אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חיוב שבוצע בהסתמך על טעות מזכה בהשבה שהיקפה ייקבע ע"פ דיני עשיית עושר

חיוב שבוצע בהסתמך על טעות מזכה בהשבה שהיקפה ייקבע ע"פ דיני עשיית עושר

תאריך פרסום : 18/07/2011 | גרסת הדפסה
דנ"א
בית המשפט העליון
10901-08,6-09
17/07/2011
בפני השופט:
1. כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
2. (בדימ') א' פרוקצ'יה
3. א' א' לוי
4. מ' נאור
5. ע' ארבל
6. א' חיות
7. ח' מלצר


- נגד -
התובע:
בייזמן השקעות בע"מ
עו"ד גד שילה
עו"ד אליהו מאיר
הנתבע:
1. משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ
2. משה חליוה (חליבה)

עו"ד יאיר שילה
עו"ד אורנה סנדלר-איתן
פסק-דין

השופטת מ' נאור:

1.        בין שני צדדים נכרת הסכם מכירת נכס. הקונה שילם חלק מדמי המכר לבנק, על מנת לסלק משכנתא שרבצה על הנכס בגין הלוואה שנתן הבנק למוכר. בדיעבד התברר, כי למוכר לא היו כלל זכויות בנכס. האם זכאי הקונה להשבת הכספים שהעביר לבנק? ואם כן, מהי המסגרת הנורמטיבית לקביעת היקף ההשבה? 

העובדות

2.        נגה היא בעלים של נכס מקרקעין (להלן: הנכס). פלונית זייפה את תעודת הזהות של נגה. פלונית, שלא בידיעתה ושלא בהסכמתה של נגה, התקשרה בחוזה עם המשיב 2 (להלן: חליוה) למכירת הנכס. לשם רכישת הנכס לקח חליוה הלוואה על סך 820,000 ש"ח מהמשיב 1 (להלן: הבנק) כנגד מישכון זכויותיו בנכס. בהמשך התקשר חליוה בחוזה עם העותרת בדיון הנוסף (להלן: בייזמן) למכירת הנכס. כחלק מהתמורה בעבור רכישת הנכס, התחייבה בייזמן לפרוע את חובו של חליוה לבנק כנגד סילוק המישכון על הנכס. לאחר מגעים בין בייזמן לבנק, העבירה בייזמן את הכספים ישירות לבנק, והבנק הסיר את המישכון על הנכס. לאחר העברת הכספים לבנק, התגלה כי פלונית כלל לא היתה הבעלים של הנכס, אלא מכרה את הנכס לחליוה תוך זיוף תעודת הזהות של נגה. לפיכך חליוה לא רכש זכויות קניין בנכס. בהתאם, גם בייזמן לא רכשה זכויות קניין בנכס. בעקבות זאת, הגישה בייזמן תביעה נגד הבנק להשבת הכספים ששילמה לצורך פרעון חובו של חליוה לבנק.  אין מחלוקת בין הצדדים כי כיום קיים ספק לגבי כושר הפרעון של חליוה עצמו.

פסק הדין של בית המשפט המחוזי

3.        בית המשפט המחוזי (כב' השופט ג'רג'ורה) קבע בפסק דינו כי נוצר הסכם בין בייזמן לבין הבנק לפיו "תפרע בייזמן את חובו של חליוה, ובתמורה יגרום הבנק לסילוק השעבוד אשר רבץ על המגרש". בית המשפט המחוזי עמד על המגעים בין הצדדים לקראת גיבוש ההסכם:

"עו"ד שילה... העיד כי פנה לבנק כבא כוחה של בייזמן והסביר את האינטרס של בייזמן בתשלום ההלוואה, תוך שביקש לקבל התחייבות כי אם ישולם סכום מוגדר בתוך מועד מוגדר ישחרר הבנק את השעבוד הרובץ על המגרש... עו"ד שילה [הודה] שבפניותיו בכתב לבנק לא ציין כי הוא פונה כבא כוחה של בייזמן, אך לדבריו - שכפי שכבר ציינתי, אין לי סיבה לפקפק בהם - הבהיר זאת לפקידי הבנק טלפונית... חיזוק למסקנה זו אני מוצא במכתב ת/1 ששלח עו"ד שילה לבנק בקשר להלוואה של חליוה, ובו ביקש 'אישור כי כנגד העברת הסכום של 834,852.24 ש"ח לפרעון ההלוואה עד ליום 15/2/99 תבוטל הערת האזהרה הרשומה לזכות הבנק במגרש', נרשם: 'העתק: בייזמן השקעות בע"מ'" (פסקה 9 לפסק הדין המחוזי).

           בית המשפט המחוזי קבע כי הצדדים להסכם, שעיקר תוכנו כמודגש בציטוט לעיל, קיימו אותו: בייזמן קיימה את חלקה ופרעה את החוב, ואילו הבנק קיים את חלקו ופעל לביטול רישום הערת האזהרה שנרשמה לטובתו. ואולם, לאחר שההסכם קוים, הגיעו "הנתונים באשר לערכן הנמוך של זכויותיו של חליוה במגרש [ו]נפלו על הבנק ועל בייזמן כרעם ביום בהיר" (פסקה 11). בנסיבות אלה הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה כי בחוזה בין הבנק לחליוה נפל פגם של טעות משותפת, שכן שני הצדדים הניחו כי השעבוד הרובץ על הנכס הינו בעל ערך כלכלי ממשי:

"בענייננו טעו הבנק ובייזמן טעות יסודית בנוגע להנחה בסיסית שעמדה ביסוד ההתקשרות ביניהם: שניהם הניחו כי הבנק יוכל להיפרע מזכויותיו של חליוה במגרש במידה וחליוה לא יפרע את חובו. הנחה זו היא אשר הניעה את בייזמן לשלם לבנק סכום של למעלה משמונה מאות אלף ש"ח. כפי שכבר קבעתי, הבנק היה מודע לאינטרס של בייזמן בפרעון ההלוואה והסכים לקבל את התשלום מידיה. טעות משותפת זו היא בגדר התממשותו של הסיכון בדבר טיב זכויותיו של חליוה במגרש, הזכויות אותן רכשה בייזמן מחד גיסא ואותן ביקש הבנק למשכן לטובתו מאידך גיסא... מסקנה זו נלמדת גם - ואולי בעיקר - מהתמורה עליה הסכימו הבנק ובייזמן בהתקשרויותיהם הנפרדות עם חליוה: בחוזה ההלוואה שנכרת בין הבנק לבין חליוה, ובחוזה המכר שנכרת בין בייזמן לבין חליוה" (פסקה 11 לפסק הדין המחוזי).

           לפיכך קבע בית המשפט המחוזי כי כל אחד מהצדדים רשאי לבטל את החוזה ברשות בית המשפט. על פי שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט בסעיף 14(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים), החליט בית המשפט המחוזי לבטל את ההסכם בין בייזמן לבנק ולהורות על השבה. בית המשפט המחוזי קבע כי הותרת הסכום בידי הבנק אינה צודקת. מלכתחילה נתן הבנק את ההלוואה לחליוה מבלי שקיבל לידיו בטוחה ממשית, שהרי לחליוה לא היו זכויות למשכן כך שהשעבוד להבטחת ההלוואה היה למעשה חסר ערך:

"בפועל השתפר מצבו של הבנק עשרת מונים בעקבות הטעות שהיתה נחלתם המשותפת שלו ושל בייזמן: הבנק זכה בכספי ההלוואה אותה העניק לחליוה אך חודשים ספורים קודם לכן, כספים אותם קיבל מידיה של בייזמן, בעוד שאלמלא נכנסה בייזמן לתמונה היה נותר עם הערת אזהרה חסרת ערך ממשי ועם זכות תביעה כלפי חליוה, אשר שוויה הכלכלי איננו ברור" (פסקה 10 לפסק הדין המחוזי).

           עם זאת, בית המשפט לא הורה על השבה מלאה אלא על השבה חלקית בלבד, בסברו כי אין "להפיל" את סיכון הטעות המשותפת על כתפו של צד אחד בלבד להתקשרות. בית המשפט ציין כי הטעות המשותפת היתה בתום לב של שני הצדדים. לפיכך פסק בית המשפט על השבה של מחצית הסכום, תוך שהוא מחייב את חליוה לשפות את הבנק על החלק שישיב לבייזמן:

"אין לי כל ספק שלא יהא זה צודק לתפוס את בייזמן בהתחייבותה לפרוע את ההלוואה, וכי יש מקום להיעתר לבקשתה לבטל את החוזה בינה לבין הבנק. עם זאת, נסיבותיו המיוחדות של המקרה שלפנינו מחייבות את בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו כך שמלוא הנזק הכספי שנגרם בעטיה של הטעות המשותפת לא יפול על כתפו של צד אחד בלבד להתקשרות... הגעתי לכלל מסקנה כי זה יהיה צודק להורות על השבה חלקית בלבד של התשלום ששילמה בייזמן לבנק. לפיכך אני מחייב את הבנק לשלם לבייזמן את מחצית הסכום של 834,960 ש"ח שקיבל הבנק מבייזמן, בצירוף ריבית והצמדה כחוק מיום ששילם בייזמן לבנק את הסכום ועד התשלום המלא בפועל לבייזמן... אני מחייב את חליוה לשלם לבנק את הסכום שישלם הבנק לבייזמן, בצירוף ריבית והצמדה כחוק, מהיום שישלם הבנק את הסכום לבייזמן ועד התשלום המלא בפועל" (פסקאות 14-15 לפסק הדין המחוזי).

פסק הדין נשוא הדיון הנוסף

4.        בערעור של בייזמן לבית משפט זה התעוררה סוגיה מרכזית אחת, והיא היקף זכותה של בייזמן להשבה. בערעור טענה בייזמן כי היא זכאית להשבה מלאה, שכן לגישתה הטעות היא כולה של הבנק, אשר נתן את ההלוואה ללא בטוחה של ממש. בייזמן "נכנסה לתמונה" רק לאחר מתן ההלוואה של הבנק לחליוה ולטענתה היתה רשאית להניח כי הבנק בדק את הזכויות בנכס עובר למתן ההלוואה. בייזמן טענה כי הסתמכה על כך בהתקשרותה בעסקת המכר עם חליוה ואין זה צודק לחייבה לשאת בנזקים הנובעים מטעותו של הבנק.

5.        מנגד טען הבנק, בערעור שכנגד, כי בייזמן אינה זכאית להשבה כלל, בטענה - נגד ממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי - כי לא קיים כל הסכם בינו לבין בייזמן וכי פרעון החוב של חליוה על ידי בייזמן הינו פעולה משפטית חד צדדית. במצב עניינים זה יש לשיטתו לבחון את תביעת ההשבה לפי עקרונות דיני עשיית עושר. לטענת הבנק, תשלום החוב על ידי בייזמן באופן חד צדדי לא גרם להתעשרות שלא כדין של הבנק ולכן ממילא אין מקום להשבה. הבנק לא התעשר, כך הטענה, כיוון שקיבל את התשלום בעבור חוב אמיתי המגיע לו ולפיכך "כדין". הטעות של המשלם - בייזמן - אינה מעניינו של הבנק, שכן המשלם נטל על עצמו סיכון בפרעון חוב של אדם אחר.

6.        בפסק הדין נשוא הדיון הנוסף נחלקו דעות השופטים. חברתי השופטת ארבל קיבלה את טענת בייזמן והורתה על השבה מלאה. מנגד, קיבל חברי השופט לוי את טענת הבנק והורה על ביטול ההשבה. חברתי השופטת פרוקצ'יה דחתה את הערעור ואת הערעור שכנגד וקבעה כי צדק בית המשפט המחוזי בפסקו השבה חלקית. בהתאם להוראת סעיף 80(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, היתה תוצאת פסק הדין כאמור בפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה. חברי המשנה לנשיאה ריבלין הורה על קיום דיון נוסף, לאור השאלה המשפטית המתעוררת והעובדה שפסק הדין משקף שלוש גישות שונות.

השאלה המשפטית - מסלול התחולה של סעיף 2 לחוק עשיית עושר

7.        דומה כי המחלוקת בין חבריי השופטים בפסק הדין נשוא הדיון הנוסף ניתנת למיפוי באופן הבא.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ