אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חיוב בגירושין לאחר תקופת נישואין של ימים מספר

חיוב בגירושין לאחר תקופת נישואין של ימים מספר

תאריך פרסום : 14/05/2012 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני גדול ירושלים
819158-3
05/10/2011
בפני השופט:
1. הרב יונה מצגר - אב"ד
2. הרב אברהם שרמן - דיין
3. הרב חגי איזירר - דיין


- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד אברהם י' וייס
הנתבע:
פלונית
עו"ד טו"ר קלמן זילבר
פסק-דין

א

הופיעו לפנינו הצדדים וב"כ בערעור הבעל על פסק דינו של ביה"ד הרבני בירושלים בתיק (אזורי ירושלים) 754405/5 מיום ט' בטבת תשע"א (16/12/2010), בו פסק ביה"ד ברוב דעות כדלהלן:

"לאחר העיון והשיקול ולאור העובדה שהצדדים חיו יחדיו תקופה קצרה בלבד, והם כבר חיים בנפרד קרוב לשנתיים, ובהתחשב בנימוקים שכתבנו בפסק הדין הנ"ל, אנו סבורים שצודקת האשה ויש להטיל על הבעל צווי הגבלה כפי שמתיר החוק.

לפיכך פוסק ביה"ד ומצווה ברוב דעות:

                                        א.                               מוציאים נגד הבעל צו הגבלה בדרך של מאסר כפיה. תוקף הצו הוא לתקופה של שלשה חדשים... אולם צו ההגבלה יפקע עם סידור הגט.

                                        ב.                               לאחר שהבעל יודיע לביה"ד שהוא מבקש לסדר את הגט יקבע מועד לבקשתו.

                                        ג.                               במידה והבעל יעמוד בסירובו לציית לפסה"ד, ישקול ביה"ד הארכת תוקף הצו והרחבתו.

                                        ד.                               ...

                                        ה.                               ...

לדעת המיעוט, אין לכפות את הגט על הבעל, ולכל היותר יש לעשות הרחקות דר"ת.

והלכה כדעת הרוב."

כפי שמציין ביה"ד, הנימוקים לכפיה באמצעות צו הגבלה של מאסר נמצאים בפסק דין שהוציא בא' מנחם אב תש"ע, כך שיש לראות את שני פסקי הדין כפס"ד אחד עליהם מערער הבעל.

לפני שנכנס לדון בערעור להלן פרטים עובדתיים הנוגעים לנדון.

בני הזוג נישאו בירושלים ביום י"ב טבת תשס"ח. בר"ח שבט עוזבת האשה את מקום מגוריהם המשותף וחוזרת לבית הוריה בבני-ברק. צד האשה פנו לרב [נ' א'] שיפעל בין הצדדים להחזירם לשלום-בית. הרב [נ' א'] נפגש עם כל אחד מהצדדים ושידל את האשה לנסות שוב לחזור לשלום-בית ולא עלה בידו. לאחר מכן ניסו גורמים נוספים להתערב אצל צד הבעל להביא את הצדדים לגירושין ללא הצלחה. צד האשה פתחו תיק תביעת גירושין בביה"ד של הגר"נ קרליץ שליט"א, והבעל לא הסכים להתדיין בפניהם והוא דרש שיתדיינו בביד"צ העדה החרדית, וצד האשה לא הסכים.

כל הניסיונות של צד האשה באמצעות רבים וטובים, בע"פ ובכתב, להביא את הבעל ומשפחתו לסיים את הסכסוכים ביניהם בגירושין עלו בתוהו, וצד האשה פתח תיק תביעת גירושין בביה"ד הרבני בירושלים. יצוין, שגם הבעל שלח רבנים שיפעלו אצל צד האשה לשלום-בית.

לאחר קיום דיונים בנוכחות הצדדים, שמיעת תביעת האשה לגירושין, תגובת הבעל וסיכומים שהוגשו ע"י הצדדים, הוציא ביה"ד את פסקי הדין נשוא הערעור, כאשר בפסה"ד שהוציא ביה"ד בא' מנחם אב תש"ע מחייב ביה"ד את הבעל ברוב דעות לגרש את אשתו, ומודיע שאם הוא לא יתן גט תוך 30 יום, ישקול ביה"ד מתן צווי הגבלה. לאחר שהבעל סרב ליתן ג"פ לאשתו, כפי שחויב ע"י ביה"ד, מוציא ביה"ד את פסק הדין השני, נשוא הערעור שבפנינו, בו נותן ביה"ד צו הגבלה בדרך של מאסר כפיה, ומציין שצו ההגבלה יפקע רק עם סידור הגט, ומשתית את נימוקי הכפיה על הנימוקים שנתנו בפסק הדין הראשון. ע"פ אותו פס"ד, לא רק שניתן לחייב את הבעל בג"פ, אלא שיש גם לכפות עליו באמצעות מאסר.

ב

לאחר שמיעת המערער וב"כ בערעורו ועיון בנימוקים שצורפו לתיק תגובת המשיבה וב"כ, וכן עיון בכתבי תשובתה ושאר המסמכים שנלוו לתשובתה, ועיון בפסק הדין ובנימוקיהם ההלכתיים בנדון, ניצבת בפנינו שאלה נכבדה וחמורה, האם קיימת עילה מבחינה הלכתית על פיה ניתן לכפות על הבעל באמצעות צו מאסר ליתן ג"פ במקרה דנן, והאם לאור העילות והנימוקים שהעלה ביה"ד יש מקום לחייב את הבעל בגירושין.

המערער טען הן בפני ביה"ד האזורי והן בפנינו שהוא חפץ שהאשה תחזור לשלום-בית, ויעשה כל הנדרש ע"מ ששלום-הבית יוחזר וישכון ביניהם. עוד הוסיף הבעל, כי לאור העובדה שהאשה ברחה לבית הוריה ומסרבת בכל תוקף לחזור לשלום-בית, יש להכריז עליה כמורדת. ביה"ד האזורי בפסה"ד דוחה את תביעת הבעל להכריז על האשה כמורדת, וכותב "לאור הנסיבות שתוארו למעלה לא נראה שהאשה תוכרז מורדת".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ