אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חוקיות החלת דין שונה על חיילי מילואים בהתאם למועד פציעתם בחוק הקצבאות

חוקיות החלת דין שונה על חיילי מילואים בהתאם למועד פציעתם בחוק הקצבאות

תאריך פרסום : 04/09/2006 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון
2223-04
04/09/2006
בפני השופט:
1. א' גרוניס
2. מ' נאור
3. ס' ג'ובראן


- נגד -
התובע:
יעקב ניסים לוי
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד ערן אטינגר
פסק-דין

השופטת מ' נאור:

1.        העותר, שאינו מיוצג, נפצע בשנת 1995 במהלך שירות מילואים והוגדר, כתוצאה מפציעה זו, כנכה צה"ל (55% נכות לצמיתות).

2.        ביום 19.5.2002 נכנס לתוקפו חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב-2002 (להלן:"חוק הקצבאות") המעניק לחייל שנפגע במהלך ועקב שירות המילואים קצבה בגין נכות תפקודית שנגרמה לו בשל הפגיעה, בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לו על ידי צה"ל.

3.        עד כניסתו לתוקף של החוק הוסדרו זכויותיהם של נכי צה"ל שנפגעו עקב או במהלך שירות המילואים וכן זכויות שאריהם במסגרת חקיקת השיקום בלבד, לאמור - חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950 (להלן:"חוק הנכים"), וזאת בדומה לחיילים שנפגעו בשירותם הסדיר. כך, אדם שהוכר כנכה צה"ל זכאי למענק חד פעמי או לתגמולים חודשיים מכוחו של חוק הנכים, כאשר גובה התגמולים נקבע לפי דרגת הנכות שנקבעה לאותו אדם. בנוסף, זכאים נכי צה"ל להטבות שונות, בהן שיקום מקצועי.

4.        הרקע לחקיקתו של חוק הקצבאות הוא פניות שנעשו למשרד הביטחון בשלהי שנות ה-90 מטעם "פורום המגדי"ם, המחטי"ם והטייסים במילואים", ארגון וולונטארי של אנשי מילואים, שביקש לשפר את זכויותיהם של אנשי מילואים ושאריהם במקרה של פציעה או מוות. חוק הקצבאות הוא למעשה תולדה של פניה זו והתייעצויות שבאו בעקבותיה, במסגרתן הוחלט כי ראוי שהטבת הזכויות תיעשה במסגרת חקיקה ראשית של הכנסת.

5.        מטרתו העיקרית של החוק, כפי שעולה מסעיף המטרה, היא עיגון זכויותיהם של חיילים שנפצעו במהלך או עקב שירות המילואים ושל שאריהם של חיילי מילואים שנהרגו, לקבלת קצבאות שוטפות מקום בו אין הם זכאים לקצבה מקופת גמל או שהקצבה לה הם זכאים נמוכה מגובה הקצבה הקבוע בחוק:

"חוק זה מטרתו להבטיח תשלום קצבאות לחיילי מילואים שנפגעו בתקופת  שירותם עקב שירותם ולבני משפחותיהם של חיילי מילואים שנספו עקב  שירותם, במקרים שחיילי המילואים או בני משפחותיהם אינם זכאים לקצבה  מקופת גמל, או שזכאותם לקצבה מקופת גמל פחותה מזכויותיהם לפי חוק  זה, והכל בהתאם להוראות חוק זה".

           תכלית החוק היא, אפוא, למנוע פגיעה כלכלית בחיילי מילואים שיפגעו והבטחת "שקט נפשי" ליוצאים לשירות המילואים באמצעות הידיעה כי אם יפגעו או יהרגו חלילה, הם ושאריהם מכוסים ביטוחית על ידי המדינה גם אם אינם מחזיקים כיסוי ביטוחי מסוג זה בחייהם האזרחיים.

6.        סעיף 19 לחוק (להלן:"סעיף התחולה") מגביל את תחולת הוראותיו למי שנפצע החל מיום 1.1.1999 ובכך מוציא מגדר הזכאות לקצבה את הנפגעים לפני מועד זה, ובכלל זה את העותר. על הגבלת תחולתן של הוראות החוק העתירה שלפנינו.

             טענות העותר

7.        העותר, אשר נפצע, כאמור, במהלך שירות מילואים, היה טרם פציעתו חשמלאי ומנהל תחזוקה במפעל. הפציעה הסבה נזק קשה לידו הדומיננטית ולאחר פציעתו נאלץ לעזוב את מקום עבודתו. בעזרת סיוע של משרד הביטחון החל העותר בתהליך שיקום במסגרתו קיבל מימון חלקי ללימודים לשם רכישת מקצוע חדש ובחר במסלול לימודים בן ארבע שנים בסופו הוכשר כמטפל ברפואה סינית. העותר, בן 53 כיום, מצוי במצב כלכלי קשה. הפציעה בגיל מאוחר (47), המגבלות הרפואיות מהן הוא סובל מאז פציעתו וארבע שנות הלימוד יצרו מציאות בה תהליך השיקום הוא קשה עד למאוד. לטענתו, הכירה המדינה בצורך לסייע לו ולכשכמותו ולתקן את מצב הדברים שנהג טרם חקיקתו של חוק הקצבאות לפיו אנשי מילואים אינם מכוסים ביטוחית במקרה של אובדן כושר עבודה אולם תיקון זה, בדמותו של חוק הקצבאות, אינו חל, כאמור, עליו.

8.        מזה כמה שנים, מכתת העותר את רגליו בין מוסדות המדינה והצבא ושוטח את פנייתו בפני גורמים שונים אולם עד כה, על אף שהביעו אמפטיה למצבו וצער רב על שקצרה ידם מלסייע - השיבו הללו את פניו ריקם.

9.        הטענה העיקרית בפיו של העותר היא טענה של פגיעה בזכות החוקתית לשוויון. לטענתו, תחולתן המוגבלת של הוראות החוק מפלה בין חיילי מילואים שנפצעו עד לינואר 1999 לבין חיילי מילואים שנפצעו לאחר ינואר 1999, למרות שעל פי כל פרמטר רלוונטי מתקיימת זהות בין שתי הקבוצות. כך, חייל מילואים העונה על דרישות החוק ונפצע לאחר יום 1.1.1999 יהא זכאי לקצבה אותה מעניק החוק בגין אובדן כושר עבודה בעוד שחייל מילואים באותו מצב שנפצע לפני יום 1.1.1999 לא יהא זכאי לקבלה.

10.      עוד טוען העותר כי המדינה מנעה ממנו מידע. לטענתו, בעת היותו איש מילואים, הביטוח בו היה מבוטח לא כיסה מצב של אובדן כושר עבודה בגין פציעה עקב שירות מילואים. המדינה מצידה, לא ביטחה אותו בביטוח כזה ואף לא הודיעה לו שאינו מבוטח.

11.      הסעד אותו מבקש העותר, הלכה למעשה, הוא ביטולו של סעיף התחולה שכן זהו הסעד היחיד המעניק לו את מבוקשו. חרף זאת, טען העותר, בתגובתו לתשובת המדינה, כי הוא אינו עותר לביטולו של הסעיף. קשה להבין עמדה זו שהרי בקשתו של העותר היא להחיל את חוק הקצבאות שלא על פי מועד הפציעה. מאחר וסעיף התחולה קובע כי תחולתו של החוק מוגבלת למועד פציעה ספציפי, היא הנותנת כי הסעד אותו מבקש העותר הוא ביטול הסעיף. טענתו זו של העותר היא, אפוא, בבחינת תרתי דסתרי וניתן היה לדחות את העתירה באמצעות הקביעה כי אם החוק עומד בעינו כפי שהוא, אין העותר זכאי על פיו לקבלת הסעד המבוקש על ידו. ואולם העותר איננו מיוצג. הדרך המשפטית היחידה בה ניתן להיעתר למבוקשו של העותר היא ביטולו של סעיף התחולה, כך הבינה המדינה את עתירתו, ואפשרות זו תבחן על ידינו.

             דיון

12.      השאלה הניצבת לפנינו היא האם הוראת סעיף התחולה המעניקה הטבה ממועד מסוים ולהבא, כך שנוצרת אבחנה בין הזכאים לה לבין מי שאינם זכאים לה על בסיס המועד בלבד - חוקתית היא. במילים אחרות, האם קביעת נקודת זמן היוצרת הבחנה בין חיילי מילואים הזכאים לקבל את ההטבות הקבועות בחוק הקצבאות לבין אלו שאינם זכאים להן, כאשר על פי יתר הנתונים לקבלת ההטבות הקבועים בחוק מתקיימת זהות ביניהם, הינה חוקתית. 

             הבחינה החוקתית

13.      בחינת חוקתיותו של חוק נעשית כידוע בשלושה שלבים. ראשית, נבדק האם יש פגיעה בזכות אדם חוקתית המעוגנת בחוק יסוד. במידה ולא נפגעה זכות כזו תמה הבחינה החוקתית אולם אם נקבע שזכות כזו נפגעה יש לבחון האם הפגיעה היא כדין, לאמור, האם החוק הפוגע מקיים את דרישותיה של פסקת ההגבלה. במידה והפגיעה היא כדין, מסתיימת הבחינה החוקתית. אולם, במידה ונקבע כי הפגיעה אינה כדין, יש לבחון את תוצאת אי החוקתיות, קרי, הסעד שינתן לעותר.  

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ