אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חיוב עריית אילת את חברת נ.ב.ט בע"מ בתשלום ארנונה

חיוב עריית אילת את חברת נ.ב.ט בע"מ בתשלום ארנונה

תאריך פרסום : 08/01/2008 | גרסת הדפסה
עמ"ן
בית המשפט המחוזי באר שבע
10-06
12/12/2007
בפני השופט:
ר. אבידע - ס. נשיא

- נגד -
התובע:
1. מנהל הארנונה של עיריית אילת
2. עיריית אילת

עו"ד ד. גיט
עו"ד ד. ליבוביץ
הנתבע:
נייטשר בטה טכנולוגיות - נ.ב.ט בע"מ
עו"ד י. בנקל
פסק-דין

 

אקדמות מילין:

  1. ביום 19.7.07 ניתנה החלטה לפיה התבקשו ב"כ הצדדים "להתייחס לשאלת תוקפה של ההחלטה נשוא הערעור משניתנה ע"י שניים מחברי ועדת הערר (אנא ראו עמ"נ 15/05 בית משפט מחוזי באר שבע, מפעלי תובלה בע"מ נ' מנהל הארנונה של עיריית אילת, ניתן ביום 8.12.06 ע"י כב' סגן הנשיא ניל הנדל) כמו כן, מתבקשים ב"כ הצדדים להתייחס להשלכה, במידה ויש, של שמיעת המומחים על ידי ועדת הערר, כפי שצויין בהחלטה". החלטה זו ניתנה לאחר שרק בתשובת המערערים לסיכומי המשיבה הועלתה על ידם לראשונה הטענה כי החלטת ועדת הערר נשוא הערעור ניתנה שלא כדין כיוון שניתנה על ידי מותב של שני חברים. קודם למתן ההחלטה האמורה הוכנה טיוטה של פסק דין, אך מאחר וכאמור הטענה בדבר מותב חסר הועלתה באיחור, מבלי שתהא למשיבה הזדמנות להתייחס אליה, התבקשו ב"כ הצדדים ליתן התייחסותם לטענה. לאחר שב"כ הצדדים מסרו את התייחסותם, התקיים ביום 17.9.07 דיון, במהלכו הסכימו ב"כ הצדדים, לאור חשיבותה של השאלה בדבר תוקפה של ההחלטה של ועדת הערר, אשר ניתנה בהרכב חסר, כי תעשה פניה ליועץ המשפטי לממשלה, במסגרתה יוצע ליועץ להצטרף לערעור על מנת שיתאפשר לו להביע את עמדתו לגבי שאלת תוקפה של החלטת ועדת ערר שדנה בהרכב של שני חברים בלבד.
  2. ביום 25.10.07 הודיע ב"כ היועץ המשפטי כי מאחר וסוגיית תוקפה של החלטת ועדת ערר שדנה בהרכב חסר כבר הוכרעה בפסק הדין שניתן בעמ"נ (ב"ש) 15/05 מפעלי תובלה נ' מנהל הארנונה אילת, ומאחר ולדעת היועץ המשפטי הצדדים אינם יכולים להסכים לדיון בהרכב חסר, אין צורך בהתייצבות היועץ בהליך זה.
  3. בעקבות הודעת היועץ המשפטי, ובהמשך להסכמות אליהן הגיעו ב"כ הצדדים בדיון שהתקיים ביום 17.9.07, ניתנה להם האפשרות להגיש אסמכתאות עד ליום 18.11.07.
  4. בשל טעות אנוש נשלחה הטיוטה של פסק הדין, שהוכנה עוד בטרם מתן ההחלטה ביום 19.7.07, לאתר בית המשפט. טעות זו התגלתה כאשר, לאחר שחלף המועד אשר במהלכו יכלו ב"כ הצדדים להגיש אסמכתאות, חזר התיק ללשכה לשם הכנת פסק דין.

משהתברר כי בשל טעות כאמור, התפרסמה טיוטה של פסק דין, הוצאה הטיוטה, שמעולם לא נחתמה, מהאתר.

א. מבוא

5.      המשיבה, שעיקר מניותיה מוחזקות ע"י תאגיד זר, עוסקת בגידול אצות בבריכות, ייבושן ואריזתן, לצורך משלוח לחו"ל. את האצות מגדלת המשיבה בבריכות רדודות של מי ים,  אשר מדופנות ביריעות ניילון, כדי למנוע חלחול. יריעות הניילון מוחזקות במקומן ע"י רצועות מבטון.

במאי 1993 דנה ועדת ערר לענייני ארנונה שליד עיריית אילת בערר שהגישה המשיבה בגין ארנונה שהושתה עליה לתקופה מיום 1.4.90 ועד שנת 1992. בהחלטתה ציינה ועדת הערר "... שמכיוון שמנהל הארנונה התייחס לשטח "פני המים" של הבריכות - כ"שטח חקלאי", יש מקום לאפשר דרכי גישה לתפעול לאותו "שטח חקלאי" ולהתייחס אליהם באותו סיווג שקבע מנהל הארנונה לגבי "פני המים"". לפיכך, קבעה ועדת הערר כי תיגבה ארנונה מהמשיבה על פי סיווג של "שטח חקלאי", גם משטחים שאינם "פני המים", אך מצויים בתוך תחומי כל בריכה, וגם מפס ברוחב מקסימלי של 2 מטר מסביב לכל בריכה. בסיום ההחלטה נאמר "... באם יחשוב מנהל הארנונה כי קביעתו בדבר סיווג "פני המים" כ- "שטח חקלאי", היתה מוטעת ועליו לשנות את הסיווג, אין בהחלטתנו זו משום מניעה בפניו לעשות זאת". מאז מתן אותה החלטה גבו המערערים ארנונה מהמשיבה בהתאם לאמור באותה החלטה.

6.      ביום 15.11.04 הודיעו המערערים למשיבה על החלטתם לשינוי סיווג שטחים במפעלה. עיקר השינוי בכך, שבמקום סיווג בריכות האצות כ"קרקע חקלאית", סווגו בריכות האצות כ"תעשיה". לפיכך, הועמדה הארנונה בשנת 2004 על הסכום של 5,171,808.47 ש"ח, כאשר קודם לכן, החיוב בארנונה השנתית היה בסכום של כ- 300,000 ש"ח. המערערים דרשו מהמשיבה ארנונה על פי הסיווגים החדשים, לשש שנים רטרואקטיבית, כך שסה"כ חיובה של המשיבה הועמד על סכום העולה על 45 מיליון ש"ח. השגה שהמשיבה הגישה על החלטות המערערים, נדחתה. המשיבה הגישה ערר לועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית אילת. הערר התקבל, ושינוי הסיווג של הבריכות בוטל, כך שנותר סיווגן כ"קרקע חקלאית". בין היתר צוין בהחלטת ועדת הערר "יו"ר הועדה נפגש עם אמנון שפר שהתמחה בסוגיה ואף הכין עבודת מחקר בנושא ועם מומחה לגידול אצות... הד"ר אביגד וונשק אשר נתן את המידע הרלוונטי וקבע כי התהליך הוא תהליך ביולוגי ולא תהליך מכני".

ערעורם של המערערים מופנה כנגד החלטת ועדת הערר.

ב. טענות הסף של המשיבה

7.      במסגרת טענות הסף שהמשיבה העלתה נטען על ידה כי המערערים לא היו רשאים לשנות את סיווג נכסיה לצרכי הארנונה, בשל שלושה טעמים.

(א) דיני ההקפאה.

(ב) החלטתה של ועדת הערר מיום 30.5.93 אשר נתנה תוקף להסכמות בין הצדדים.

(ג) התנהגות הצדדים לאורך השנים "תוך הסתמכות המשיבה על הארנונה עליה    הוסכם".

8.      אשר לטענת המשיבה כי המערערים פעלו בניגוד לדיני ההקפאה, טענה המשיבה, כי המערערים פעלו בניגוד לתקנה 4(א) לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 2000), התש"ס - 2000 (להלן: "תקנות ההסדרים"). תקנה זו אוסרת שינוי, סוג, סיווג, או תת סיווג של נכס "באופן המשפיע על סכום הארנונה... אולם רשאית היא לשנות סיווג נכס אם בפועל השתנה השימוש בו".

המשיבה סמכה טיעוניה בעניין זה על האמור בעע"מ 3874/02 עיריית חדרה ואח' נ' חברת שיקרצ'י תעשיות (1995) בע"מ, דינים עליון, כרך סח 46, סעיף 10, שם נאמר "זאת ועוד, אפילו אם נפלה טעות בסיווג הנכס לצרכי ארנונה בשנת 1996, טעות זו אינה מעלה או מורידה לשאלת שינוי הסיווג. מבחינת דיני ההקפאה רשאית העירייה לשנות את הסיווג שניתן לנכס, ללא אישור מהשרים, במקרה אחד בלבד - כאשר היה שינוי בפועל בשימוש בנכס.... שינוי שכזה לא ארע בענייננו".

לעומת הנטען על ידי המשיבה, טוענים המערערים בהסתמכם על פסיקה, כי אין התקנה אוסרת שינוי סיווג כאשר השינוי נועד למנוע הנצחת טעויות. המערערים הסתמכו על האמור בע"א 5746/91 החברה לכבלים ולחוטי חשמל בישראל בע"מ נ' המועצה המקומית בית שאן, פ"ד נ(3) 876, שם נאמר "... הרשות המקומית אינה מנועה מלעלות את סכום הארנונה של נכס מסוים, אם הסכום שנקבע בשנה הקודמת מבטא הפחתה לסכום הארנונה שהגיעה כדין.... או אם הסכום שנקבע בשנה הקודמת נובע מטעות בחישוב הסכום המגיע כדין". כן הסתמכו המערערים על האמור בע"א 6501/98 עיריית הרצליה נ' רפאלה חרל"פ ואח', תק - על 2000(1) 574, "מקובל על הכל כי המערערת רשאית לתקן טעות בחישוב, אך אינה רשאית לקבוע שיטת חישוב שונה...". המערערים אף הסתמכו על האמור בע"א 975/97 המועצה המקומית עליבון נ' מקורות, פ"ד נד(2), 433 וכן עע"מ 104/03 אביבה קפלן ו-46 אחרים נ' עיריית רמת-גן.

מקובל עלי הנטען על ידי המערערים בעניין זה. תקנות ההסדרים לא באו לעולם כדי להנציח טעויות. לכן, רשאים היו המערערים, לאחר שלטענתם נוכחו כי טעו, להוציא למשיבה חיוב ארנונה בהתאם לסיווגים ושטחים כפי שסברו שנכון יהיה לעשות, ובעשותם כן לא פעלו בניגוד לתקנות ההסדרים.  

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ