אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חושאן ואח' נ' חוש ואח'

חושאן ואח' נ' חוש ואח'

תאריך פרסום : 22/03/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריות
51486-02-12
18/03/2012
בפני השופט:
פנינה לוקיץ'

- נגד -
התובע:
1. מרואן חושאן
2. אנור חושאן
3. חושאן חושאן
4. עאדל חושאן
5. נאדר חושאן
6. מאהר חושאן
7. סאלח חושאן

הנתבע:
1. אחמד מחמוד חוש
2. חאמד חוש
3. מונזר חוש
4. מדחת אחמד עאלם
5. פהד חוש
6. פואד חוש
7. מוחמד חושאן
8. השאם חושאן
9. סלאח חושאן

החלטה

התובעים והנתבעים (למעט נתבעים 3-4) רשומים כבעלים משותפים של חלקת מקרקעין בגודל של 15,452 מ"ר, הידועה כחלקה 22 בגוש 17568 מאדמות כפר מנדא (להלן: "המקרקעין"). נתבעים 3 ו-4 הגישו לוועדה המקומית "גבעת אלונים" (להלן: "הוועדה") בקשות למתן היתר בניה, נתבע 3 מכוח זכויותיו של נתבע 1, ונתבע 4 מכוח זכויותיו של נתבע מס' 2.

התובעים הגישו ביום 28.2.12 תביעה למתן צו מניעה קבוע, ובד בבד הגישו עימה בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד אשר יורה לנתבעים 1-4 להמנע מלבצע פעולות בניה ו/או חפירה ו/או כל פעולה אחרת במקרקעין וזאת עד להכרעה בתובענה.

ביום 28.2.12 ניתן צו ארעי כמבוקש וזאת עד לדיון במעמד שני הצדדים.

ביום 13.3.12 הגישו הנתבעים 1 ו-3 (להלן: "המשיבים") תגובה לבקשה וכן בקשה לביטול צו המניעה הזמני שניתן במעמד צד אחד. שאר המשיבים לא הגישו תגובה ולא התיצבו לדיון.

העובדות שאינן במחלוקת

1. אין מחלוקת כי הבעלים הינם בעלים במשותף של המקרקעין אשר היו במשך שנים בשימוש משותף כמקרקעין שייעודם חקלאי, כאשר בין השותפים היתה חלוקת שימוש בעין לצורך חקלאי (ראה עמ' 3 לפרוטוקול שורות 9-10).

2. בשנת 2007 אושרה תוכנית מפורטת ג/12784 (להלן: "התוכנית המפורטת") אשר שינתה את הייעוד של חלק מהמקרקעין (7,805 מ"ר) לייעוד לבניה למגורים ואילו יתרת השטח מיועדת בחלקה לדרכים, חלקה לשצ"פ וחלקה נותר בייעוד חקלאי (3,630 מ"ר).

3. בחודש 10/10 הגיש הנתבע 3 לוועדה בקשה לאישור תשריט חלוקה. לבקשה זו לא הוגשו התנגדויות של מי מהבעלים במקרקעין (אף לא של המבקשים) והתשריט אושר בחודש 11/2010.

יצויין כי תשריט החלוקה (שצורף לתובענה) הינו תשריט אשר יש בו הגדרה של מגרשים, דרכים, שצ"פ ושטח חקלאי בהתאם לתוכנית המפורטת אולם אין בו ציון של שיוך המגרשים לאיזה מהבעלים (להלן: "תשריט החלוקה"). כמו כן אין מחלוקת כי התשריט אינו נושא חתימה של מי מהבעלים במקרקעין.

4. בחודש 7/11 הגיש הנתבע 3 בקשה להיתר בניה על מגרש 22-11 כסימונו בתשריט החלוקה. המבקשים הגישו התנגדות לבקשה וזו נדחתה בהחלטה מיום 30.11.11 בשל הנימוק כי התנגדותם של התובעים הינה במישור הקנייני ולא במישור התכנוני. גם ערר שהגישו התובעים נדחה מאותו הנימוק, וזאת בהחלטה מיום 21.2.12.

בסמוך לאחר ההחלטה בערר הוצא היתר בניה למשיב 3.

יצויין במאמר מוסגר כי בקשה קודמת למתן היתר בניה שהגיש המשיב 3 בשנת 2008, נגנזה על ידו.

5. לא יכולה להיות מחלוקת כי החלוקה בתשריט החלוקה (אשר כאמור לעיל אין בה שיוך מגרשים לבעלי המקרקעין) אינה תואמת את הרישום בטאבו ואת הזכויות היחסיות שיש לכל אחד מהשותפים במקרקעין בשטח שייעודו שונה למגורים. כך למשל עפ"י תשריט החלוקה כל השטח שנותר בייעוד חקלאי הינו מגרש אחד מבין המגרשים, מבלי שזה חולק בין הבעלים המשותפים.

טענות הצדדים והכרעה

6. התובעים טוענים כי מאחר ומדובר במקרקעין המצויים בבעלות משותפת, ובהעדר הסכם חלוקת שימוש בעין, אין לאפשר לאחד מהשותפים לבנות במקרקעין ללא הסכמת כל השותפים, כל עוד לא פורקה השותפות ביניהם בדרך של פירוק השיתוף.

לטענת התובעים תשריט החלוקה, הינו תשריט בעל תוקף תכנוני בלבד ואין בו כדי לבטא חלוקה של הזכויות הקנייניות של השותפים, חרף העובדה כי הם לא התנגדו לאישורו על ידי הוועדה.

התובעים מוסיפים וטוענים כי כל עוד לא הוסדרה חלוקת השימוש בדרך הוגנת שתבטא את זכויות כל הבעלים, אין לאפשר למשיבים, או מי מהם, לבחור לעצמם מגרש אחד מבין המגרשים שסומנו בתשריט החלוקה ולבנות בו את ביתם, שכן בניית בית אינה בגדר "שימוש רגיל" במקרקעין, ולפיכך היא טעונה הסכמה של כל השותפים.

בפתח הדיון בפני הודיע ב"כ התובעים כי הוא מבקש לתקן את התביעה כך שזו תכלול סעד של פירוק השיתוף, וכי בשל סמיכות המועדים מאז נדחה ערר התובעים ועד להגשת התביעה, לא היה סיפק בידם לעשות כן.

7. לעומתם טוענים המשיבים כי תשריט החלוקה נעשה על סמך הסכמה של כל הבעלים המשותפים, והא ראיה שאף אחד מהם לא הגיש התנגדות לבקשה לאישור התשריט. המשיבים אינם טוענים כי תשריט החלוקה יוצר פירוק של השיתוף, אולם לטענתם, משהתשריט אושר על ידי הוועדה יש לאפשר להם לבנות על המגרש בו הם מחזיקים בפועל מזה שנים בהתאם לחלוקת השימוש בעין שהיתה מוסכמת בעבר (כל עוד המקרקעין היו לייעוד חקלאי), מה גם שבבניה המבוקשת אין כדי לגרוע מזכויות הבניה של התובעים, שכן המשיבים אינם מבקשים לנצל את מלוא זכויות הבניה העומדות למשיב מס' 1 במקרקעין על פי חלקו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ