אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חיוב אישה בתשלום פיצויו של התובע בגין נזקי עגינותו

חיוב אישה בתשלום פיצויו של התובע בגין נזקי עגינותו

תאריך פרסום : 09/09/2012 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה בירושלים
46820-03-10
04/09/2012
בפני השופט:
דניאל טפרברג

- נגד -
התובע:
אלמוני
עו"ד שמעון ביטון
הנתבע:
פלונית
עו"ד נפתלי מהגר
פסק-דין

1.            א.   בפני תביעה לפיצויים נזיקיים בגין סירוב אישה לקבל גט פיטורין ותביעה לדמי

שימוש ראויים בדירת המגורים המשותפת שהגיש אלמוני (להלן: "התובע") כנגד פלונית  (להלן: " הנתבעת").

ב.       הצדדים נישאו כדמו"י ביום 1970/../.. מזה כ29 שנה הצדדים חיים בפירוד ומנהלים הליכים בפני הערכאות השונות.

ג.        שתי מחלוקות עיקריות לצדדים. הראשונה אף היא נחלקת לשתיים, הפלוגתא הבסיסית האם יש להכיר בתובע כ"מסורב גט" על ידי הנתבעת, ופלוגתא הצומחת הימנה, האם קמה לתובע עילת פיצוי בגין סירובה של הנתבעת לקבל גטה משך 29 שנים. המחלוקת השנייה הינה דמי השימוש הראויים בגין דירת המגורים של הצדדים (להלן: " הדירה"), לאור העובדה כי  הנתבעת גרה בה כל השנים ולנתבע לא היה מדרס רגל בדירה זו מאז פירוד הצדדים בשנת 1983.

רקע עובדתי

2.             א.  התובע והנתבעת נישאו זל"ז כדמו"י ביום 1970/../.. כתוצאה מנישואין אלו נולדו                                                            לצדדים 4  ילדים, הבכיר שבהם הינו יליד ...  1971 והצעירה ילידת ... 1981.

ב.       בשנת 1983 עזב התובע את בית המשפחה.

ג.        ביום 28.03.2010 הוגשה תובענה זו, בגין סירובה של הנתבעת לקבל גטה מן התובע ואשר כתוצאה מכך נגרמים לו נזקים נפשיים וכלכליים, תביעה לפירוק שיתוף בדירת המגורים של הצדדים ולדמי שימוש ראויים בדירה, בשל שימושה הבלעדי של הנתבעת בדירה .

ד.       התובע הגיש במהלך הדיון פרוטוקולים מבית הדין הרבני המעידים לטענתו כי הוא חזר במהלך השנים על רצונו להתגרש, ועל סירובה של הנתבעת להתגרש בשל דרישתה לשלום בית.  כתב בי-דין האחרון מבית הדין הרבני, שהוגש לתיק בית משפט, הינו מיום 04.06.1996 , והוא מורה לצדדים "לנהל מו"מ להסכם גירושין ויפה שעה אחת קודם", וזאת מהטעם שלאחר 15 שנים של חיים בנפרד אפסו הסיכויים כי התובע והנתבעת יגיעו לשלום בית.

ה.      ביום 24.05.10 התקיים קד"מ ראשון בתובענה. במעמד הדיון הארכתי לנתבעת, לבקשתה, את המועד להגשת כתב הגנתה עד ליום 01.07.2010. כן קבעתי קד"מ נוסף בכדי לאפשר לנתבעת, אף זאת לבקשתה, להיות מיוצגת משפטית.

ו.        לקד"מ שהתקיים ביום 11.07.10. הגיעה הנתבעת שוב ללא כתב הגנה וללא עו"ד מייצג וביקשה ארכה נוספת לצורך מינוי ייצוג. הגם שניתן היה ליתן פסק דין בהעדר הגנה נמנעתי מכך כדי לאפשר בכל זאת לנתבעת להביא טענותיה ובמעמד הדיון נקבע מועד דיון להוכחות ומועדים להגשת תצהירי עדות ראשית.

ז.        הנתבעת הגישה כתב הגנה מטעמה באיחור, רק ביום ה -12.07.10 וללא ייצוג משפטי.

ח.      דיון ההוכחות התקיים ביום 25.10.10, אף הפעם לא קיימה הנתבעת את החלטות בית המשפט, לא הגישה תצהירי עדות ראשית מטעמה והגיעה לדיון ללא ייצוג משפטי. משכך לא ניתן היה לקיים דיון הוכחות יעיל ואפקטיבי. לאור כל האמור, הורתי באותו מועד על פירוק שיתוף דירת המגורים, תוך הוראה לב"כ התובע להגיש פסיקתא מפורטת, הכוללת פרטי הדירה לצורך מינויו ככונס נכסים. כן חייבתי את הנתבעת לשלם מחצית דמי השכירות הראויים, כפי שהוערכו בחוות דעת השמאי שהוגשה מטעם התובע במסגרת תצהירי העדות הראשית, בסך של 1,300 ש"ח  לחודש מיום הגשת תובענה זו. לפנים משורת הדין, ניתנה לנתבעת הזדמנות נוספת לשקול עמדתה לעניין עיכוב הגט ועל כן לא ניתן פסק דין במעמד הדיון בתביעת הפיצויים הנובעת מן העיכוב, וזאת תוך המלצה כי הצדדים יגיעו לפתרון מוסכם.  

ט.      ביום 13.01.11 סודר הגט בין הצדדים.

י.        בינתיים השיגה הנתבעת ייצוג משפטי וביום 27.03.11 הגישו הצדדים בקשה משותפת "לקביעת הסדר דיוני" אשר במסגרתו הסכימו כי התיק יקבע להוכחות וכי חיוב הנתבעת בדמי השימוש בדירה יבוטל והתביעה לדמי שימוש תתברר יחד עם תביעת הנזיקין.

יא.    בהתאם להסכמות הדיוניות אליהן הגיעו הצדדים, ואשר קיבלו תוקף של "החלטה" קבעתי התיק להוכחות וכן הורתי על הגשת תצהירי עדות ראשית.

יב.     תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעת הוגשו ביום 29.05.11.

יג.      ביום 29.06.11 התקיים דיון ההוכחות הראשון בתובענה, דיון ההוכחות השני התקיים ביום 06.12.11.

יד.     בין דיון הוכחות אחד למשנהו, נמכרה דירת המגורים המשותפת  והתובע  הגיש ביום 11.10.11 בקשה לעיקול זמני בסך של 300,000 ש"ח על כספי הנתבעת, אשר התקבלו ממכירת הדירה והוחזקו בידיו של ככונס הנכסים, וזאת להבטחת תבעתו לפיצויים ושכר ראוי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ