אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חיוב האב במזונות בוטל בעקבות סרבנותה הקשה של בתו לקיים עמו קשר

חיוב האב במזונות בוטל בעקבות סרבנותה הקשה של בתו לקיים עמו קשר

תאריך פרסום : 13/03/2013 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה בחיפה
42858-03-10
20/02/2013
בפני השופט:
אספרנצה אלון

- נגד -
התובע:
האב
עו"ד איראני ויטולד ואח'
הנתבע:
האם
עו"ד אריה אבריאל ואח'
פסק-דין

קטינה, כבת 10, נולדה לאם יהודייה ולאב ערבי מוסלמי, הוריה מעולם לא נישאו. בהיותה כבת שנה נפרדו הוריה. בעת הפירוד, הייתה הקטינה קשורה מאוד לאביה אשר היווה דמות חשובה ומשמעותית בחייה; הקשר ביניהם היה טוב, חם, אוהב ויציב ונמשך כשנתיים.

בהמשך ולאור התנהגות האם ובן זוגה, פיתחה הבת סרבנות קשר קשה כלפי אביה. מזה כ-6 שנים אין כל קשר בין הקטינה לבין אביה. הקטינה, מבקשת למחוק את אביה, מחייה ומזהותה. אביה נתפס בעיניה כ"אויב" - "..ההוא שהשאיר אותה לבד, רעבה, כאשר הייתה בת 4 חודשים, וגם שהיה קצין של הערבים וארגן אוטובוסים שיתפוצצו...", בעוד שבן זוגה של אמה "הציל אותה מההוא..." והוא "האבא האמיתי".

הגורמים המקצועיים, המליצו שלא להורות על קשר בין האב לבין הקטינה, בניגוד לרצונה ולעת הזו אין הוראה המחייבת את הקטינה לקיים קשר עם אביה. במצב דברים זה, נדרש ביהמ"ש להכריע, היש להיעתר לתביעת האב ולבטל את חיובו במזונות בתו עד אשר תיאות להיפגש עמו?

·         רקע - ההורים והקטינה

האם -יהודייה (מצד אמה), עלתה  לארץ ב-1996, בפרויקט "נעלה".  כיום, מתגוררת  יחד עם בעלה ושלושת ילדיהם המשותפים. האם, מנהלת אורח חיים דתי ולומדת לתואר שלישי.

האב - מוסלמי. כשהכיר את האם, לא היה, לעת ההיא, אזרח ישראלי. כיום, מתגורר עם בת זוגו וילדיה ועובד כקבלן שיפוצים.

הצדדים הכירו באקראי בשנת 1999, התאהבו ועברו להתגורר יחדיו. לטענת האם, התחזה האב ליהודי חובש כיפה ואילו לטענת האב, מעולם לא התחזה ליהודי והאם ידעה היטב את מוצאו.

כשנה לאחר לידת הקטינה, בשנת 2003, פרץ סכסוך קשה בין ההורים. לטענת האם, האב בגד בה עם חברתה הטובה עמה הוא חי עד היום ולהם ילד משותף), הפעיל נגדה אלימות פיזית מתמשכת ובנוסף איים כי יחטוף את הבת הקטינה לשטחים ויעלימה. לטענת האב, הקשיים בזוגיות נבעו בעיקר בשל הבדלים תרבותיים ביניהם וצרכים שהשתנו.

הקטינה - בעת הפירוד הייתה הקטינה כבת שנתיים, קשורה מאוד לאביה. עו"ס לסדרי דין דיווחה כי הקטינה מפותחת מאוד גילה, דוברת 3 שפות - עברית, ערבית ורוסית ואוהבת את כל בני המשפחה. משמגיע האב לגן לקחת את הקטינה, היא שמחה לקראתו וניכר כי הוא דמות חמה ואהובה בעיניה (כעולה מהתסקיר הראשון מיום 2.2.05). בתחילה ובמשך כשנתיים מהפירוד, התקיימו מפגשים בין האב לבין הקטינה, לרבות לינה. בהמשך דרשה האם כי המפגשים בין האב לבין הקטינה יהיו תחת פיקוח מאחר והאב מסיע את הקטינה , בנסיעות ארוכות ובמהירות מופרזת, ללא חגורת בטיחות וללא כיסא בטיחות. בהמשך, ביטאה האם חשש כי האב יחטוף את הקטינה לשטחים ויעלימה. היא ביקשה למנות מומחים אשר יבדקו את מסוגלות האב ואת שאלת הסיכון לקטינה. בהחלטות שניתנו על ידי מותבים קודמים, נקבע כי האם הכשילה את המפגשים של הקטינה עם האב במרכז קשר, לא שיתפה פעולה עם גורמי הרווחה, לא קיימה אחר החלטות בית משפט בעניין הסדרי הראיה והביאה (היא ובן זוגה) למצב בו הקטינה פיתחה סרבנות קשר קשה עם אביה.

כיום הקטינה הינה תלמידת כיתה ה' בבית ספר מסורתי בירושלים ונמצאת בפרויקט מצוינות.  מזה 6 שנים מסרבת הקטינה לראות את אביה ו/או להיות עמו בקשר.

·         תמצית ההליכים הקודמים

ההליכים המשפטיים שבין הצדדים הינם ממושכים ומרים ועד כה התבררו 12 תביעות בעניינם. תחילתם, בשנת 2003 שאז התבררו בפני ס. הנשיא דאז, כב' השופטת צ. קינן - תביעות לצווי הגנה, צווי מניעה, מזונות ומשמורת. בפסק דין מיום 29.6.2005 נקבע כי המשמורת בידי האם, האב חויב לשלם מזונות לקטינה באמצעות אמה בסך של 1,400 ש"ח לחודש, ונקבעו הסדרי ראיה בינו לבין הקטינה, אשר קוימו, כאמור, בשנתיים הראשונות בלבד.

בקיץ 2006, מלחמת לבנון השנייה, וכשנתיים לאחר הפירוד, הגישה האם תביעה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה וטענה להטרדות מצד הנתבע וכן תבעה כי הסדרי הראייה בין האב לקטינה יתקיימו תחת פיקוח במרכז קשר בלבד. דו"ח חוקר שצירפה האם העלה כי האב מרבה בנסיעות יחד עם הקטינה כשהיא אינה חגורה וללא כיסא בטיחות. האם טענה כי האב מסכן את בטחונה, עסוק בעבודתו ומותיר את הקטינה עם חברתו.

ביהמ"ש הורה על קיום מפגשים במרכז קשר. משהגיע האב לבקר את הקטינה בגן, ללא ידיעת האם ושלא על פי החלטת ביהמ"ש, עתרה האם להפסקת הסדרי הראייה. האם טענה כי היא חוששת וחושדת כי האב יחטוף את הקטינה ויעלימה לשטחים. הצדדים הופנו להדרכה הורית אצל פרופ' זכי. פרופ' זכי המליץ על מנגנון דו שלבי בכדי להתגבר על חששות האם. תחילה - קיום הסדרי ראייה ללא לינה במשך 3 חודשים, בליווי פק"ס ובהמשך, מעבר לקיום הסדרי ראייה עם לינה.

ביהמ"ש מינה את מר נדב וינטרוב, מומחה בכיר בפסיכולוגיה קלינית, על מנת שיחווה דעתו בעניין מצב הקטינה והסיבות לקשיי הקשר של הקטינה עם אביה. לעת ההיא, התקיימו מפגשים בין האב לקטינה במרכז קשר והומלץ על דילולם, לאחת לשבועיים במרכז קשר. פק"ס דיווחה כי האם הצליחה ליצור סרבנות קשר קשה מצד הילדה כלפי אביה. ד"ר וינטרוב קבע כי לשני ההורים מסוגלות הורית אך גם קושי רגשי. קשיי האב משמעותיים יותר אך הוא אינו מסוכן לקטינה. חשוב, לדעת ד"ר וינטרוב, היה להרגיע את חרדות האם, אשר מחלחלות לקטינה וכן להרחיב את תדירות המפגשים ולהוציאם מפיקוח. ביהמ"ש הורה על קיום מפגשים במרכז קשר בתדירות של אחת לשבוע וככל שלא יקוים מפגש, ללא הצדקה, תחויב האם בתשלום הוצאות. האם לא קיימה את החלטת ביהמ"ש והאב  הגיש בקשה לפי פקודת ביזיון ביהמ"ש. בתסקיר המשלים דווח כי דמות האב אצל הקטינה מקבלת היבט שלילי ומסוכן לאור השפעת האם. דמותו השלילית מועצמת ומושלכת על כל נושא בחיי הקטינה ולאב אין אפשרות לתקן את הדימוי שנוצר. הקטינה מצויה במצב של סרבנות קשר וקיים קושי רציני לשנות את יחסה לאביה. כב' השופטת קינן קבעה כי המפגשים בין האב לקטינה אינם מתקיימים נוכח יחסה השלילי של האם המוקרן על הקטינה וגורם לניתוקה מהאב. הקושי בשיקום הקשר בין הקטינה לבין אביה נעוץ בתחושותיה הסובייקטיביות של האם ולא בכשל של האב או בבעיה בלתי תלויה של הילדה. כב' השופטת קינן קבעה כי המפגשים יחודשו בכל יום ה' כאשר האב יגיע לגן הקטינה, בנוכחות פק"ס, ופרופ' א.שגיא - שוורץ. פק"ס דיווחה כי הקטינה נתונה להשפעה מאסיבית של האם ויש צורך לעבוד איתה על שינוי גישתה לדמות האב ולפיכך, הומלץ על הפסקת הביקורים בגן. פרופ' שגיא - שוורץ העריך בחוות דעתו כי הילדה מונחית על ידי אמה לכיוון של נתק מהאב ולפיכך, יש להורות על מפגשים משותפים של ההורים כדי להכינם לקראת חידוש הקשר ולאחר מכן, חידוש הקשר עצמו, כאשר האם משתתפת בפגישות ומאפשרת קיומן. בשלב הסופי, יתקיימו פגישות ללא נוכחות האם. בסיכום הערכה והמלצות מהמרכז לחקר התפתחות הילד נאמר כי האם ובן זוגה גורמים לסרבנות הקשר בין האב לבין הקטינה. ייתכן כי גם לאב חלק בתרומה לכך כתוצאה מהתנהגותו בעבר, אך יש לחדש באופן מבוקר ומודרך ובנוכחות בעלי מקצוע את המפגשים בין האב לקטינה.  בהמשך, דיווח פרופ' שגיא - שוורץ כי האם מרגישה מאוימת ופגועה ולא ניתן לגייסה לתהליך של טיפול בסרבנות הקשר של הקטינה. האם, מגיעה לפגישות אך מקשה עליהן באופן פעיל ואף עברה להתגורר יחד עם הקטינה בירושלים והחלה בתהליך של חזרה בתשובה. ביהמ"ש (כב' השופטת ר.ברגמן, אשר התביעות המשיכו להתברר בפניה) אישר את המלצות פרופ' שגיא - שוורץ, הורה על מפגשי הכנה בין האב, האם וגורם טיפולי ועל מפגשים במרכז הקשר בירושלים. ניסיונות מרכז הקשר ליצור קשר עם האם לא צלחו, מפגשים לא התקיימו במועד ולאלה שנקבעו הגיעו האם, בן זוגה והקטינה, באיחור ניכר כשהאם מודיעה כי אין בדעתה לשתף פעולה.  האם חויבה למלא אחר המלצות גורמי הרווחה וחויבה בתשלום קנס בסך 1,000 ש"ח בגין הפרת הסדרי ראייה לכל מפגש שלא יתקיים. בתסקירים מאוחרים יותר דווח כי בפועל לא התקיימו ביקורים, האם אינה מתאמצת להכניס את הילדה למרכז קשר ואינה מפעילה סמכות הורית כדי שהילדה תציית להוראותיה ותיפגש עם אביה. ההתרשמות היא, כי האם נותנת לגיטימציה להתנהגות הילדה ומשתמשת בה לצורך מניעת הקשר של הילדה עם אביה. האב, אשר עשה מאמץ והגיע למפגשים, יוצא מאוכזב ומתוסכל מהתנהגות בתו, מתוקפנותה כלפיו, קללותיה ועלבונותיה.

משנת 2010 עברו ההליכים להתברר בפניי - התביעה הנוכחית היא תביעת האב לביטול חיוב במזונות מחמת סירוב הקשר, והיא נשוא פסק דיני זה. מאז שנפסק הקשר הפסיק האב לשלם את דמי המזונות והאם גובה אותם (ו/או חלקם) מהמוסד לביטוח לאומי בסך של 1,676 ש"ח לחודש.

·         טענות האב, התובע

לטענת האב, אם הקטינה ובעלה לא בחלו בכל אמצעי כדי לשלול מהקטינה את הקשר בינה לבין אביה. האם לא הביאה את הקטינה למפגשים עמו, טרפדה מפגשים ושטפה את מוחה של הקטינה עד אשר נותק הקשר כליל. כל ניסיונות התובע וביהמ"ש לחידוש הקשר עלו חרס. הקטינה מורדת באביה ומסרבת להיפגש עמו. כל המומחים, לרבות גורמי הרווחה ציינו פעם אחר פעם כי אם הקטינה ובן זוגה המרידו את הקטינה כנגד אביה והעבירו לה מסרים שליליים אודותיו.

האם ביקשה למנות שלושה מומחים שונים על מנת שיבדקו האם נשקפת לקטינה סכנה מאביה. היא הצהירה, כי לא תמנע את חידוש הקשר ותפעל על פי המלצות המומחים. לטענת חרף מסקנת המומחים, המשיכה האם בהתנהגותה והסיתה את הקטינה כנגד אביה. ב"כ האב מפנה לחלקים רלוונטיים מעשרה תסקירים (06.08.2006-30.11.2009), וכן לחוו"ד המומחים (פרופ' משה זכי, ד"ר נדב ויינטראוב ופרופ' אבי שגיא).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ