אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חיוב בן זוג בהשבת כספים שנתקבלו מהוריו של בן הזוג השני בתקופת הנישואין ושאלת השיתוף בחובות מסוג זה

חיוב בן זוג בהשבת כספים שנתקבלו מהוריו של בן הזוג השני בתקופת הנישואין ושאלת השיתוף בחובות מסוג זה

תאריך פרסום : 03/04/2014 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה באר שבע
25546-08-11
27/02/2014
בפני השופט:
גאולה לוין

- נגד -
התובע:
1. א. ש.
2. א. מ.

עו"ד שלמה אסידון
הנתבע:
1. ש. א.
2. ה. י. ר.

עו"ד הדס יפרח-זינו
עו"ד הגר קליין
פסק-דין

לפני תביעה כספית על סך של 772,604 ש"ח.

1.         התובעים הם הוריו של הנתבע 1 (להלן - הנתבע), שהיה נשוי לנתבעת 2 (להלן - הנתבעת).

הנתבע והנתבעת נישאו ביום 20.6.2002.

כשנה לפני נישואיהם, ביום 30.8.2001, רכשו הנתבעים דירה ברח' ****** (להלן : "הדירה"). הדירה נרכשה מבני הזוג נ' י' ופ'. על פי הסכם המכר הדירה נרכשה תמורת 85,000 $. ביום 10.12.2001 נרשם משכון לטובת התובעים על זכויותיו של הנתבע 1 בדירה.

הנתבעים התגרשו בשנת 2011.

2.         בכתב התביעה, שהוגש ביום 15.8.011, נטען כי בין התובעים לבין הנתבע נערכו שני הסכמי הלוואה:

בהסכם הראשון מיום 29.8.2001 הוסכם כי התובעים יתנו לנתבע הלוואה בסך 40,000 $ לצורך רכישת הדירה. הנתבע התחייב בהסכם למשכן את זכויותיו בנכס לטובת התובעים. כן התחייב הנתבע להשיב את ההלוואה לתובעים תוך 6 חודשים מקבלת דרישה.

בהסכם השני, מיום 9.12.2001, הוסדרה הלוואה על סך 100,000 ש"ח שקיבל הנתבע עבור רכישת מכונית והלוואה נוספת בסך 40,000 $ לצורך שיפוץ הדירה. בהסכם התחייב הנתבע 1 להשיב את שלוש ההלוואות בתוספת ריבית בגובה 4% שנתית והצמדה, תוך 6 חודשים מקבלת דרישה.

3.         בכתב התביעה נטען כי שני ההסכמים היו צריכים להיחתם גם על ידי הנתבעת, וכי הכספים הולוו לשני הנתבעים יחד, גם אם נחתמו עם הנתבע בלבד. הודגש כי הכספים ניתנו כהלוואה ולא כמתנה.

על פי הנטען, פנו התובעים לנתבעים, ביום 15.12.2010 בדרישה להשיב הכספים, אך הנתבעים התעלמו מהדרישה. גובה ההשבה, בתוספת הצמדה וריבית, עמד על פי הנטען, על סך של 772,604 ש"ח, נכון ליום הגשת התביעה.

4.         הנתבעת, בכתב ההגנה (מיום 8.12.2011), טענה כי אין כל יריבות בינה לבין התובעים ולתובעים לא קמה עילת תביעה נגדה. לטענתה, אין לה כל זיקה להסכמים הנטענים, שנחתמו בין התובעים לנתבע 1. לטענתה, לא פנתה בכל בקשה לתובעים לקבלת הלוואה, לא חתמה על הסכמים ולא ידעה כלל על ההסכמים. לטענתה נודע לה עליהם לראשונה בעקבות פניית התובעים אליה בשנת 2010, באמצעות באת כוחם עו"ד רינה כהן-חמו. הנתבעת הוסיפה וטענה כי הדירה נרכשה תמורת 85,000 דולר, 76,000 דולר מתוכם מומנו בעזרת משכנתא. כן נטען כי הדירה לא שופצה אלא בשנת 2009, וגם אז עלות השיפוץ הייתה נמוכה בהרבה מ- 40,000 דולר.

5.         דיון ראשון בתובענה התקיים ביום 9.1.2012. בהסכמת התובעים, הוארך המועד להגשת כתב הגנה מטעם הנתבע.

6.         הנתבע הגיש כתב הגנה ביום 5.4.2012. בכתב ההגנה הוא אישר את מרבית הטענות בכתב התביעה. הנתבע הודה בקבלת כספי ההלוואות. הוא ציין כי הנתבעת "נכחה בכל הסיטואציות, מתוך ידיעה ברורה וחד משמעית, כי הוריו של הנתבע יעניקו עבורם כספים לרכישת הדירה אותה הינם חפצים לרכוש". כן טען הנתבע, כי בפועל מחיר הדירה עמד על 125,000 $, אשר מומנה ממשכנתא ומההלוואה מהתובעים.

7.         ביום 15.4.2012 הגיש הנתבע הודעת צד ג' נגד הנתבעת, על סך של 336,302 ש"ח. בהודעה חזר הנתבע וטען כי הגם שהסכם ההלוואה נחתם רק על ידו, הנתבעת נכחה בכל הסיטואציה, ידעה אודות ההלוואות והייתה שותפה פעילה לאורך כל הדרך. כן חזר וטען הנתבע, כי הדירה נרכשה בפועל תמורת 120,000 $. יתרת התמורה מעבר למשכנתא, הועברה מהלוואה שהתקבלה מהתובעים, כאשר לנתבעים באותה תקופה לא היו כספים אחרים.

            הנתבעת הגישה כתב הגנה להודעת צד ג' ביום 9.7.2012.

8.         במסגרת פרשת ההוכחות הוגשו תצהירי עדות ראשית של הנתבע והנתבעת. במהלך שלב ההוכחות נחקרו התובעת, התובע, הנתבע והנתבעת (דיונים מיום 17.6.2013 ו- 1.9.2013). בנוסף, מטעם הנתבעת זומנה לעדות עו"ד רינה כהן-חמו, ומטעם הנתבע זומן להעיד מר י.נ., אשר נדרש לצו הבאה כדי להתייצב לדיון. שני עדים אלה מסרו עדותם ביום 16.10.2013.

טענות התובעים

9.         לטענת התובעים, יש לחייב את שני הנתבעים בסכום התביעה. התובעים מבקשים לקבל פסק דין כנגד הנתבע על מלוא סכום התביעה, לנוכח הודייתו בכתב ההגנה מטעמו. לגבי הנתבעת, נטען כי גם אם הנתבעת אינה חתומה על הסכמי ההלוואה, יש לחייבה להשיב כספים מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979.

התובעים עומדים על כך שהלוו לנתבעים שלושה סכומים:  40,000 דולר עבור רכישת הדירה; 40,000 דולר עבור שיפוץ הדירה; ו- 100,000 ש"ח שהלוו לנתבע לרכישת מכונית/משאית המשמשת את הנתבע בהפעלת עסקו כתקליטן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ