אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חיוב בנק מזרחי בחוב פסוק של חברה בהתאם לסעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל

חיוב בנק מזרחי בחוב פסוק של חברה בהתאם לסעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל

תאריך פרסום : 26/02/2007 | גרסת הדפסה
תיק הוצל"פ
בית משפט השלום בפתח תקוה
2007893054
25/02/2007
בפני השופט:
הרשמת לושי-עבודי

- נגד -
התובע:
מזרחי אלה
עו"ד אינה ציפרסון
הנתבע:
1. ש.ל. מרכז קרדיו לוגי בע"מ
2. בנק מזרחי טפחות בע"מ סניף רמלה

עו"ד יוסף לנקרי
החלטה

בפניי בקשת הזוכה לחייב את צד ג', בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הבנק"), בחוב הפסוק של חברת ש.ל. מרכז קרדיולוגי לאבחון בע"מ (להלן: "החייבת") במסגרת תיק ההוצאה לפועל שבפניי, וזאת בהתאם לסעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק").

העובדות, ההליכים והטענות:

תיק ההוצאה לפועל שבפניי נפתח לביצוע פסק-דין, שניתן על-ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו (להלן: "פסק-הדין"), ובו נקבע כי החייבת תשלם לזוכה סך של 14,000 ש"ח נטו ב-8 תשלומים חודשיים ורצופים כפי שפורט בפסק-הדין. עוד נקבע בפסק-הדין כי אם אחד התשלומים לא ישולם במועדו תעמוד יתרת החוב לפירעון מיידי בצירוף פיצויי הלנת שכר על-פי חוק מיום הגשת התביעה (23.2.04) ועד התשלום בפועל.

פסק-הדין ניתן בתאריך 5.9.04 והוגש לביצוע בתאריך 6.7.05, לאחר ששלושת השיקים האחרונים שמסרה החייבת לזוכה (מתוך שמונה שיקים) לא כובדו על-ידי הבנק בנימוק ש"החשבון מעוקל".

בד בבד עם פתיחת תיק ההוצאה לפועל הוטלו עיקולים אצל צדדים שלישיים ואחד מהם גם אצל הבנק. נוסח צו העיקול שהופנה לבנק היה עיקול על "כל נכסי החייבת אצל הבנק".

הבנק השיב להודעת העיקול כי "בעת קבלת הצו לא נמצאו בחשבון כספים או נכסים אחרים הניתנים לעיקול". עוד כתב הבנק בהודעתו כי "רשמנו לפנינו כי אם בתוך שלושה חודשים מעת קבלת הצו יגיעו לידינו נכסים של החייב נפעל לגביהם כנדרש בצו".

במקביל השיב צד ג' אחר - שירותי בריאות כללית - כי לא ביצע את העיקול הואיל וזכותה של החייבת לקבלת כספים משירותי בריאות כללית הומחתה על-ידי החייבת לבנק בתאריך 21.6.05. במאמר מוסגר יצוין כי לתשובה זו או לתשובת הבנק לא צורף כל מסמך היוצר לכאורה את המחאת הזכות הנ"ל, והמחאת הזכות צורפה לתיק רק בשלב מאוחר יותר.

בעקבות תגובה זו של שירותי בריאות כללית פנתה החייבת בתאריך 7.8.05 בבקשה להורות לבנק להמציא את פירוט הכספים שאמורים היו להתקבל אצלו משירותי בריאות כללית בשלושת החודשים שלאחר הטלת צו העיקול. לבקשה צורף דף עם פירוט חשבונה של החייבת אצל הבנק בין התאריכים 5.7.05 ל-7.7.05, שלפיו העבירה שירותי בריאות כללית סך של 146,148 ש"ח לחשבונה של החייבת בבנק בתאריך 7.7.05, הוא מועד הטלת צו העיקול.

בתאריך 20.9.05 התקבלה תגובתו של הבנק, שנתמכה בתצהירו של מנהל סניף הבנק, מר אמנון חצרוני (להלן: "מר חצרוני").

בתגובה זו נאמר כי תשובתו המקורית של הבנק ניתנה הואיל ולפי הכללים המקובלים אצל הבנק "הבנק לא יחיל את צו העיקול על כספים כלשהם שייכנסו בעתיד לחשבון כל עוד תהיה יתרת חובה בחשבון". הבנק צירף לתגובתו את פירוט התנועות הכספיות בחשבון העו"ש של החייבת בשלושת החודשים שלאחר הטלת צו העיקול (מתאריך 7.7.05 ועד לתאריך 11.9.05).

עוד נטען בתגובה, כי בהתאם למסמכים שנחתמו בין החייבת לבנק ועל-פי ההלכה הפסוקה, לבנק מוקנות זכויות שעבוד, קיזוז ועיכבון הגוברות על זכויות צד ג' כלשהו, וכי החייבת יצרה ורשמה לטובת הבנק המחאת זכות על דרך השעבוד ביחס לזכויותיה לקבלת כספים משירותי בריאות כללית.

בעקבות תגובה זו, בתאריך 2.10.05, הגישה הזוכה את הבקשה שבפניי לחייב את הבנק בחוב הפסוק בהתאם לסעיף 48 לחוק. בבקשה נטען כדלקמן:

א.      קיימת המחאת זכות לפיה מעבירה שירותי בריאות כללית לחשבונה של החייבת בבנק סך חודשי של כ-150,000 ש"ח.

ב.      בתקופת העיקול (שלושה חודשים) נכנס לחשבונה של החייבת בבנק סך כולל של כ-500,000 ש"ח.

ג.        בתקופת העיקול הבנק רכש עבור החייבת ניירות ערך בסך של כ-1,500 ש"ח כל שבוע.

ד.      בחודש יולי 2005 הבנק לא כיבד חלק ניכר מהשיקים שמסרה החייבת והחל לכבדם רק החל מן המחצית השנייה של חודש אוגוסט 2005. בכך איפשר הבנק לחייבת להיכנס ליתרת חוב גבוהה, העולה על מסגרת האשראי בחשבון העו"ש, העומדת על סך של 160,000 ש"ח.

מכאן אפוא הבקשה לחיוב צד ג' בחוב הפסוק.

בעקבות בקשה זו התקיים דיון בפניי בתאריך 10.7.06, שבמסגרתו נחקר מר חצרוני.

בחקירתו הבהיר מר חצרוני, כי בתקופה הרלוונטית לעיקול לא נמצאה החייבת ביתרת זכות בחשבונה בבנק, וכי על-פי חוות דעת היועצים המשפטיים של הבנק, הבנק אינו מכבד עיקולים כאשר חשבון מסוים נמצא ביתרת חובה. בנוסף לכך הדגיש מר חצרוני כי על-פי חוות דעת משפטית זו הרי שגם במצב, שבו חשבון מסוים נמצא ביתרת זכות אך בעל החשבון חב לבנק בגין החזר הלוואה בסך העולה על יתרת הזכות, לא יכבד הבנק את העיקול.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ