אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חיוב בגט ופטור ממזונות

חיוב בגט ופטור ממזונות

תאריך פרסום : 27/04/2008 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני אזורי באר שבע
1472-21-1
21/02/2008
בפני השופט:
1. הרב אליהו אברג'יל אב"ד
2. הרב צבי בירנבאום דיין
3. הרב ציון לוז (אילוז) דיין


- נגד -
התובע:
פלוני
הנתבע:
פלונית
פסק-דין

בפנינו תביעת הבעל לחייב אשתו בגט-פיטורין ולפטרו ממזונותיה.

עילת העילות היא, כאשר האשה הופיעה בפני אורחי הבעל כשהיא ערומה כביום היוולדה, דבר שאושר ע"י האשה. אם כי, האשה טוענת שזה היה בבקשת בעלה, דבר שהוכחש ע"י הבעל.

כמו כן, האשה גנבה ממנו כסף, דבר שהוכחש ע"י האשה.

האשה עזבה למעלה מ-11 פעמים את חדר השינה תוך זמן קצר, דבר שלא הוכחש ע"י האשה.

בית-הדין בנימוקים מתאריך 12.07.06 ט"ז תמוז תשס"ו, כתב, מעשה זה שהאשה הופיעה ערומה בפני אורחים, זה מעשה נתעב. ואף קלה שבקלות לא תעשה כן, ואף בפחות מזה יוצאות שלא בכתובה כמבואר בשו"ע אהע"ז סימן קטו' סעיף א' וסעיף ד': "ואלו יוצאות שלא בכתובה העוברת על דת משה ויהודית. איזו היא דת יהודית היא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל וכו' ומראה זרועותיה לבני אדם".

וברמ"א שם: "ויכול לגרשה בעל כורחה". ובתאריך 08.07.07 כ"ב תמוז תשס"ז כתב בית-הדין בהחלטתו, סעיף ב': "היות ועניין בקשת הבעל לפסוק שאשה מחויבת לקבל גט עדיין תלוי ועומד ויש להמתין עד שתתברר תביעת הגניבה שהגיש הבעל נגד האשה בביהמ"ש ... יחליט בית-הדין לאחר סיום כל ההליכים", ע"כ.

האשה ערערה לבית-הדין הגדול, ובית-הדין הגדול כותב: "לאור האמור ערעורה של האשה מתקבל. אין לחייב את האשה בג"פ, והבעל נשאר עדיין חייב במזונותיה. במידה ויש לבעל עילות נוספות שמצדיקות תביעתו לגירושין, רשאי הוא להעלות את תביעתו בפני בית-הדין האזורי על מנת שיתבררו בפניו", ע"כ.

והרי ברור שבית-הדין האזורי לא החליט, וחיכה עד לבירור הסופי בביהמ"ש כמפורש בהחלטה שבאה אחרי הנימוקים, דיש להמתין עד שיתברר תביעת הגניבה שהגיש הבעל נגד האשה. מ"מ, גם בית-הדין האזורי השעה החלטתו, והדבר מפורש בהחלטה מתאריך 08.07.07 כ"ב תמוז תשס"ח, וא"כ אין כלל ויכוח בדבר.

אולם, עתה התקבל פסק דין של ביהמ"ש, בראשות סגן נשיא ביהמ"ש, מתאריך 16.07.07 א' אב תשס"ז, הכותב : "באתי לכלל מסקנה כי הנתבעת נטלה שלא כדין מהכספת שבבית התובע סך 37,000 דולר, במזומן", וכותב על עדות מטעם הבעל: "לא מצאתי לפקפק בעדותו ובמהימנות דבריו, ושהאשה הצהירה שנטלה הכסף הנ"ל בפני עו"ד שלה". סוף דבר מסכם השופט: "לאור האמור לעיל אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 185,227 ש"ח סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום הגשת התביעה 15.02.05 ועד ליום התשלום בפועל, ובנוסף לאמור לעיל מחייב הנתבעת בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,000 ש"ח".

הרי א"כ, ברור שאשה זו לא אמינה, נטלה כסף שלא כדין, ומשקרת במצח נחושה ואומרת לא פעלתי אוון ואמינותה ממנה והלאה. לכן, גם מה שאמרה שבעלה הוא שאמר לה לצאת ערומה לפני האורחים, דבר שהוכחש ע"י הבעל, ולדברי הבעל עשתה כן כדי להבריח את אורחיו, בוודאי יש להאמין לבעל ולא לאשה, באשר הוכח ששקרנית ואינה אמינה וכבר אמרו חז"ל: "כך עונשו של שקרן שאינו נאמן יותר", והרי היא שקרנית.

ומה שבית הדין הגדול כתב שאין בעצם מעשה האשה בו הופיעה ערומה בפני האורחים לחייב האשה בג"פ מכח עוברת על דת, כפי שהובהר לנו מתוך שמיעת הדברים, שאמנם המעשה של האשה היה בהסכמת הבעל, ע"כ. הרי, עתה אין ספק לאחר שהתברר שהאשה שיקרה, גנבה מבעלה, הרי היא לא אמינה שבעלה יבקש ממנה דבר כזה. והוא יותר אמין ושאין לקבל גרסתה של האשה באשר שקר בפיה, ועשתה מעשה נתעב שאף קלה שבקלות לא עושות כן. והוכח בעליל שכן, ועובדה שחויבה בהחזרת הכסף עד הפרוטה האחרונה, כולל הוצאות כנ"ל.

וזאת האשה חל עליה כל מה שנפסק בשו"ע אהע"ז סימן קטו' סעיף א' ו-ד': "דיוצאת שלא בכתובה שהיא עוברת על דת משה ויהודית", ואחד מהם "מראה זרועותיה לבני אדם", וק"ו ובן בנו של ק"ו, כאשר מראה כל גופה לבני אדם ללא בושה וכלימה. והרי מצווה לגרשה ושכן מפורש שם סעיף ה': "היוצאת משום שם רע אבדה כתובתה", ע"כ.

והדברים מבוארים בהרמב"ם הלכות אישות, פרק כ"ד הלכה ט"ז, וז"ל: "עוברת על דת משה או על דת יהודית", וכן זאת שעשתה דבר מכוער אין להן כתובה, שהכתובה תקנת חכמים היא כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה. ולא הקפידו אלא, על בנות ישראל הצנועות. אבל אלו הפרוצות אין להם תקנה זו אלא, תהא קלה בעיניו להוציאה, עכ"ל.

ומבואר במאירי כתובות דף עב ע"א דאפילו אם קיימה אחרי שנמצא בה דברים מכוערים, מ"מ, אין לה כתובה. וז"ל: "ואף זו אין כופין הבעל להוציא, והפסידה כתובתה, בין יוצא בין יקיים", ע"כ.

ואף שהנימוקי יוסף והובא בריטב"א כתובות עב ע"א, וז"ל: "אבל אם רצה לקיימה אינו יכול להפסידה כתובתה". וכן דעת הריטב"א עצמו בקידושין פ"א ע"א, וז"ל: "וכיון שקיימה לאחר שהיה יכול למקבל בבית דין להוציאה ולא הוציא גלי אדעתיה דמחל ותו לא מפסיד לה כתובה", ע"כ.

והואיל והדבר הוא ספק, והבעל מוחזק, אין להוציא ממנו מספק. ועיין בשו"ת תבואות שמש, חלק אבן העזר להגרש משאש זצ"ל, שם, בסימן יד' שכתב על זה: "ואני אומר דבכל זה לא יספיק להוציא מידי המוחזק בדבר שיש בו מחלוקת גדולה", עיין שם.

וכן מורים דברי החלקת מחוקק, בסימן קטו' על דברי הרמב"ם שהעתיקם הטור שם, וז"ל בס"ק חי': "שאפילו חזרה בתשובה ומתנהגת בצניעות צריך לכתוב לה כתובה אחרת ואסור לדור עימה בלא כתובה", עיין שם. הרי א"כ, דפסק כדברי המאירי הנ"ל דאפילו קיימה הפסידה כתובתה, ולכן אם רוצה לקיימה צריך לכתוב לה כתובה אחרת. אבל הקודמת הפסידה באשר דאין להוציא מדי המוחזק בנ"ל.

ועיין עוד בספר אבני האפוד לגאון מהר"א פיפנו זצ"ל, סימן קטו' ס"ק א', דכתב: "דהא דקי"ל העוברת על דת יוצאת שלא בכתובה, אף אם בא עליה אח"כ לא אמרינן ראה ונתפייס דדווקא לעניין מומין אמרינן הכי, אבל לגבי מילתא דאיסורה מה מועיל מה שנתרצה אח"כ והלא היא אסורה להיות נשואה".

ואף שכתב הרשב"א בתשובה סימן תקע"א, באשה שנתקוטטה עם בעלה בשוק ומתוך כך פרעה ראשה ונתגלו זרועותיה שאין להוציאה שלא בכתובה מדין עוברת על דת שלא אמרו אלא ברגילה בכך אבל באקראי ודאי שלא הפסידה כתובה, ע"כ. ועיין הגר"א סימן קטו' ס"ק יב', דברגילה לעבור על דת, אינה צריכה התראה ומסיק שם דבעי התראה. עיון בית שמואל סימן קטו' ס"ק י"ז דדווקא ביהודית היא שצריך התראה אבל בדת משה אין צריך התראה, עיין שם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ