אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חוק זכויות נפגעי עבירה אינו מקנה זכות עיון בחומר החקירה

חוק זכויות נפגעי עבירה אינו מקנה זכות עיון בחומר החקירה

תאריך פרסום : 01/07/2008 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון
5164-07
26/06/2008
בפני השופט:
1. א' רובינשטיין
2. ס' ג'ובראן
3. י' דנציגר


- נגד -
התובע:
יאסר ורנדה קרקי
עו"ד מ' זחאלקה
הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. ג'וליאן סופיר

עו"ד מ' צוק
עו"ד י' פריד
עו"ד ט' גבאי
פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א.        ביום 28.5.07 הוגש נגד משיב 2 (להלן סופיר או הנאשם) כתב אישום, בו נטען כי רצח את המנוח תייסיר קרקי (שהעותרים הם אביו ואלמנתו) על רקע לאומני. על פי עובדות כתב האישום נסע הנאשם במונית שבה נהג המנוח, וידא שהוא ממוצא ערבי, ובהגיעם לנתניה עלה הנאשם לדירה ונטל סכין מטבח כדי לרצוח את המנוח, ובהמשך העלהו לדירתו בתל-אביב ורצחו בדקירות סכין. ביום 29.5.07 ביקשו העותרים לקבל לידיהם את "מלוא חומר החקירה הקיים בתיקו של הנאשם". למחרת היום מסרה פרקליטות מחוז תל אביב, כי היא מתנגדת להעברת חומר החקירה "כל עוד התיק תלוי ועומד". ביום 12.5.07 הוגשה העתירה הנוכחית, בה נטען כי סעיף 4 להנחיית פרקליטת המדינה 14.8 (שכותרתה "בקשה מצד גורמים שונים לעיין בחומר חקירה שבתיק משטרה") קובעת, כי "ככלל קיימת לאזרח זכות לעיין במסמכים המוחזקים בידי הרשויות". עוד נטען כי בעקבות חקיקתו של חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א - 2001 "הקרבנות ומשפחותיהם לוקחים חלק פעיל ואף מהותי בהליך הפלילי, ולשם הבעת דעתם בהליכים השונים מן הדין כי תהיה בידם האפשרות להיחשף לחומרי החקירה הקיימים" (סעיף 14 לעתירה). לגופו של עניין העלו העותרים תמיהות לגבי התעלמות כתב האישום מאירועים שהתרחשו לאחר הרצח, וממעורבותו הנטענת של אחיו של הנאשם - אירועים שיכולים להשליך גם על טענת אי השפיות שהעלתה ההגנה.

עמדת המדינה

ב.        תשובה ראשונה מטעם המדינה הוגשה ביום 21.8.07. ראשית צוין, כי סופיר עצמו לא צורף כצד לעתירה - וזאת אף שהחומר המבוקש, לרבות הבדיקות הפסיכיאטריות, נוגע ישירות אליו - ודי בכך כדי לדחות את העתירה על הסף. נאמר, כי החלטת הפרקליטות "הינה תוצר של איזון ראוי בין אינטרס העותרים בקבלת המידע לבין הצורך לשמור על טוהר ההליך הפלילי ועל זכויותיו של הנאשם לפרטיות ולניהול הליך הוגן" (סעיף 22 לתגובה), והוסף כי סעיף 1 לחוק זכויות נפגעי עבירה קובע:

"חוק זה מטרתו לקבוע את זכויותיו של נפגע עבירה ולהגן על כבודו כאדם, בלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים" (ההדגשה הוספה - א"ר).

נטען, בכל הכבוד אל נכון, כי בנסיבות המקרה שלפנינו ההסדרים שבחוק אינם כוללים זכות עיון בחומר החקירה. לגבי ההסתמכות על הנחיית פרקליטת המדינה, נטען כי זו אכן מכירה בחשיבות זכות העיון - אך שבהעדר הסדר חוקי היא "נתונה לשיקול דעתה של הרשות המנהלית" (סעיף 3 להנחיה), וככלל יימסר החומר לאחר תום ההליך הפלילי. עוד נטען, כי מסירת החומר המבוקש תפגע באופן חמור בזכותו של הנאשם לפרטיות - ויש לאזנה עם עקרונות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א - 1981.

ג.        הוסף כי פרקליטות מחוז תל אביב פעלה, החל מראשית ההליך, בהתאם להוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, ובכלל זאת עדכון העותרים לגבי ניהול ההליך; ואף יזמה פנייה למשרד הביטחון על מנת להסדיר למשפחת העותרים מעמד של נפגעי פעולות איבה. עוד הוצע לתאם פגישה בין העותרים לפרקליטת המחוז, על מנת לענות לשאלות העותרים - במגבלות הנדרשות לשמירה על הליך תקין. ולבסוף, הוזכר כי ההליך מתנהל בדלתיים פתוחות, והעותרים יוכלו להתרשם מעדויות המומחים לגבי טענת אי השפיות. כן נמסר כי בתום ההליך יוכלו העותרים לפנות לפרקליטות, ובקשתם תידון שוב.

ד.        ביום 13.12.07 הודיעה המשיבה, כי ביום 12.11.07 נפגשו העותרים עם פרקליטת מחוז תל אביב ועם גורמי הפרקליטות והמשטרה הרלבנטיים. נמסר, כי בפגישה ניתנה לעותרים הזדמנות לעיין בכל חומר החקירה למעט חוות הדעת הפסיכיאטריות, ושבמהלכה העלו העותרים שאלות, אשר נענו על ידי גורמי האכיפה באריכות.

העתירה המתוקנת

ה.        ביום 17.12.07 התקיים דיון ראשון בעתירה (בהרכב השופטים לוי, ארבל ודנציגר), בסופו הוחלט שתוגש עתירה מתוקנת לה יצורף הנאשם כמשיב נוסף. ביום 17.1.08 הוגשה עתירה מתוקנת, החוזרת מהותית על האמור בעתירה המקורית, תוך שהודגש כי אין זה סביר שפרקליטי התביעה וההגנה ועובדיהם הרבים יתוודעו לחומר החקירה - שעה שנמנע מבני משפחתו של הקרבן לעשות כן. בנוסף הורחב לגבי התנהגותו של הנאשם לפני ואחרי אירוע הרצח, עניינים שלא בא זכרם בכתב האישום - ויש בהם, לשיטת העותרים, כדי להעיד על תכנון מוקדם ולסכל טענה של אי שפיות. ביום 24.2.08 הוגשה לראשונה תגובה מטעם הנאשם. נטען כי אין לעותרים זכות שבדין לקבל את החומר - וכי מסירתו עלולה לפגוע "אנושות" בזכותו של הנאשם לפרטיות ולהליך הוגן. ביום 25.2.08 הוגשה תגובת המדינה, שהפנתה לתגובתה מיום 21.8.07.

הדיון השני בעתירה

ו.        דיון שני בעתירה התקיים בפנינו ביום 16.4.08. בא כוח העותרים טען, כי אכן העותרים מגיעים לדיונים בבית המשפט המחוזי, ושומעים את חקירת הפסיכיאטרים - אך חוות הדעת הפסיכיאטריות נדרשות להם כדי לקבל תמונה מלאה של מצב התיק, שכנטען נתגלעו בו סתירות. אין העותרים, כך נאמר, מקלים ראש בעבודת הפרקליטות - אלא שהם מבקשים להיות מעורבים, ומוכנים להתחייב כי החומר לא יועבר הלאה. נאמר, כי מעורבות זו נדרשת כדי להקל על מצוקת בני המשפחה, המבקשים לוודא שהמדינה ממצה את הדין עם הנאשם ברצח בנם. באת כוח המדינה טענה, כי בניגוד למקרים בהם מבקשים נפגעי עבירה את חומר החקירה כדי לערער על סגירת תיק חקירה - כאן מדובר בתיק שנדון בבית המשפט, בכתב אישום שהוגש על ידי הפרקליטות, ואין מקום להתערבות המשפחה שעה שהמדינה מנהלת את התיק. הוטעם, כי חוק נפגעי עבירה קובע הסדרים מאוזנים - שאינם כוללים את המבוקש על ידי העותרים. הוזכר החשש מפני הגעת חומר לתקשורת, באופן שיפגע בזכותו של הנאשם להליך הוגן, ואת רגישות החומר מבחינה אישית. באת כוחו של הנאשם הטעימה כי החומר כולל גם מידע רגיש על משפחתו - ואין הצדקה להעברתו שלא במסגרת ההליך. בתום הדיון הוצע לצדדים מתווה להסדר מוסכם, שעיקרו הסכמת המדינה להעברת חוות הדעת הפסיכיאטריות לעיון העותרים לאחר תום חקירת המומחים.

תגובת המדינה למתווה הפשרה

ז.        ביום 7.5.08 מסרה המדינה "כי היא מתנגדת למסירת חוות הדעת הפסיכיאטריות לעיון העותרים, עובר לסיומו של ההליך הפלילי". נומק, כי בשלב הנוכחי מצטמצמת יריעת המחלוקת להעברת חוות דעת הפסיכיאטריות בלבד - חומר שכבר הוגש לבית המשפט המחוזי, ובנסיבות יכולים העותרים לבקש מבית המשפט לעיין בו לפי תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג - 2003. עוד נטען, כי בית משפט זה דחה לאחרונה עתירות שעניינן הרחבת זכויות נפגעי עבירה אל מעבר להסדרים הקבועים בחוק (בג"צ 5699/07 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (טרם פורסם) פסקה 28 לפסק דינו של השופט לוי, פסקה 35 לפסק דינה של הנשיאה; בג"צ 9631/07 כץ נ' שר המשפטים (טרם פורסם) פסקה 25 לפסק דינו של השופט פוגלמן).

ח.        מעבר לכך, הוטעם כי במקרה שלפנינו מדובר בחוות דעת הנוגעות ישירות לליבת פרטיותו של סופיר. נטען כי החוק בא להכיר בזכויות נפגעי העבירה, "בלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים" - שעה שכאן מדובר בחומר בעל אופי אישי ופרטי, המוגן בחוק הגנת הפרטיות, בחוק זכויות החולה, תשנ"ו - 1996 ובחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א - 1991. עוד נטען לחשש מפגיעה בהליך השיפוטי - ובין היתר החשש שמא ימצא החומר דרכו לגורמים נוספים או לתקשורת. בנסיבות, כך נטען, יש למסור את החומר (אם בכלל) לאחר הכרעה שיפוטית בשאלת הכשירות לעמוד לדין. הודגש כי עמדת הפרקליטות היא, כי יש להעמיד את סופיר לדין בעבירת רצח - ואין המדובר במקרה בו נענית התביעה לטענת אי השפיות ומבקשת לסגור את התיק. הודגש כי העותרים אינם צד להליך הפלילי, וככל שהם מבקשים לעמוד על אשר קרה ליקירם, נמסר להם מירב המידע, ויתרתו גלויה בפניהם במהלך המשפט. 

כתבת התחקיר

ט.        ביום 25.5.08 הגישו העותרים "הודעה ובקשה דחופה... לקיום דיון נוסף ודחוף בעתירה", בה נטען כי ביום 19.5.08 התפרסמה בערוץ 2 כתבת תחקיר שהתייחסה לאירוע הרצח - בה נחשפו, בין היתר, מסמכים מתקופת שירותו הצבאי של הנאשם, מהם עולה כי הביע בעבר רצון לפגוע בערבים, וכי גורמי בריאות הנפש בצה"ל סברו כי מדובר בהקצנה על רקע דתי ולא בהפרעה פסיכוטית. נטען כי המדינה מתנגדת להעברת חוות הדעת הפסיכיאטריות לעותרים כדי לחפות על מחדליה כפי שנחשפו בתחקיר - והתבקש קיום דיון נוסף בדחיפות.

י.        ביום 28.5.08 הוגשה תגובת המשיב 2, בה נטען כי כל החומרים שנחשפו בכתבה - "בה לקחו חלק נרחב בא כוח העותרים והעותרים בעצמם" - אינם חדשים, וכי הם נדונים בדלתיים פתוחות בבית המשפט המחוזי. לעמדה זו הצטרפה (ביום 10.6.08) באת כוח המדינה - תוך שהיא מציינת כי כל החומר שהוזכר בכתבה, ועמו חוות הדעת המבוקשות, מונח בפני בית המשפט המחוזי במסגרת ההליך הפלילי, ולו מסורה ההכרעה. עוד נאמר, כי ככל שעולה מהודעת העותרים כי בכוונתם לפתוח בהליכים אזרחיים נגד גורם כלשהו - אין הדבר מצדיק את העברת החומר בשלב זה, אם בכלל. ולבסוף, נטען כי מההודעה, כמו מהעתירה עצמה, עולה כי כוונת העותרים היא בפועל לנהל בעצמם את ההליך נגד סופיר - דבר שאינו מתיישב עם עקרונות המשפט הפלילי.

דיון והכרעה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ