אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חיון נ' גולדן היל בע"מ

חיון נ' גולדן היל בע"מ

תאריך פרסום : 18/06/2013 | גרסת הדפסה
ע"ר
בית משפט השלום ירושלים
25673-01-13
11/06/2013
בפני השופט:
אלכסנדר רון

- נגד -
התובע:
שרה חיון
הנתבע:
גולדן היל בע"מ

החלטה

1.החלטה בערעור על החלטת כבוד הרשם (אורי פוני), שהחליט כי תינתן למערערת רשות להתגונן, אך זאת, בתנאי, שתפקיד בקופת בית המשפט 100,000 ₪ .

2.תחילה, להליך המהווה את המסגרת להחלטת כב' הרשם ולערעור זה.

א.הבסיס לדיון זה, בכתב תביעה שהוגש בסדר דין מקוצר על ידי המשיבה, חברה בעלת זכויות במקרקעין בירושלים ואשר בבעלותה בניין המשמש דיון מוגן לקשישים, כלפי המערערת המתגוררת בבניין. במוקד הטענה – אי תשלום דמי ניהול במשך שנים רבות.

ב. המסגרת ההסכמית מורכבת משני רכיבים עיקריים. הראשון, הסכם שכותרתו "חוזה שכירות" שחתם ביום 17.11.1993; והשני, הסכם ניהול, שנחתם גם הוא, באותו מועד, בין חברת "גולדן היל ניהול (1991) בע"מ" לבין המערערת דנן.

ג.אבן הפינה לעילת התביעה, באמור בסעיף 7 של כתב התביעה ולפיו: "הנתבעת הפרה הוראות עיקריות לחוזים בכך שלא שילמה את חלקה בהוצאות האחזקה, וכן בכך שנהגה לשכן בדירה באופן קבוע את בנה". אשר לסכומים אותם תבעה המשיבה, צורפו לכתב התביעה נספחים ה1–54, חשבוניות עבור דמי הניהול לתקופה הרלוונטית (על פי כתב התביעה – מיולי 2004 ועד דצמבר 2008). יוטעם כבר בשלב זה, שגם המערערת אינה טוענת ששילמה על חשבון דמי הניהול דבר במשך כל התקופה הרלוונטית, ולמעשה, אף לאחריה, ועד עצם היום הזה.

ד.כנגד תביעה זו הגישה המערערת בקשת רשות להתגונן בה נכללו, הן שתי טענות מקדמיות, הן טענות שנועדו להביא לכך שתינתן למערערת, אכן, רשות להתגונן, ובתוך הבקשה, אף התבקש בית המשפט למחוק את כותרת התביעה.

3.החלטת כבוד הרשם.

החלטת כב' הרשם – יסודית ומקיפה. בהחלטתו מיום 25.12.2012 התייחס כבוד הרשם לטענות השונות ולהלן אתייחס, במשולב, להחלטותיו ולעמדתי בעניין.

א.שתי טענות מקדמיות העלתה המערערת ואף בקשה למחיקת כותרת, ושלושתן נדחו, לטעמי, כדין, ואתייחס לכולן יחדיו.

1.תחילה נטען בסעיף 3(א) לבקשת רשות להתגונן, שכתב התביעה מעורפל, ובפרט, נטען, שלא פירטה המשיבה את דרך חישוב הסכומים המגיעים לה. העדר הבהירות ביחס לסכום אף היווה את בסיסה של הבקשה למחיקת כותרת, תוך שנטען שאין המדובר בסכום קצוב שניתן לחישוב פשוט (סעיף 7 לבקשת הרשות).

כלל ועיקר: יש להבחין, הבחן היטב, בין טענות שעניינן באי בהירותה של תביעה, או, כי, אין היא מתאימה לסדר דין מקוצר, לבין טענות העשויות להצדיק מתן רשות להתגונן. אלה שני מישורים שונים. וכמפורט להלן, אם בכלל, יש בנסיבות העניין הצדקה (חלקית) למתן רשות להתגונן, אך זאת – כנגד תביעה ברורה, שמתאימה עקרונית לסדר דין מקוצר. כתב תביעה המתבסס על חוזה (ולעניין זה, ראה עוד, להלן), ועל חשבוניות המצורפות לו, אינו מעורפל, והוא מתאים לתביעה בסדר דין מקוצר. ברור לחלוטין מה דורשת התובעת, וסכום החשבוניות קוצב בבהירות את סכום התביעה. אין משמעות הדברים שלהשגות המערערת כלפי החשבוניות אין מקום. נהפוך הוא. ואולם, טענות אלה, עשויות לגלם בחובן עילה למתן רשות להתגונן, אך אין בהן כדי להפקיע מהתביעה את אופייה הבסיסי: "בית המשפט העליון פרש לקולא את הצורך בראיה בכתב להוכחת התביעה, לא כל אחת ואחת מעובדות העילה צריכה ראיה בכתב. דרישה כזו היתה מסכלת את השימוש בסדר דין מקוצר בחלק ניכר מן העניינים הראויים לכך, הצידוק להקל עם התובע נמצא בכך, שהמסמך אינו דרוש כאמצעי הוכחה" [זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמוד 662]. ההלכה הפסוקה מקלה בכל הנוגע לראיה שבכתב, וזו אינה חייבת להיות ראיה מלאה להוכחת התביעה אלא די בראשית ראיה, ועל הפרק, לפיכך, תביעה המתאימה לכל דבר ועניין לסדר דין מקוצר. השגות הנתבעת ביחס לסכומים הנתבעים, עשויות להביא למתן רשות להתגונן כלפי אותה תביעה, אך אין משמעותן, שאין היא מתאימה למסגרת זאת.

(לבקשת רשות להתגונן אף צורפה כעין חוות דעת המבקשת, לכאורה, לתמוך בעמדת המערערת, ואולם, פשיטא, שבבקשת רשות להתגונן אין מקום לחוות דעת שהינה, למעשה, עדות מומחה; ועם זאת, מוצא אני חשיבות להדגיש כבר בשלב זה מסקנה מרכזית שעתידה להוות בריח תיכון גם להחלטתי, לפיה אפילו לדעת אותה חוות דעת מעט משונה שצורפה לבקשת רשות להתגונן, מגיע למשיבה הסך של 107,300₪, וזאת על בסיס דמי הניהול הבסיסיים בסך 912₪ הנקובים בהסכם, ובתוספת הפרשי הצמדה, שגם הם, נקבעו באותו הסכם. עתיד אני לשוב לכך בשלהי החלטתי).

2. השנייה שבטענותיה המקדמיות של המערערת היא להעדר יריבות. זאת, באשר, אין חולקין שלדמי הניהול או דמי האחזקה התחייבה המערערת כלפי חברת גולדן ניהול (1991) בע"מ ולא כלפי המשיבה דנן. לכאורה, יש מידה של ממש בטענה זו, ואולם נכון על פני הדברים לקבל את טענת המשיבה, לפיה על פי סעיף 2 לחוזה הניהול החברה לה צריך היה לשלם את דמי הניהול הוגדרה כדלקמן: "החברה חברת גולדן היל ניהול (1991) בע"מ ו/או כל הבאים או פועלים מטעמה, או כל מי שייקבע ע המשכיר, כאמור בחוזה השכירות". פשיטא, שבנסיבותינו קבע המשכיר שדמי ניהול ישולמו לו, עצמו, ובנסיבות אלה אין בטענה זו ולא כלום.

עמדת כב' הרשם בהיבטים אלה – מבוססת כהלכה.

ב.הסעיף המרכזי בהחלטת כבוד הרשם, סעיף 9, מסכם את מסקנותיו לגופה של בקשת רשות להתגונן. תחילה התייחס כבוד הרשם לחוות הדעת שהגישה הנתבעת, המכונה באותה החלטה כדוח, תוך שנקבע שנעדרת חוות דעת זו כל משקל ראייתי. כאמור, בין אם יהא ראוי לייחס לחוות דעת זאת ערך ראייתי רב יותר או רב פחות, לא הדיון בבקשת רשות להתגונן הינו המסגרת המתאימה לכך, ולפיכך אניח לטענה זו. שנית, ציין, כבוד הרשם, כי: "למעלה מן הצורך יוער כי הנתבעת לא חלקה על החשבוניות והאמור בהן במשך כל השנים עד להגשת התביעה. עובדה זו, יש בה כדי הודאה מטעם הנתבעת לנכונות האמור בחשבוניות, לרבות ובעיקר לעובדה כי דמי האחזקה מגיעים לידי התובעת אשר הינה הבעלים ובעלת החב' המתחזקת את הבניין". ואכן, אין חולקין, שלא חלקה המערערת על החשבוניות מעולם, וקשה להניח שניתן יהא להתעלם מעובדה זאת. עם זאת, לא נעלם מעיני, שהמערערת היא חסויה, בת כ – 83, ענייניה מטופלים באמצעים אפוטרופסית, וככלל, מקובל עלי, שבמצבים מסוג זה מחויב בית המשפט למידה מוגברת של זהירות באשר בנסיבות אלה גדל החשש לתקלות. לצד האמור ניתן ביטוי, בעיקר בסיפא של סעיף 8, להחלטת כב' הרשם ביחס להשגות המערערת לאופן בו חושבה הריבית בגין איחור התשלום (ולמעשה אין המדובר באיחור בתשלום, שהרי לא שולם דבר כלל), ולבסוף צוינה טענה מסוג מעט שונה, כי במחדליה אפשרה המשיבה לבנה של המערערת, המכור לסמים, לרוקן את חשבונה.

לחיתומה של החלטה הגיע כבוד הרשם בסעיף 10 למסקנה, שיהא, אמנם, ראוי להיעתר לבקשת רשות להתגונן, אך זאת, רק אם תפקיד המערערת בקופת בית המשפט 100,000₪ בתוך 21 יום. תנאי זה שקבע כבוד הרשם - במוקד הודעת הערעור.

4.טענות הערעור – דיון.

א. אפתח בתמצית מסקנתי, לפיה, מן הצד האחד, צדק כבוד הרשם בתפיסתו הבסיסית, לפיה גלומה בעייתיות אינהרנטית בעמדת המערערת, שמזה שנים הרבה לא שילמה היא דמי ניהול למשיבה, ולו גם פרוטה שחוקה; ומן הצד האחר, צדק הוא גם בכך שאימץ את טענת המבקשת שביחס לחשבון הכולל, אופן חישוב הריבית ולשאלות נלוות אחרות, אין כתב התביעה בהיר כל צורכו, ומכאן שדחייה מוחלטת של בקשת הרשות להתגונן, אינה במקומה.

ב. ואולם, נכון אני לקבל את השגת המערערת על מסקנתו הסופית של כבוד הרשם שהתנה את מתן הרשות להתגונן כנגד התביעה כולה בהפקדה של 100,000 ₪. תנאי זה, כלפי בעלת דין שהוגדרה כחסויה ושניתן בנקל להניח שלעולם לא תוכל לעמוד בתנאי זה, מחייב התערבות. הבעייתיות הגלומה במתן רשות להתגונן המותנת בתנאי שספק רב אם יוכל בעל דין שמנגד לעמוד בו, קיבלה את ביטוייה בפסיקת בתי המשפט, פעמים הרבה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ