אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חזן ואח' נ' מלצר ואח'

חזן ואח' נ' מלצר ואח'

תאריך פרסום : 16/09/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
8643-10-09
08/09/2013
בפני השופט:
אמיר טובי

- נגד -
התובע:
עמי חזן
הנתבע:
1. משה מלצר
2. רו"ח
3. אייל הרצוג
4. רו"ח
5. שמואל שפיגלר
6. עו"דהנתבעים 1 ו-2

פסק-דין

פסק דין

1.מדובר בתביעת רשלנות מקצועית שהוגשה כנגד הנתבעים 1 ו- 2, רו"ח במקצועם וכנגד הנתבע 3, עו"ד אשר שימש במועדים הרלוונטיים בא כוח התובע וסיפק לו שירותים משפטיים. הרשלנות המיוחסת לנתבעים נוגעת לשלוש עסקאות מקרקעין בהן נקשר התובע ובגינן חויב בתשלומי מס בסכומים ניכרים, כפי שיפורט להלן.

במקביל הוגשה תביעה שכנגד מטעם הנתבע 3 בגין שכר טרחה המגיע לו בעבור טיפולו המשפטי בענייניהם של הנתבעים שכנגד.

עיקרי העובדות הדרושות

2.התובע הנו מנהל ובעל מניות בחברת חזן אריה ובנו בע"מ (להלן: "חברת חזן") אשר רכשה בשנת 1989, בשמה הקודם, אדמה חקלאית בשטח של כ- 60 דונם סמוך למושב נורדיה. השטח הנ"ל גבל בשטח מחפרה אותה הפעיל אבי התובע, אריה חזן, בהתאם לזיכיון שקיבל עוד בשנות ה- 60 ממינהל מקרקעי ישראל. בשנת 1990 רכש התובע יחד עם אביו שתי חלקות פרדס פרטיות הצמודות למושב נורדיה בשטח של כ - 90 דונם.

3.מושב נורדיה (להלן: "המושב"), התובע ואחד יוסף טל, מתכנן ואדריכל במקצועו, יזמו הקמה ובניה של שכונת מגורים על המקרקעין השייכים לתובע, לאביו ולחברת חזן. לצורך כך נחתם ביום 22.10.1991 חוזה לפיו מכרו התובע ואביו למושב נורדיה וליוסף טל חלק מן המקרקעין שבבעלותם בשטח של 78.558 דונם תוך שהותירו בידם שטח של 3.373 דונם באותה חלקה. באותו מועד נחתם חוזה יזמות בין אותם צדדים, בו נקבע בין היתר חלקו היחסי של כל שותף על פי חלקו במקרקעין. התובע ואביו החזיקו ב 49% חלקים בחברת היזמות שעתידה היתה לקום, מושב נורדיה החזיק ב 49% ואילו יוסף טל קיבל 2%. לימים הוקמה חברת בוני נורדיה בע"מ, אותה הקימו השותפים לצורך פרויקט הבניה. לטענת התובע, הואיל ולא היה לו כל ניסיון בתחום המקרקעין והמסים, הוא פנה לנתבע 1 המתמחה במיסוי מקרקעין על מנת שייצגו בכל הכרוך במו"מ לכריתת ההסכמים. הנתבע 1 היה מעורב, כך נטען, בפגישות ובמגעים שהתנהלו לקראת חתימת ההסכמים ודרש בתמורה להתמנות כרואה חשבון של החברה היזמית לכשתוקם. במהלך עבודות הבנייה בפרויקט, הצטרף הנתבע 2 למשרדו של הנתבע 1 והוצג לתובע כמי שיטפל, בנוסף לנתבע 1, בענייני הפרויקט כמייצג ויועץ.

4.לאחר שייעוד המקרקעין עבר שינוי מחקלאות לבניה, אושרה בשנת 1992 תוכנית מפורטת לבניית 270 יחידות דיור צמודי קרקע. כפי שנאמר כבר בפתח הדברים, בתביעתו מלין התובע על התנהלותם המקצועית של הנתבעים בנוגע לשלוש עסקאות בהן נקשר, כדלקמן:

5.העסקה עם משפחת וילנר

בראשית שנת 1994 התייעץ התובע, לדבריו, עם הנתבע 1 לגבי האפשרות של העברת מגרש שיוחד לו במסגרת הפרויקט, וזאת במתנה לאשתו. הנתבע 1, כך נטען, קבע כי המגרשים שבבעלותו של התובע הינם נכס פרטי והעברת מתנה מעין זו אינה חייבת במס. לפיכך, התקשר התובע ביום 10.3.1994 בהסכם לפיו העביר לאשתו במתנה וללא כל תמורה מגרש, שהועבר ממנה לאחיה ואשתו, נתן וג'ויס וילנר. ביום 3.8.1994 ניתן אישור מס שבח להעברה הפטורה ממס. אותו מגרש מצוי על חלקה 93 המיועדת לבניית שני קוטג'ים בבניין דו משפחתי, וחציה השני של החלקה נותר בבעלות התובע. משפחת וילנר יחד עם התובע בנו על החלקה הנ"ל שני קוטג'ים, כשכל אחד מממן את חלקו.

6.העסקה עם משפחת איזקוביץ

עם סיום הבניה של הקוטג' הנ"ל בחלקו של התובע, פנתה משפחת איזקוביץ לתובע בהצעה לרכישתו. לטענת התובע, לאחר שנועץ עם הנתבע 1 שאל אותו הלה אם מכר בארבע השנים האחרונות דירת מגורים בפטור ממס וכשנענה בשלילה, קבע הנתבע כי מדובר בנכס פרטי וכי מכירה זו פטורה ממס. לפיכך, נערך ביום 26.11.95 הסכם לפיו מכר התובע למשפחת איזקוביץ את היחידה שהוקמה על המגרש הנ"ל. ביום 26.3.96 ניתן אישור מס שבח למכירה הפטורה ממס ולרישום הבעלות בפנקסי המקרקעין.

7.העסקה עם משפחת ריימונד

התובע החזיק בבעלותו מחצית מחלקה נוספת בפרויקט נורדיה שמחציתה האחרת היתה בבעלות אחיו. בראשית שנת 1996, בעקבות רצונו של האח לבנות את ביתו בחלקה, הוחלט בין האחים לבנות בצוותא בית דו משפחתי הכולל שני קוטג'ים. לתובע היו אותה עת רווחים נאים ממכירת המגרשים ובניית הפרויקט והוא ביקש להשקיע את כספו בדירות שיניבו לו דמי שכירות והכנסה שוטפת. במהלך בניית היחידה, סיפר התובע לנתבעים 1 ו- 2 כי הוא בונה על חלקה 40 מבנה דו משפחתי יחד עם אחיו, הכולל שתי יחידות. נתבע 1 חיווה דעתו כי זה עתה יצאה "הוראת שעה" המאפשרת לתובע למכור את היחידה השייכת לו בפטור ממס בתנאי שהבנייה תסתיים במהלך שנת 1996 וחוזה המכר ייחתם עד סוף אותה שנה. הנתבע 1 הסביר לתובע כי מכירת הדירה בחלקה 93 בפטור ממס אינה שוללת את הפטור לדירה בחלקה 40 שכן מדובר בהוראת שעה המאפשרת מכירת דירה נוספת בפטור ממס. התובע אף פנה לנתבע 2 על מנת לוודא כי הוא עומד בקריטריונים של " הוראת השעה" ונתבע זה אימץ את חוות דעתו של הנתבע 1 ללא כל הסתייגות.

בנייתה של דירת התובע על חלקה 40 הסתיימה בשלהי שנת 1996 וביום 29.12.1996 נחתם הסכם מכר עם משפחת ריימונד לפיו מכר לה התובע את זכויותיו בדירה שהוקמה בחלקה הנ"ל. גם בגין יחידה זו ניתן אישור מס שבח למכירה הפטורה ממס ולרישום הבעלות בספרי האחוזה.

ההליכים בנוגע לשלושת העסקאות

8.ביום 2.7.96, עוד בטרם נכרתה העסקה עם ריימונד, הוציאו רשויות מס הכנסה שומה לפי מיטב השפיטה לגבי המגרשים הפרטיים של התובע בפרויקט נורדיה, תוך שנקבע כי המגרש שהועבר במתנה מהתובע לגיסו הינו חלק ממלאי עסקי של התובע, החייב במס. הנתבעים 1 ו- 2 הגישו השגה בשמו של התובע על שומה זו, בה טענו כי המגרש נמצא בבעלות התובע ואינו מהווה מלאי עסקי כיוון שאין עיסוקו של התובע בקבלנות בניין.

ביום 3.12.96 נדרש התובע להמציא לידי רשויות מס הכנסה פרטים לגבי הבניה הנעשית על ידו במושב נורדיה, לרבות מקורות מימון, בעלי מקצוע, מסמכי בניה וכיו"ב. לטענת התובע הוא העביר דרישה זו לנתבע 2 על מנת שיטפל בה וכן העביר לידיו ולידי הנתבע 1 את מסמכי הוצאות הבניה, אך מסיבה שאינה ידועה לו לא הוגש הדו"ח למס הכנסה ולא נדרש ניכוי הוצאות על פיו. הנתבעים העבירו אמנם לידי רשויות המס את המסמכים שנדרשו, אולם לטענת התובע לא השכילו לערוך חישובי רווח והפסד. תחת זאת הגישו אסופת מסמכים, ללא שערכו החישובים הנדרשים, כמתחייב מרואה חשבון המגיש לרשויות מס הכנסה מסמכי הוצאות על עסקה.

לאחר שנערכו מספר דיונים במהלך השנים 1997-98, הוציא מס הכנסה הודעה לתובע על הטלת קנס גרעון בסך 388,753 ₪ לשנת 1995 וקנס בסך 76,604 ₪ לשנת המס 1996.

9.ביום 8.4.1998 הגיש התובע באמצעות הנתבעים 1 ו- 2 השגה על השומות שהוציא מס הכנסה וכן השגה על קנס הגרעון שנקבע. לטענת התובע, ההשגה התבססה על הנימוק כי הנישום אינו עוסק בקבלנות בניין ולכן אין לחייבו במס הכנסה בגין דירות שנמכרו ולגביהן ניתן פטור ממס שבח.

בתאריך 9.11.98 הוציא מס הכנסה שומות לתובע לשנים 1992-96 בהן נקבע כי מעמדו בפרויקט נאות נורדיה כמי שעוסק בקבלנות, ומכאן שעסקאותיו במגרשים הפרטיים בפרויקט הנ"ל, על פי עיסוקו, מהווים מלאי עסקי החייב במס. התובע פנה לנתבעים 1 ו- 2 על מנת שיטפלו בצווים שהוצאו, ואלה הפנו אותו לנתבע 3 שלדבריהם הנו מומחה בענייני מס העובד עמם באופן קבוע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ