אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חיוב המוסד לבטוח לאומי לשלם לאח ואחות תשלום תוספת תלויים בגין העברתו משך כל התקופה לאם החולה במקום לאב אשר גידלם

חיוב המוסד לבטוח לאומי לשלם לאח ואחות תשלום תוספת תלויים בגין העברתו משך כל התקופה לאם החולה במקום לאב אשר גידלם

תאריך פרסום : 09/07/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חדרה
2057-08
02/07/2012
בפני השופט:
קרן אניספלד

- נגד -
התובע:
1. מ.ש.
2. ע.ש.

עו"ד מירב אפרים
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד שמואל עירוני
פסק-דין

תובענה כספית נגד המוסד לביטוח לאומי בעילה מדיני הנזיקין. נטען שהנתבע פעל שלא כדין והסב נזק לתובעים בכך שבהיותם קטינים העביר משך תקופה ארוכה גמלה חודשית לה היו זכאים לאמם ולא לאב שלמשמורתו היו נתונים; כפועל יוצא גדלו התובעים בתנאים של מצוקה כלכלית ומחסור. 

א.    ברקע ההליך

1.         התובעים אחים; התובעת ילידת 3.5.1983 והתובע יליד 26.9.1985. בעודם ילדים קטנים חלתה אמם, כ.ש. ז"ל (להלן האם), בטרשת ניוונית. בשל מחלת האם טופלו התובעים על-ידי אביהם, א.ש. (להלן האב), והוא שגידלם בפועל. הנתבע (להלן גם המוסד) הוא רשות ציבורית שהוקמה על-פי דין; פעולתו מוסדרת בחוק הביטוח הלאומי ותקנותיו.

2.         ביום 14.9.1987 קבע הנתבע לאם על-רקע מחלתה דרגת אי-כושר בשיעור של 75%, מכוחה היתה האם זכאית לקצבת נכות בשיעור 100%. הלכה למעשה קיבלה האם מהנתבע קצבת נכות כללית החל מיום 13.12.1987. בנוסף שילם הנתבע לאם קצבת תוספת תלויים בגין התובעים לפי סע' 200(ג)(2) לחוק הביטוח הלאומי. עובדות אלה אינן שנויות במחלוקת [ראו סע' 9-8 ו-11 לכתב-התביעה וסע' 10 ו-12 לכתב-ההגנה].

3.         טענת התובעים היא, בקליפת אגוז, שהמוסד שילם לאם את קצבת תוספת התלויים (להלן תוספת תלויים) גם בתקופות בהן לא היו התובעים בחזקת האם אלא בחזקה בלעדית של האב שטיפל בהם וגידלם לבדו, לרבות בשנים בהן לא התגוררה האם עם האב והתובעים תחת קורת גג אחת אלא בבית אמה ולאחר מכן במוסד סיעודי אליו הועברה עד לפטירתה. אין חולק על כך שתוספת תלויים, כמוה כגמלת הנכות, שולמה על-ידי המוסד לאם עצמה; במשך תקופה קצרה בשנת 1996 שולמה הקצבה עבור האם לאחותה, ע.ע. (להלן האחות) [סע' 11 לכתב-ההגנה]. לשיטתם של התובעים באי-העברת תוספת תלויים לאב שגידל אותם ובתשלומה לאם שלא היתה מעורבת בטיפול בהם ובפרנסתם התרשל המוסד, הפר את חובותיו המעוגנות בחוק והסב לתובעים נזק שביטויו בכך שהם גדלו בתנאים של מחסור כלכלי.

4.         בפועל החל הנתבע משלם לאב תוספת תלויים עבור התובעים רק ביום 1.10.1996; המוסד הודה בכך [סע' 14 לכתב-ההגנה]. נזקם של התובעים שבעטיו נדרש הנתבע לפצותם הועמד על סך כול הקצבאות שנמנעו מהם בגין תוספת תלויים במהלך התקופה שמיום 13.12.1987 עד יום 30.9.1996 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. מלכתחילה הועמדה התביעה על סך של 844,000 ש"ח ליום הגשתה, 1.5.2008; הסכום נקבע על דרך אומדן, בהיעדר ידיעה ממשית על-אודות סכומי הקצבאות ששולמו ומועדי העברתן לאם [סע' 28-26 לכתב-התביעה]. בשלב מאוחר יותר הודיעו התובעים שהם מעמידים את התביעה על סך של 142,592 ש"ח ליום הגשתה כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

5.         תחילה הוגשה התביעה נגד המוסד ואחות האם; ההליך נגד האחות נמחק בשלב מקדמי, בהסכמה. טענת הנתבע להיעדר סמכות עניינית של בית-המשפט האזרחי לדון בתובענה נדחתה בראשית הבירור [החלטת כב' השופט שרעבי מיום 30.11.2008]. החלטה זו עולה בקנה אחד גם עם פסיקתו העדכנית של בית-הדין הארצי לעבודה לפיה אין למערכת בתי-הדין לעבודה סמכות עניינית לדון בתביעה המוגשת נגד המוסד לביטוח לאומי בעילה מדיני הנזיקין, ככל שהסמכות לא זכתה לעיגון ספציפי בחוק [ראו עב"ל 617/09 המוסד לביטוח לאומי - מימון (טרם פורסם, 29.7.2010)]. אינני נדרשת אפוא לסוגיה זו.

6.         ביום 20.12.2011 נשמעו עדויות התובעים והאב מזה ועדות עובדת המוסד גב' רעיה אדר מזה. אלו הן השאלות העיקריות הטעונות הכרעה: ראשית, אם ידע המוסד, או שהיה עליו לדעת, שהאב ולא האם מחזיק בתובעים ומגדלם באופן שהשליך על קביעת זהותו של ההורה הזכאי לתוספת תלויים עבורם. שנית, ככל שהתשובה על השאלה האמורה היא בחיוב, האם העברת הקצבה לאם או למי מטעמה בידי המוסד, ולא לידי האב, הקנתה לתובעים עילת תביעה בנזיקין. ההפניות להלן הן לפרוטוקול מיום 20.12.2011 זולת אם צויין אחרת.

ב.    דיון והכרעה

למקרא סיכומי הצדדים ברי שגדר המחלוקת צר מזה שהובא לדיון מלכתחילה בכתבי-הטענות. מן הצד האחד התמקדו טענות התובעים בעוולת הרשלנות; העילה הנוספת שעל-יסודה תבעו, הפרת חובה חקוקה, שוב לא נזכרה ומכאן שנזנחה. מנגד נסבו טענות המוסד על שאלת קיומו והוכחתו של נזק בר-תביעה בנזיקין וחובת האב להקטינו; גלומה בכך מניה וביה הודאת הנתבע במרכיבים מהותיים, עובדתיים ומשפטיים כאחד, שעליהם נסמכה התובענה. טענת התיישנות שהעלה המוסד במהלך הבירור (הגם שלא באופן ברור ומפורש בהזדמנות הראשונה, אגב הגשת כתב-הגנתו) נזנחה אף היא ולא נזכרה בסיכומיו.

1.     כרונולוגיה של מחלת האם ותשלום הקצבאות בגינה

ברובד העובדתי נעוץ ההליך באי-תשלום תוספת תלויים לאב שבחזקתו ולטיפולו היו התובעים נתונים במהלך התקופה שראשיתה בדצמבר 1987, אז הוחל בתשלום קצבאות לאם כולל קצבת תוספת תלויים, וסופה באוקטובר 1996, מועד בו הוחל בתשלום תוספת תלויים לאב.

(א)          מחלת האם אובחנה בשנת 1987. חרף מחלתה ואף שזו השפיעה על היקף התפקוד שלה נשמר התא המשפחתי שכלל את האם, האב והתובעים עד תחילת שנת 1991. בשנת 1988 עברה המשפחה להתגורר בח. בשל מחלת האם, כדי להסתייע באחותה שגרה שם. כבר בתקופה זו לא תפקדה האם והאב נשא לבדו בנטל הכרוך בגידול התובעים, בטיפול בהם ובעול פרנסתם [סע' 4 ל- ת/1; סע' 5-4 ו-12 ל- ת/2; סע' 5-4 ו-11 ל- ת/3].

בתחילת 1991 חל פירוד בין האב לאם על רקע מחלתה. האם עברה להתגורר בבית אמה במושב א. בעוד שהתובעים נותרו להתגורר עם האב בדירת המשפחה בח.  [סע' 7 ל- ת/1; סע' 6 ל- ת/2; סע' 6 ל- ת/3]. ממועד זה ואילך היו התובעים נתונים למשמורת מלאה ובלעדית של האב ולאם לא היתה כל נגיעה לשגרת חייהם היומיומית או לטיפול בהם.

בהמשך חלה הידרדרות נוספת במצבה של האם שחייב את אשפוזה במוסד סיעודי. החל מיום 24.10.1994 ועד מותה שהתה האם במוסד הסיעודי בית-נח; בחלק  מהתקופה לא תקשרה עם הסובב אותה כלל [סע' 8 ל- ת/1; נספח א' ל- ת/2].

(ב)          המוסד קבע לאם דרגת אי-כושר בהיקף של 75% בתוקף החל מיום 14.9.1987 לצמיתות, מכוחה היתה זכאית לקצבת נכות בענף נכות כללית בשיעור 100% (להלן גמלת הנכות); גמלה זו שולמה לאם מיום 13.12.1987 ואילך. החל מחודש 12/1988 הוכרה זכאות האם גם לקצבת שירותים מיוחדים בהיקף של 90% לצמיתות (להלן גמלת שירותים מיוחדים); תשלום גמלה זו הופסק עם אשפוז האם בבית-נח בשנת 1994. הגמלאות הללו כללו גם תוספת תלויים [תעודת עובד ציבור שערכה עובדת הנתבע גב' דליה גינות מיום 4.2.2009, נספח ב' לתצהירי התובעים; להלן תע"צ גינות].

(ג)            מלוא הקצבאות הועברו על-ידי המוסד לחשבון האם בבנק [תע"צ רעיה אדר, נ/1]. האם שלטה באורח בלעדי בקביעת החשבון שזוכה בתשלום; מעת לעת נתנה למוסד הוראות בעניין זה ובתוך כך העבירה את הקצבאות בין החשבון המשותף לה ולאב בבנק אוצר החייל, חשבונה הפרטי בבנק המזרחי שאליו לא היתה לאב גישה וחשבון האחות בבנק המזרחי [סע' 6 לתצהיר האב, ת/1]. האחות מונתה כמקבלת הקצבאות עבור האם באוגוסט 1996 וקיבלה את הקצבאות בפועל, כולל תוספת תלויים, בחודשים אוגוסט-ספטמבר אותה שנה; החל מאוקטובר 1996 שולמה תוספת תלויים לאב.

2.         על טיבה של קצבת תוספת תלויים וזהות הזכאי לה

תשלום תוספת תלויים עבור התובעים, כתשלום נלווה לגמלת נכות בה זוכתה האם, עוגן בסע' 200(ג)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (להלן החוק); זו הוראתו:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ