אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חיוב אשה שמסרבת להתגרש מבעלה בתשלום דמי שימוש ראויים

חיוב אשה שמסרבת להתגרש מבעלה בתשלום דמי שימוש ראויים

תאריך פרסום : 02/01/2007 | גרסת הדפסה
תמ"ש, בש"א
בית משפט לעניני משפחה בירושלים
16811-02,16814-02,50405-04
18/12/2006
בפני השופט:
שלמה אלבז

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד קידר מיכאל
הנתבע:
אלמונית
עו"ד שכטר מאיר
פסק-דין

בפני תובענה למתן חשבונות ופס"ד הצהרתי שהגישה הנתבעת, בתמ"ש 16811/02, תובענה לפירוק שיתוף, שהגיש התובע, בתמ"ש 16814/02 ובקשה למינוי כונס נכסים בבש"א 50405/04. אמנם הייתה זו הנתבעת אשר פתחה בהליכים, אך הואיל וההליכים התמקדו בתביעת התובע וב"כ הצדדים ציינו בסיכומיהם את הבעל כתובע ואת האישה כנתבעת, אשתמש בכינויים אלה בפסק הדין.

1.         התובע נשא את הנתבעת לאישה ביום 8.73. _ ומנישואים אלה נולדו להם 5 ילדים. כיום 4 מהם בגירים ואחד קטין.

2.         ביום 6.8.02, הגישה הנתבעת תובענה למתן חשבונות ופס"ד הצהרתי, לרבות סעדים לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג - 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון").    

3.         כבר עתה יש לקבוע שהואיל וחוק יחסי ממון חל על בני זוג שנישאו לאחר יום 1.1.74, הרי שההסדרים אשר נקבעו בו אינם חלים על הצדדים שבפני.

4.         בחודש מאי 2002, עזב התובע את בית הצדדים במושב ומאז הוא מתגורר עם חברתו לחיים, ממנה נולדו לו שני ילדים. התובע והנתבעת עודם נשואים זל"ז.

5.         ביום 19.11.03, הגישה הנתבעת כנגד התובע, בקשה לצו הגנה, בתמ"ש 16813/02, בה טענה שכשנה וחצי היא חיה בנפרד מבעלה, אשר נטש אותה לטובת בחורה צעירה, לאחר 30 שנה בהם הוכתה והושפלה באכזריות. ביהמ"ש נתבקש לדאוג לבטחונה של הנתבעת ולהרחיק ממנה את התובע, "במהירות האפשרית לפני שיהיה מאוחר מדי". ביהמ"ש נעתר לבקשה, במעמד צד אחד ולאחר שהתובע לא הופיע לדיון שנקבע, הושאר הצו בתוקפו למשך 3 חודשים.

6.         התובעת הגישה כנגד הנתבע תובענה למזונותיה היא ולמזונות 2 ילדים. את תביעת המזונות לעצמה, השתיתה הנתבעת, בין היתר, על הטענה שהתובע הינו מורד או מעין מורד. בפסה"ד שניתן ביום 17.3.05, נדחתה תביעת הנתבעת למזונותיה וטענתה בדבר היות התובע מורד או מעין מורד, נדחתה. התובע חוייב להמשיך ולשאת במחצית תשלומי המשכנתא הרובצת על בית המגורים ובמזונות הילדים, בשיעורים שנקבעו בפסק הדין. שני הצדדים ערערו על פסק הדין לביהמ"ש המחוזי וערעוריהם נדחו.

7.         ביום 17.3.05, הגישה הנתבעת בקשה למחיקת התובענה הרכושית ובמקביל, הגישה לביה"ד הרבני, תובענה לשלום בית. הנתבעת נימקה את בקשתה , בין היתר, על החלטת כב' ביה"ד אשר דחה את תביעת הבעל לגירושין. לבקשת הנתבעת, ניתן ע"י כב' ביה"ד הרבני,  ביום 5.4.05, צו האוסר על התובע לבצע כל דיספוזיציה בבית המגורים. ביום 4.6.05, דחה  כב' ביה"ד הרבני את תביעת התובע לגירושין וקבע שהנתבעת זכאית שהתובע יחזור לשלום בית עמה ואף הורה לתובע לחזור לשלום בית. יצויין שבהחלטת כב' ביה"ד מיום 16.12.03, אשר עליה הסתמכה הנתבעת בבקשתה למחיקת התובענה, פנה כב' ביה"ד לצדדים "להגיע להסכם לכאן או לכאן ויפה שעה אחת קודם" ומכאן שעמדת ביה"ד לא הייתה נחרצת בשאלת הסיכוי לשלום בית.

8.         בדיון שהתקיים ביום 28.3.05, הודיע ב"כ הנתבעת שישקול ויודיע, בתוך 14 יום, עמדת הנתבעת בקשר לבקשתה למחיקת תביעתה בתמ"ש 16811/02, זאת הואיל והייתה הבנה לפיה היה בכוונת התובע להגיש תביעה רכושית מטעמו.

 9.        בין הצדדים נטושה מחלוקת באשר לשאלה האם תובענת הנתבעת, בתמ"ש 16811/02 הופסקה אם לאו. התובע טען שהתובענה לא הופסקה ואילו הנתבעת טענה שהתובענה נמחקה וכיום תלויה ועומדת תביעתו של התובע בלבד. עד ליום זה לא מסרה הנתבעת עמדתה, כפי שסוכם בדיון מיום 28.3.05 ועל כן גם לא ניתנה החלטה בבקשת הנתבעת למחיקת תביעתה. לאור האמור לעיל, אני קובע שתביעת הנתבעת  תלויה ועומדת.

10.        ביום 12.4.05, הגיש התובע את תביעתו לפירוק שיתוף.

11.        הנתבעת טענה בתביעה שבני הזוג ניהלו משק בית משותף, במשך 30 שנה וכל הרכוש שיש לצדדים כיום, נרכש בתקופת הנישואין, ממשאבים משותפים וממאמץ מיוחד. עוד טענה שגם הרכוש שהיה לאחד הצדדים לפני הנישואין, התמזג ברכוש שנצבר בתקופת הנישואין ועל כן כל הרכוש שיש לצדדים כיום, הן הרשום ע"ש מי מהם לבדו, הן הרשום ע"ש שניהם, הן המוחזק ע"י מי מהם או ע"י שניהם והן רכוש שהוברח ע"י התובע ונרשם ע"ש אחרים, הוא רכוש משותף ושייך לשני הצדדים בחלקים שווים.

12.        הנתבעת עתרה לזכותה במחצית מהנכסים הבאים:

א.                    משק מס' ... במושב ..., הכולל את בית המגורים של הצדדים (להלן: "בית המגורים" או "הבית" או "משק ...").

ב.                     דירה מס' ... בשכונת ... (להלן: "הדירה").

ג.                      חשבונות בנק, כספים, תכניות חסכון וכיוצ"ב, הרשומים ע"ש התובע.

ד.                     מכונית משפחתית מסוג ....

13.        התובע עתר לחלוקת הרכוש לפי הפירוט הבא:

א.                  חיוב הנתבעת במחצית מסכומים ששילם בגין החובות הרובצים על הרכוש המשותף.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ