אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חוקיות המשך החזקת שוהה בלתי חוקי במשמורת מטעמי אי שיתוף פעולה בהליכי הרחקתו

חוקיות המשך החזקת שוהה בלתי חוקי במשמורת מטעמי אי שיתוף פעולה בהליכי הרחקתו

תאריך פרסום : 20/12/2006 | גרסת הדפסה
בר"ם
בית המשפט העליון
696-06
18/12/2006
בפני השופט:
1. א' פרוקצ'יה
2. מ' נאור
3. ע' ארבל


- נגד -
התובע:
1. זורב אלקנוב
2. פניה אלקנוב

עו"ד רומן בריק
הנתבע:
1. בית הדין לביקורת המשמורת של שוהים שלא כדין
2. משרד הפנים

עו"ד איתי רביד
פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.        זוהי בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בת"א-יפו (כב' השופטת מיכל רובינשטיין) בו הוחלט לדחות ערעור על החלטות בית הדין למשמורת שוהים שלא כדין מיום 26.9.05 ו-27.9.05, ולהשאירן על כנן. החלטות בית הדין אישרו צווי מישמורת שהוצאו למבקשים בידי הממונה על ביקורת הגבולות.

2.        המבקשים הם אם ובנה, במקורם בעלי אזרחות גרוזינית. הם הגיעו לישראל בשנת 1993 כיהודים, וקבלו תעודת עלייה ואזרחות ישראלית. בשנת 1998 אזרחותם בוטלה על פי החלטת משרד הפנים בעילה של מרמה. מאז ביטול אזרחותם ועד למעצרם ביום 25.9.05 שהו המבקשים שלא כדין בישראל. עם מעצרם בגין שהייה שלא כחוק בישראל, נערך למבקשים שימוע בפני הממונה על ביקורת הגבולות, ובעקבותיו הוצאו בעניינם צווי הרחקה ומישמורת.

           ביום 26.9.05 הובאה המבקשת בפני בית הדין למשמורת וטענה כי היא מבינה שמתכוונים להרחיקה למדינת גרוזיה, בה נולדה, אולם היא אינה מעוניינת בכך ורוצה להמשיך לחיות בישראל. בית הדין אישר את צו המשמורת בעניינה.

           ביום 27.9.05 הובא המבקש בפני בית הדין למשמורת, ובתום הדיון בעניינו אישר בית הדין את צו המשמורת שהוצא בעניינו.

3.        המבקשים ערערו על החלטות בית הדין למשמורת בעניינם, וערעורם נדחה. בית המשפט קמא פסק, כי על פי חוק הכניסה לישראל, אדם השוהה ללא רשיון ישיבה בישראל דינו הרחקה מהארץ על פי צו הרחקה, ועד לביצוע ההרחקה יש להחזיקו במשמורת, בכפוף לשחרורו בערובה בהתקיים עילות מסוימות. עם זאת, על פי סעיף 13ו(ב)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן - החוק) אין לשחרר בערובה שוהה שלא כדין אם הרחקתו מישראל מתעכבת או נמנעת בשל העדר שיתוף פעולה מלא מצדו. על פי קביעות פסק הדין, המבקשים מסרבים לשתף פעולה עם מינהלת ההגירה בענין הרחקתם מישראל, ומסכלים בכך את האפשרות להוציא תעודות מעבר בעניינם. ממשיך בית המשפט וקובע:

"נמצאים אנו בסיטואציה בה "מפתחות השחרור" ממשמורת נתונים בידי המערערים... המערערים אינם מחוייבים לשבת במשמורת. עליהם לשתף פעולה עם מינהלת ההגירה, האמונה על ביצוע הרחקתם בהתאם לצו ההרחקה התקף שהוצא (ואשר לא נתקף על ידם בהליכים אחרים). במידה וישתפו פעולה באופן מלא מצידם, וההרחקה תמשיך להתעכב בשל נסיבות חיצוניות אשר אינן תלויות בהם, יהיה מקום לשוב ולשקול את המשך שהייתם במשמורת..."

           ערעור המבקשים נדחה, איפוא.

טענות המבקשים

4.        בבקשת רשות הערעור לבית משפט זה מעלים המבקשים מספר טענות:

ראשית, נטען, כי הוראת סעיף 13ו(ב)(1) לחוק הקובעת כי אין לשחרר בערובה שוהה שלא כדין הנתון במשמורת מקום שהרחקתו נמנעת או מתעכבת בשל העדר שיתוף פעולה מצדו, אינה עומדת במבחן החוקתיות. הוראה זו פוגעת בזכות אדם לחירות אישית ומאפשרת המשך מעצרו בעילה של אי שיתוף פעולה עם המדינה לצורך הרחקתו. פגיעה זו, על פי הטענה, אינה עומדת בתנאי פיסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולכן דינה להתבטל. לחילופין, גם אם אין דין הוראה זו להתבטל כאמור, יש לפרשה באופן שיעלה בקנה אחד עם העקרונות החוקתיים של השיטה, ולפיה אין לכפות על אדם לשתף פעולה עם הליכים בהם נוקטת המדינה במטרה לפגוע בגופו, רכושו וכבודו. המבקשים מתבססים בטיעונם על ההלכה שנפסקה בבג"צ 1468/90 גדעון בן ישראל נ' שר הפנים, פד"י מד(4) 149 (להלן - פרשת בן ישראל)), וטוענים כי בהלכה זו טמון האיזון הראוי בין הערכים המתנגשים, מקום בו הרחקתו של אדם מישראל נמנעת בשל התנהגותו. לטענתם, פסיקת בית משפט קמא אינה מתיישבת עם הלכה זו, ולכן יש להתערב בקביעותיו, אף שהם ערים לעובדה כי ההלכה נפסקה בטרם תוקן החוק ושולב בו ההסדר בענין משמורת ושחרור בערובה ממשמורת (חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 9) התשס"א-2001) (להלן - תיקון מס' 9).

5.        המבקשים מוסיפים וטוענים כי הסדרי החוק החדשים בענין משמורת ושחרור ממשמורת בגדרי תיקון מס' 9 לחוק לא שינו במאומה בסוגיה שבה הכריע בית המשפט בעניין בן ישראל. הסדרים אלה אינם מצדיקים סטייה מהילכת בן ישראל, בה נפסק כי סמכות המעצר של שוהים שלא כדין לא נועדה לתכלית עונשית וגם לא למטרת כפייה אלא כדי להשיג את תכלית ההרחקה; החזקה ממושכת במשמורת אינה משיגה תכלית זו מקום שהמוחזק אינו משתף פעולה עם מעשה הרחקה. עוד טוענים המבקשים, כי אפילו היה עולה ספק באשר למשמעות הוראות החוק העומדות לדיון בענייננו, גם אז יש לפרשן בדרך מצמצמת בשל הפגיעה הטמונה בהן לזכויות יסוד של האדם, ובהנחה שהמשמורת לא נועדה לצרכי כפייה או ענישה. המבקשים השיגו גם על ההוצאות שנפסקו נגדם בערכאה קמא.

טענות המדינה

6.        עמדתה של המדינה הינה כי דין בקשת הערעור להידחות על הסף, ולו בשל חוסר תום ליבם של המבקשים אשר שהו בישראל שלא כדין במשך שבע שנים, ולאחר שנעצרו הצהירו שאין בכוונתם לעזוב את הארץ. הם הגדילו לעשות בכך שסרבו לשתף פעולה עם המהלכים הנדרשים להרחקתם, ובכל אלה יש די כדי לדחות את הבקשה לרשות ערעור על הסף.

           לגוף הענין, טוענת המדינה כי על רקע המציאות הנורמטיבית שעוגנה במסגרת תיקון מס' 9 לחוק, מקום בו מסרב המוחזק במשמורת לשתף פעולה עם המהלכים הננקטים להרחקתו, ובכך, הוא עצמו, גורם לעיכוב או לסיכול הרחקתו מישראל, אין להורות על שחרורו ממשמורת. שחרור ממשמורת של שוהה בלתי חוקי, חרף פעולתו למניעת הרחקתו, פוגע בתכלית החקיקה שנועדה להגן על כוחה הריבוני של המדינה, ועל חובתה לפקח על הנכנסים והשוהים בתחומה. עוד נטען כי מאז ניתן פסק הדין בעניין בן ישראל בראשית שנות ה-90, חלו תמורות משמעותיות במציאות הקיימת במדינה בכל הנוגע לשוהים הבלתי חוקיים הנכנסים בשעריה. לנוכח התעצמות התופעה, ומכלול הקשיים שהיא מולידה, השתנתה הנורמה בענין זה, וכיום על פי תיקון 9 נדרשת המדינה לפעול להרחקת שוהה בלתי חוקי בהקדם ככל הניתן. בצד חובה זו, הובטח הליך שימוע ראוי לכל אדם, והתייחסות פרטנית של הרשות המוסמכת לכל מקרה לגופו. באופן זה, נשמרים זכויותיו וכבודו של האדם שנעצר בגין ישיבה שלא כדין. לעמדת המדינה, הטענות שהעלו המבקשים באשר לאי חוקתיות הוראת החוק, המורה על המשך החזקת אדם במשמורת מקום שהוא מעכב או מונע בכוונה את הליך הרחקתו, אינה מעלה שאלה חוקתית של ממש.

           לענין פסיקת ההוצאות נטען כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא.

7.        במהלך הדיונים בבקשה, הודיעה המדינה מעת לעת על אופי המגעים שהיא מנהלת עם ממשלת גרוזיה כדי לאפשר את הרחקת המבקשים לשם. היא הסבירה כי קיימה מגעים אינטנסיביים עם הקונסוליה הגרוזינית לצורך הנפקת תעודות מעבר למבקשים. בדיון ביום 26.4.06 הודיעה כי ניתנה הסכמת ממשלת גרוזיה לתת למבקשים ויזה שתאפשר להם כניסה לגרוזיה, וכן כי קיימת הסתברות גבוהה כי אם יגיעו לגרוזיה, ויבקשו שם הכרה באזרחותם, בקשתם תישקל בחיוב.

8.        בהודעה משלימה מטעם המדינה מיום 10.5.06, נמסר כי ביום 9.5.06 נערכה ישיבה בהשתתפות קונסול גרוזיה בישראל, נציגי משרד החוץ, מנהלת ההגירה, משרד הפנים וב"כ המדינה, בנסיון למצוא פתרון מוסכם לעניינם של המבקשים. במסגרת הישיבה, חזר קונסול גרוזיה והודיע כי, בכפוף לשיתוף פעולה מצד המבקשים, נכונה גרוזיה להנפיק להם אשרת תייר לצורך כניסתם לגרוזיה, באופן שיאפשר להם לפעול להחזרת אזרחותם הגרוזינית, ובזמן שישהו המבקשים בגרוזיה, הם יוכלו לפנות לרשויות הגרוזיניות בבקשה לקבל מעמד ארעי בגרוזיה, וזו תיבחן על פי הנהלים המקובלים.

9.        ביום 19.11.06 הגישה המדינה הודעה מעדכנת נוספת מטעמה, בה הודיעה כי חרף אי שיתוף הפעולה מצד המבקשים, ביום 17.10.06 שלחה שגרירות גרוזיה בישראל איגרת רישמית למשרד החוץ בה הודיעה כי המבקש מוכר על ידי גרוזיה כאזרח גרוזיני (מש/19), ומשמעות הדבר היא כי ניתן להרחיקו מישראל לגרוזיה אף ללא הסכמתו. כמו כן, המדינה חזרה ובקשה ממדינת גרוזיה להמשיך ולקדם את ענין החזרת אזרחותה הגרוזינית של המבקשת (מש/20). בהודעה זו ציינה המדינה כי המבקשים ממשיכים לסרב לשתף פעולה עם הרשויות במאמציהן לפעול להחזרת אזרחותם הגרוזינית, ולאור כל אלה היא מבקשת לדחות את בקשת רשות הערעור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ