אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חורש נ' ש.א.ק.ל חברה לבנייה בע"מ

חורש נ' ש.א.ק.ל חברה לבנייה בע"מ

תאריך פרסום : 18/06/2013 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
9831-07-11
14/06/2013
בפני השופט:
יעקב שפסר

- נגד -
התובע:
ש.א.ק.ל חברה לבנייה בע"מ
הנתבע:
גולן חורש

החלטה

1. התנגדות המשיב להגשת תשובה שהגישה המשיבה לבקשה לביטול עיקול זמני שהוטל במעמד צד אחד. תמצית הטענה היא כי המבקשת אינה זכאית להגשת תגובה, הן משום שלא קיבלה רשות בית המשפט לכך, והן בשל העובדה כי הדיון בבקשה לביטול העיקול הינו דיון "דה נובו" שבו נבחנת הבקשה המקורית שהוגשה, כפי שהוגשה ובלא שינוי ותיקון בדיעבד של התשתית הראייתית עליה נסמך העיקול הזמני שניתן במעמד צד אחד, על דרך הגשת תגובה. בהמשך להתנגדות המשיב, המציא הוא לעיוני אמש סדרת החלטות התומכות בטענתו.

2. רקע ההליך הינו הליך בוררות המתנהל בין הצדדים ועניינו תביעות הדדיות שהגישו זה כנגד זה. במסגרת זו נתבקש על ידי המשיב ביטולה של הערת אזהרה הרשומה לטובת המבקש על נכס השייך למשיב, ואשר בהליך הבוררות נקבעו ע"י כב' הבורר תנאים לביטולה. המבקשת עתרה להטלת עיקול על הזכויות בבית, אשר ימנעו מכירתו לצד ג', זאת על מנת שלא לאפשר סיכול מימוש זכויותיה הנטענות, עם קבלת פסק הבורר הצפוי להנתן בזמן הקרוב.

3. המבקשת מבקשת שלא להעתר להתנגדות. לטענתה, הראתה בתגובתה, כי לא זו בלבד שהמשיב לא עומד בתנאי ביטול הערת האזהרה המשמשת תשתית עיקרית לבקשה לעיקול והן על מנת שבבואו של בית המשפט לדון בסוגית העיקול, ראוי שיהיו מונחות לפניו מלוא העובדות הרלוונטיות הנדרשות לצורך הכרעתו.

4. השאלה העומדת איפוא על הפרק הינה האם יש לאפשר הגשת תשובה לבקשה לביטול עיקול, או שמא לא ניתן לעשות כן עפ"י סדרי הדין והתכלית המונחת ביסוד ההליך.

5. צודק המשיב בטענתו, לפיה סדרי הדין בבקשת הביטול הם כסדרי הדין בבקשה המקורית, היינו כאילו הוזמן המשיב מלכתחילה לדיון בבקשה והדיון בה הוא דיון De Novo (רע"א 8420/96 דן מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד מא (3), 789). מאליו ברור שיש להתייחס למצב הנכון ליום הגשת הבקשה לעיקול ומתן צו העיקול.

ואולם, דעתי היא שיש להבחין בין הגשת תשובה שבה מגיב המבקש המקורי על טענות בקשת הביטול או מבהירן, דבר האפשרי לדעתי, לבין הגשת ראיות חדשות שלא הוגשו במועד המקורי, אשר אכן אינן ניתנות להגשה במסגרת התשובה. אבהיר את עמדתי:

6. בהתאם לתקנה 361 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 (להלן: תקסד"א), חלות הוראות תקנות גם על בקשה לסעד זמני לרבות בקשה לעיקול, ככל שאינן סותרות להוראות פרק כ"ח שהוא האכסניה שבתקנות עבורה. בהתאם לתקנה 365 (א) מורה: "בקשה לסעד זמני תוגש והדיון בה יתנהל כאמור בסימן א' של פרק כ' ובכפוף להוראות פרק זה". סימן א' לפרק כ' הוא הסימן העוסק ב"בקשות בכתב", ולפי תקנה 241 (ג1) "מבקש רשאי להשיב לתשובת המשיב... ויחולו על התשובה, בשינויים המחוייבים, הוראות תקנת משנה (ג)". תק' משנה (ג) הנ"ל מרשה למשיב להגיש תצהיר תשובה לבקשה, ולפיכך דעתי היא, כי במישור הפרוצדורלי, מרשה ההליך שנקבע לבקשות בכתב למבקש להגיש תשובה ובכלל זה תצהיר,נ ובלבד שהמדובר בתצהיר התומך בעובדות התשובה להבדיל מתצהיר המרחיב את נימוקי הבקשה המקורית.

7. ער אני להוראות תקנה 367 היוצרת הסדר מיוחד השונה במובן מסויים מההסדר שבתקנה 241(ג1):

"(ג) ניתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, רשאי המשיב לבקש את ביטול הצו בתוך שלושים ימים ממועד המצאתו; ... הוגשה בקשה לביטול הצו יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים ממועד הגשתה ...ב

(ד) נקבע דיון על פי תקנה זו, רשאי המשיב לבקשה למתן הסעד הזמני להגיש תמצית מתגובתו לבקשה עד יומיים לפני מועד הדיון. "

אמנם הפרוצדורה שנקבעה בתקנה 367 שונה במידה מסוימת מזו הקבועה בתקנה 241, אך השוני מצומצם לדעתי ואין בו כדי לשלול עקרונית את תחולתה של תקנה 241.

8. תכליתה של הפרוצדורה שנקבעה בתקנה 367, נובעת מהדחיפות הנדרשת בדיון בעניין סעדים זמניים מעצם טיבם של אלה. לפיכך נקבע (בתקנה 367 (ג) הנ"ל) שהדיון בבקשה לביטול עיקול ייקבע "לא יאוחר משבעה ימים ממועד הגשתה". משנקבעה תקופת זמן קצרה יחסית בין מועד הגשת הבקשה לעיקול, לבין מועד הדיון בה, ותקופה זו קצרה מהתקופה למתן תשובה לתשובה לפי תק' 241(ג1), אפשר מתקין התקנות למבקש העיקול (שהוא המשיב בבקשה לביטול העיקול) להגיש "תמצית מתגובתו לבקשה עד יומיים לפני מועד הדיון". הוראה מיוחדת זו באה כדי להקל על מבקש העיקול משום שייתכן שהזמן שיעמוד לרשותו לא יספיק להכנת תשובה מלאה. אך בכך לא שלל מתקין התקנות את זכותו של מבקש העיקול להגיש תצהיר בתמיכה ל"תמצית תגובתו" שאיננה אלא התשובה לתשובה לפי תק' 241(ג1). איני רואה סיבה לשלול ממבקש העיקול להשיב איפוא לבקשת הביטול, כפי שרשאי לעשות כל מבקש בכל בקשה, בתשובה לתגובה. ויודגש, סיפא תקנה 241 מלמד כי "תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט". ללמדנו, שכשם שאין המשיב לבקשה רשאי לצרף תצהיר, כך גם המבקש אינו רשאי לצרף תצהיר לתשובתו לתגובה, אלא לאימות נימוקי התשובה, להבדיל תמיכה בהרחבת נימוקי הבקשה המקורית לעיקול, שלא עלו בה.

9. אין בדעתי האמורה כדי לשלול את הקונספציה שביסוד הליך הבקשה לביטול העיקול או לחלוק עליה. אכן, על מבקש הביטול להתמודד עם הבקשה המקורית וראיותיה כפי שהוגשו. אין למבקש העיקול המקורי זכות ל"שפר עמדות" והבאת ראיות חדשות שיכול היה להביאן בבקשתו המקורית, תוך שינוי המצב הראייתי המונח לפני בית המשפט, שהרי הרעיון המונח בבסיס הדיון הוא, שבקשת ביטול העיקול היא המשכו של הדיון בבקשה המקורית, זה שנערך במעמד צד אחד. במצב דברים זה, אכן לא תתקבלנה ראיות חדשות אשר ניתן היה להגישן מלכתחילה, ואולם, בד בבד עם האמור, אינני מוצא סיבה שלא לאפשר מתן תשובה להבהרת טענות העולות מבקשת הביטול, או להזמתן, ככל שאכן מטעות הן כטענת המבקשת (ויובהר כי בשלב זה אין בידי לקבוע כך).

10. על מנת שלא להותיר את הדף חלק אציין כי עיינתי בהחלטות שהמציא המשיב. ברע"א 4820/96 (מרגליות הנ"ל), פסק בית המשפט במישור העקרוני, כי ההליך לביטול העיקול הינו למעשה הליך מאוחד עם ההליך המקורי של בקשת העיקול במעמד צד אחד, ואולם לא שלל אפשרות הגשת תשובה, סוגיה שלא נידונה בו כלל. כך גם בת"א (מח' מרכז) 1560-04-08 שילוח נ' פלדמן (14.7.09) ובת"א (ת"א) 2677/00 שהם קליינמן נ' עץ לבוד (13.5.02), חזר בית המשפט על העקרון כי הבקשה לביטול עיקול זמני נתפסת כבקשה המחזירה את הדיון הראשוני על כנו (De Novo). על כך כמובן וכמצויין לעיל אין חולק. בת"א (חי) 15951/07 לוי נ' ביטון (22.11.07) היפנה בית המשפט להחלטה בבש"א 12185/01 ר.צ. חברה לבניין נ' אנט קזינו (11.9.01) שם אכן החליט בית המשפט כי לא מותרת הגשת תגובה לתגובה וזאת בנימוק להעדר זכות לשינוי התשתית הראייתית בדיעבד. כאמור, אינני חולק על כך כי הדיון בבקשת הביטול מתנהל De Novo, מחדש, ועקרונית אין לאפשר "מקצה שיפורים", ואולם, כפי שהובהר על ידי לעיל, אין באמור כדי למנוע הגשת תשובת הבהרה לטעות או הטעיה העולה מהתגובה.

11. סוף דבר, לא מצאתי לנכון בשלב זה לסלק את התשובה על הסף, ואולם אבהיר, כי בהחלטתי בסיום ההליך אתעלם מכל ראיה שהוספה במסגרת התשובה ושעניינה תמיכה בבקשה המקורית ואשר לא צורפה לה מלכתחילה, והצדדים יהיו רשאים לטעון לעניין זה בסיכומיהם בתום הדיון בבקשה לביטול העיקול.

הוצאות יובאו בחשבון במסגרת ההחלטה בסיום ההליך.

המזכירות מתבקשת להמציא עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ו' תמוז תשע"ג, 14 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ