונה אולם, הוא תאר את שלבי הביצוע ואת וליקויים שנתגלו באופן ביצוע העבודה בגובה לאור ניסיונו האישי כגולש סנפלינג וניסיון תעסוקתי בגובה (כגון ניקוי חלונות בבניינים גבוהים) וידע הנובע מהכשרתו ומלימודי ההנדסה האזרחית. לטענתו, כאשר החל שלב עבודת הקירוי בגובה, הבחין כי העבודה מתבצעת בניגוד לכללי הבטיחות ולכן, הביא ציוד אישי שלו מהבית. הוא פנה למר הלר, בעליה של הנתבעת, והתריע בפניו על כך. מפקח העבודה מטעם בז"ן הפסיק את העבודה מטעמי בטיחות, עד אשר יוסדרו הנהלים והעבודה תתבצע בעזרת ציוד ראוי ומתאים לעבודה בגובה. עקב ניסיונו, החל לבנות נהלי עבודה בשיתוף עם מר הלר והמפקח על העבודה ואף נפגש עם המפקח על הבטיחות מטעם בז"ן והסביר לו בעל פה את נהלי הבטיחות ובאיזה אופן תתבצע העבודה מאותו שלב. בערב יום התאונה שוחח עם מר הלר, אשר בקש ממנו לא להגיע למחרת לעבודה, מאחר והנתבעת אינה ערוכה עדיין לביצוע העבודה בגובה. לאחר התאונה, בקש ממנו מר הלר להעלות על הכתב את נהלי העבודה בגובה והעובדים עברו השתלמות לעבודה בגובה בקיבוץ עינת.

10.הנתבעת הגישה כראיה את תצהירו של מר נחמיה הלר, בעליה של הנתבעת. מר הלר טען בתצהירו על ניסיונו בעבודה ועל היותו קבלן משנה מטעם חבק מ.ל.ט בביצוע עבודה של הרכבת גגות אלומיניום על שטח מבנה קיים בבתי הזיקוק בפרוייקט העבודה בו נפגע התובע. מר הלר פרט בתצהירו כי הפרוייקט היה אמור להימשך כחודשיים כשעיקר העבודה, בניית קונסטרוקציה בצורת כיפה נעשית על הקרקע, ובסיום בניית הקונסטרוקציה וחיפוייה בלוחות אלומיניום מועלית היא לגג המבנה. התובע נפגע בשלב חיפוי הקונסטרוקציה.

11.לטענת מר הלר, טרם תחילת ביצוע העבודות נערכה לכלל העובדים הדרכת בטיחות כללית ע"י אנשי הבטיחות של בז"ן, כחלק מנוהל מקובל בבז"ן. כחלק מתהליך הכניסה לעבודה וההדרכה היתה התייחסות ברורה לשיטת העבודה והשימוש המתחייב באמצעי בטיחות. לטענת מר הלר, שלב העבודה היה כזה שלא ניתן להשתמש בפיגומים והעובדים חייבים היו לעבוד על הקורות המחברות את הלוחות תוך שהם קשורים ברתמה המאבטחת אותם. מר הלר ציין, כי אכן היתה פנייה של אנשי בז"ן אליו לפיה, יש להשתמש בסולמות אך הוא הסביר כי הדבר אינו אפשרי ואף מסוכן. מר הלר הוסיף, כי התובע כמו כל העובדים, עבר הדרכה של בז"ן וגם הדרכה שלו ויתרה מכך, התובע הוא שפנה אליו בבקשה לעבוד בגובה כי הוא כשיר לכך וכי נמאס לו מהעבודה על הקרקע, בניגוד לטענת התובע כי התנגד לכך.

מר הלר טען כי ההנחיה הברורה והחד משמעית היא כי בעת העבודה בגובה יש איסור לדרוך על הפחים וכי יש לעמוד רק על הקורות שהינן אחידות בעוביין - 15 ס"מ כל אחת - ויכולות לשאת משקל רב. מר הלר הוסיף, כי ביום האירוע לא נכח במקום ועל האירוע נמסר לו מפי עובדים אחרים שהבחינו כי התובע דרך על הפחים, הפח נשבר תחתיו והוא נפל. מר הלר טען, כי מעבר להדרכה, סופק ציוד בטיחות המיועד לעבודה בגובה, ובכלל זה חגורת הקשירה. עוד טען כי חגורת הקשירה נבדקה באופן ויזואלי לפני כל שימוש וכי רק לאחר האירוע שונו הוראות בז"ן שעברו להנחיה של קשירה כפולה. מר הלר לא התייחס בתצהירו לטענותיו של מר גסטון.

12.הנתבעת הגישה גם את תצהירו של מר איתי דוידי, שהגדיר עצמו כמי שמכיר את מר הלר מילדות, הוא חבר קרוב של בנו ומשך שנים התגוררו בשכנות. מר דוידי הועסק אף הוא על ידי הנתבעת בפרוייקט ונכח בשטח ביום התאונה הנדונה. מדובר בתצהיר כמעט זהה לזה של מר הלר ועולות ממנו אותן עובדות ואותן מסקנות בדיוק כמו אלה המצוינות בתצהירו של מר הלר. מר דוידי הוסיף כי בוים התאונה הזהיר עובד נוסף בשם בנסון את התובע בתקיפות כי עליו להמנע מדריכה על הפחים (ראוי להדגיש, כי מר בנסון לא הגיש תצהיר). למרות זאת, התובע דרך על אחד הפחים וכצפוי, הפח נשבר תחתיו והוא נפל מגובה. עוד אשר העד כי חבל הקשירה נמצא כשהוא קרוע בחלקו העליון, קרוב לנקודת הקשירה, וכי הציוד נבדק ויזואלית טרם השמוש בו (העד לא ציין מי בדק כביכול את הציוד).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ