אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חזן דוד נ' עיריית תל-אביב ואח'

חזן דוד נ' עיריית תל-אביב ואח'

תאריך פרסום : 01/09/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
23428-08
31/08/2010
בפני השופט:
ירון בשן

- נגד -
התובע:
חזן דוד
הנתבע:
1. עיריית תל-אביב
2. איילון חברה לבטוח בע"מ
3. נציגות הבית המשותף - רח' אחימאיר 6 ת"א
4. כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

התובע טוען שנפגע כשמשך יחד עם עובד אחר מיכל אשפה גדול תוך עבודתם בפינוי אשפה. המיכל "נתקע" במפגע כלשהו והתהפך והוא עצמו נפל ונפגע. התביעה היא נגד מעסיקת התובע, נגד נציגות הבית המשותף שבשטחו קרה כנטען האירוע ונגד מבטחותיהם. בתצהיר התובע פורט האירוע כדלקמן: "נתקע אחד מגלגלי מכלון האשפה בבור ו/או מהמורה ו/או הפרשי גובה במפלס הרחבה או השטח בתחום הבנין הסמוך לחדר האשפה, מיכל האשפה התהפך..." בחקירה הנגדית התברר שהתובע לא יודע לקרוא ולא הוא שניסח את התצהיר (לדברי ב"כ התובע הוקרא לו התצהיר – אך הדבר לא כתוב בתצהיר עצמו). מותר לתמוה, של מי היא אותה גרסה לא ברורה של האירוע?

לתצהיר, צורפו צילומים "הממחישים את מקום התאונה": בשניים מהם רואים שביל מרוצף ולצידו חול. בשלישי רואים חדר אשפה, ברביעי רואים שטח חול, בחמישי מבואה של בית בשישי ובשביעי רואים שביל מרוצף. לא ניתן לדעת היכן צולמו רוב הצילומים. התובע לא הצהיר מי צילם אותם ומתי וגם לא במי מהם רואים את מקום התאונה. ב' 14 ש' 14 לפרוטוקול נרשם מפי ב"כ התובע "אני לא הגשתי ולא ביקשתי להגיש את התמונות". בכל זאת ניסה להציג אותן לעדים ובסיכומיו התבסס עליהן!

טענת התובע היא שהוא נפצע בשל מפגע שהיה במקרקעין. הוא לא הצביע על מפגע ספציפי ולא מיקם אותו בתוך מקרקעין הניתנים לזיהוי (וממילא לא ניתן לקבוע מי בעליהם). גם בתיאורו המילולי נראה שהתובע עדיין לא החליט היכן בדיוק קרתה התאונה! התובע לא צילם את מסלול תנועתו עם מיכל האשפה, כך שניתן יהיה להעריך אם התנועה היתה במסלול המיועד לכך (שאז על מישהו – הדיירים או העיריה – לוודא שניתן לנוע בו בבטחה עם עגלת אשפה מלאה) – או שהתנועה נעשתה תוך מעבר בין מפלסים לשם "קיצור דרך". הוא לא הצביע על מפגע ספציפי שבו נכשל, כך שניתן יהיה להעריך, אם אכן מדובר במפגע שקיומו מהווה הפרה של חובת הזהירות הראויה. ונזכיר: בין שטח מרוצף כביש, או שביל סלול לשטח חול שלצידו צפוי ומותר שיהיה הפרש מפלסים. לא כל "בור", "שקע" או "מהמורה" בשביל, או בחצר בית, מהווים מפגע מסוכן. מי שמבקש לטעון שנכשל במפגע מסוכן חייב להביא ראיות אודותיו – והתובע לא עשה כן.

שותפו של התובע לעבודה, ברוך כהן, חתם על תצהיר דומה מאוד לתצהירו של התובע. מחקירתו עולה שסיבת ההתהפכות היתה התקלות במהמורה (ע' 10 ש' 31), התקעות בבור (ע' 11 ש' 6) או פגם בגלגלי המיכל (ע' 10 ש' 31). גם עד זה לא הצביע על המיקום המדוייק של האירוע.

התובע טען שאחרי זמן נעשו במקום תיקונים והמפגע הוסר. עד התביעה ברוך כהן, לא היה מודע לתיקונים כאלה, אף שהמשיך לעבוד במקום אחרי פציעתו של התובע. עדת הגנה, גב' פניץ, היא חברת ועד הבית. היא העידה שכאשר מתעורר צורך בתיקונים, העיריה מפנה לדיירים דרישות – והיא לא קיבלה כל הודעה על מפגע. היא עצמה נכה, הנעזרת במקל הליכה. היא העידה שהיא מסתובבת בחצר הבית ובאזור שבקרבת פחי האשפה והחניה (אזור שבו כנטען נפל התובע). היא העידה שבמקום אין כל מפגעים, הריצוף חדש ותקין ולא נעשו במקום כל תיקונים או שינויים.

בסיכומיו מבקש התובע להסתמך על "טופס קבלת הודעה על תאונת עבודה" שרשם הממונה על התובע, מר דנוך. בטופס זה מתואר האירוע בגוף ראשון, משמע, מדובר בגרסה של התובע עצמו, שרשם הממונה. תיאור זה לא יותר מדוייק מהתצהיר וממילא אינו מועיל לתובע. מר דנוך לא נשאל על המסמך. ספק אם ניתן להוכיח במסמך כזה, שקיימים במקום בכלל "מפגעים", אך וודאי שאי אפשר להוכיח כך את טיבם המדוייק וגם שקיומם מהווה הפרה של נורמת זהירות כלשהי. ממילא גם לא ניתן להוכיח באמצעות המסמך את שלא עשה התובע עצמו, דהיינו, לקשור מפגע אחד ספציפי (והרי מיכל האשפה לא נתקל ב"מפגעים" בלשון רבים) לנזקו של התובע.

בשאלה 10 בשאלון שהופנה אליו נשאל התובע אם קרו לו קודם תאונות אחרות. הוא השיב בשלילה. כשנשאל על-כך בחקירתו הנגדית, נזכר בשתי תאונות קודמות, ואח"כ התברר שהיו לו לא פחות משש תאונות קודמות – אחדות מהן דומות מאוד לאירוע שבגינו הגיש תביעה זו. נוכח כזב מגמתי זה, נראה שיש להזהר מאוד במידת האמון שניתן לתת בעדותו של התובע.

הציפיה היא, שמי שמבקש לקבל פיצוי בגין נזק שנגרם לו, יספק מידע רב ומדוייק ככל שהוא יכול אודות האירוע שבו נפצע. התובע עירפל את גרסתו במקום שבו מצופה היה שיתמקד ונראה כ"פותח אופציות" חלופיות, במקום שבו נדרש לתת גרסה עובדתית אחת ברורה. בסופו של דבר, הוא לא הצביע על מקום הנפילה ולא על סיבתה וממילא לא הוכיח שמי מהנתבעות אשמה בפציעתו. התביעה נדחית. התובע ישא בהוצאות הנתבעות 1-2 ו הנתבעות 3-4 בסך 7,000₪ לכל אחת מקבוצות הנתבעות.

ניתן היום, כ"א אלול תש"ע, 31 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ