אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חטיב נ' מדינת ישראל

חטיב נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 31/01/2018 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
9057-16
30/01/2018
בפני הרכב השופטים:
1. הנשיאה - א' חיות
2. ע' פוגלמן
3. ע' ברון


- נגד -
המערער:
פאדי חטיב
עו"ד עופר אשכנזי
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד נגה בן סידי
פסק דין
 

השופט ע' פוגלמן:

 

           לפנינו ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' הנשיא א' פרקש), שבמסגרתו הורשע המערער בביצוע בצוותא של עבירת חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיפים 329(1) ו-29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), ונגזרו עליו 5 שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו ובמצטבר לכל עונש מאסר בו נותר לו לשאת בגין הליך אחר; מאסר על תנאי בתנאים שפורטו בגזר הדין; וכמו כן, פיצוי למשפחת המנוח בסך 10,000 ש"ח. הערעור שלפנינו מופנה להחלטת בית המשפט המחוזי שלא להתיר למערער לחזור בו מהודאתו במסגרת הסדר טיעון.

 

 

 

כתב האישום המקורי

 

  1. על פי עובדות כתב האישום הראשון שהוגש נגד המערער (להלן: כתב האישום המקורי), בתקופה שקדמה ליום 15.8.2015 חשד ס' (להלן: המנוח) בקיומו של קשר בין אשתו (להלן:האישה) לבין המערער, ודרש כי זו תנתק את הקשר עמו. ביום 15.8.2015 בסמוך לשעה 23:50 שלח המערער מסרון למכשיר הטלפון הנייד של האישה בו שאל היכן נמצא המנוח, וזו ענתה כי המנוח ישן. המערער שאל את האישה כיצד ניתן להעיר את המנוח, ובתגובה ענתה האישה כי המערער יכול להתקשר למכשיר הטלפון הנייד שלו. באותה העת המערער, ששהה בחתונה, ביקש מנאשמים 3-2 ומאחרים שנכחו בחתונה (להלן: האחרים) לנסוע יחד עמו לבית מגוריו של המנוח (להלן: הבית) ואלה נעתרו לבקשתו. בסמוך לשעה 00:15 הגיעו נאשמים 3-2 והאחרים לבית בשיירה של 4 רכבים, והמערער שאל מכשיר טלפון נייד מאחד מהם, התקשר למנוח ודרש ממנו לצאת מהבית. מ.ע. ששהה באותה העת בבית והבחין בהתקהלות הנאשמים 3-1 והאחרים (להלן: מ'), יצא מהבית ושאלם אשר להימצאותם במקום. המערער ענה למ' כי אלה מחפשים אדם בשם "סוסו אלמתוחש אחו-אלשרמוטה", וזה ענה כי אדם העונה לשם זה אינו מצוי במקום. בתגובה, דחף המערער את מ' והורה לו להיכנס לבית באומרו כי לא אותו מחפשים הנאשמים והאחרים. בהמשך, יצא המנוח מהבית, הזדהה בפני נאשמים 3-1 והאחרים ושאל אשר למבוקשם. במקביל, יצא ע.א.ש. (להלן: ע') מכניסה אחרת של הבית. א.א.ש. (להלן: א'), שהבחין בנאשמים 3-1 ובאחרים, יצא אף הוא מהבית שמוקף גדר (להלן: הגדר), קיללם וצעק לעברם "מדוע 20 איש באים להכות אדם אחד". בתגובה, טיפס נאשם 3 על רכב שעמד בסמוך לגדר, קפץ מעליה לעבר א' ובין השניים התפתחה תגרה. ע', מ' והמנוח ניסו להיחלץ לעזרת א' אך רוססו בגז מדמיע על ידי תוקפים שזהותם אינה ידועה. בשלב זה, על פי כתב האישום המקורי, המערער ונאשמים 3-2 תקפו את המנוח במכות אגרוף ובבעיטות, הפילו אותו בכוח, ובעודו שוכב על הקרקע – תקפו אותו בבעיטות ובמכות עוצמתיות בכל חלקי גופו, לרבות בראשו. בהמשך, הורה המערער לנאשמים 3-2 ולאחרים להיכנס לרכביהם ולעזוב את המקום ואלה עשו כן. כתוצאה מן המתואר נגרמה למנוח התרככות של רקמת המוח; דימום בגזע המוח ובשכבה הפנימית של הקרקפת; שברים מרובים בפנים; ושפכי דם מרובים בגוף, שהובילו לפטירתו ביום 19.8.2015. בגין דברים אלה יוחסה למערער ולנאשמים 3-2 בכתב האישום המקורי עבירת הריגה לפי סעיף 298 לחוק.

 

  1. יוער כי ממסמכים שהוגשו לבית משפט קמא ומטענות המערער בפנינו, עולה כי לאחר האירוע, נחתם בינו לבין משפחת המנוח הסכם "עטווה" שבעקבותיו העבירו הורי המערער למשפחת המנוח סכום של 1.2 מיליון ש"ח (לפי הטענה), ולשם כך רשמו משכנתה על ביתם (הסכם זה לא הוצג לפנינו; להלן: הסכם העטווה וכספי העטווה).

 

הסדר הטיעון והכרעת הדין

 

  1. ביום 20.7.2017 הגישו הצדדים לבית המשפט הודעה על הסדר טיעון, שעליה היו חתומים המערער, בא כוחו אותה העת מטעם הסניגוריה הציבורית, עורך הדין ווסים דכוור, ובא כוחה של המשיבה (להלן: עו"ד דכוור והסדר הטיעון). בהסדר הטיעון הוסכם על הצדדים כי המערער יורשע על פי הודאתו בפרטי כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה (להלן: כתב האישום המתוקן אוכתב האישום המתוקן הסופי); כי הצדדים יעתרו לעונש של 5 שנות מאסר בפועל (שיצטבר לכל עונש מאסר אחר בו נושא המערער); וכי הרכיבים בעונש הנוגעים לפיצוי ולמאסר על תנאי ייקבעו לפי שיקול דעתו של בית המשפט. כמו כן, הוסכם כי בתיאור האירועים שבגינם יורשע המערער, לא יחרגו הצדדים מעובדות כתב האישום המתוקן, לא יסתרו אותן ולא יוסיפו עליהן; וכי אין בהסדר זה כדי למנוע הגשת תסקירים וחוות דעת לפי הדין, ו"הצהרת נפגע" על פי חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001.

 

  1. בדיון מיום 20.7.2017, לאחר הגשת ההודעה האמורה, הצהיר עו"ד דכוור כי הסביר למערער "כי ביהמ"ש אינו כפוף להסדר, הוא הבין ומודה בעובדות כתב האישום המתוקן". בנוסף, המערער-עצמו ציין: "אני מודה בעובדות כתב האישום המתוקן. אני מאשר את ההסדר שהודע לביהמ"ש, וכי ביהמ"ש אינו כבול להסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים". בתום אותו דיון, הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' הנשיא א' פרקש) את המערער, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ