אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חוקיות גביית היטלי הפקת מים מגופים פרטיים

חוקיות גביית היטלי הפקת מים מגופים פרטיים

תאריך פרסום : 14/12/2006 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון
9461-00
12/12/2006
בפני השופט:
1. הנשיא (בדימ') א' ברק
2. הנשיאה ד' ביניש
3. א' פרוקצ'יה


- נגד -
התובע:
1. אגודת המים בעמק הירדן אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
2. מי גולן אגודת מים שיתופית חקלאית למשקי רמת הגולן
3. אגודת המים השיתופית בעמק חרוד
4. מפעל המים חצבני-דן אגודה שיתופית חקלאית להספקת מים
5. מפעל הדן אגודה שיתופית חקלאית להספקת מים בעמק החולה
6. קבוצת דגניה א' אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
7. מעלה גמלא מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ
8. קיבוץ תל יוסף אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
9. קיבוץ כפר בלום אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
10. להבות הבשן אגודה שיתופית חקלאית בע"מ

עו"ד משה בלטר
הנתבע:
1. שר התשתיות הלאומיות
2. שר האוצר
3. שר החקלאות

עו"ד דנה בריסקמן
פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.        העותרות 1 עד 5 הינן אגודות שיתופיות חקלאיות, בעלות רישיונות להפקת מים על פי חוק המים, תשי"ט-1959. הן עוסקות בהפקת מים והספקת מים לצרכניהן, שהם חברי העותרות מזה עשרות שנים. העותרים 6 עד 10 הם צרכני מים של העותרות. עיקרי העתירה נוגעים לענייניהן של האגודות. צרכניה הצטרפו לעמדתן כבעלי ענין בפעילותן ובתפקודן. העותרות 1 עד 5 יכונו להלן "האגודות" והעותרים 6 עד 10 "צרכנים".

2.        עיקרה של העתירה נסב על הסדר חקיקתי חדש שגובש במשק המים בשנת 1999, אשר שינה שיטה שהייתה נהוגה קודם לכן ביחס לגביית היטלי הפקת מים מאגודות העוסקות בכך, ואת שיטת הענקת מענקים למפיקי המים, שנועדה לאזן פערים בעלויות הפקת מים, הקיימים באזורים שונים של הארץ בהתאם לטיבם של המאגרים מהם נשאבים המים. האגודות פרשו שורה של טיעונים לפיהם ההסדר החדש פוגע בזכויותיהן. חלק מטיעונים אלה התייתרו במהלך הדיון בעתירה.

3.        עיקר טענת האגודות בעתירה היא כי אין לגבות מהן היטלי הפקה מכוח תקנות המים (היטלי הפקה), התש"ס-2000 (להלן - תקנות ההיטלים). טענתן היא כי התקנות בטלות, ואין לגבות מכוחן היטלים; טענתן החלופית היא, כי אין לגבות היטלים כל עוד לא הוסדרו כנגדם המענקים שיש לשלם להם מכוח סעיף 160(ב) (המתוקן) לחוק המים. במהלך הדיון בעתירה, הוצאו כללים בענין המענקים, אשר ייתרו למעשה את הטענה החלופית האמורה. בעקבות זאת, העלו האגודות טענות שונות כנגד הכללים שהוצאו כאמור. לגישתן, בכללים נפלו פגמים מהותיים המביאים לבטלותם. עוד נתבקש בעתירה להכיר בזכותן של האגודות להצטרף ל"הסכם העלויות" הקיים בין מקורות, חברת מים בע"מ (להלן - מקורות) לבין ממשלת ישראל, שעיקריו יובאו בהמשך.

           לאחר דיון בעתירה ניתן צו על תנאי לבקשת העותרים.

רקע והליכים

4.        כדי לבחון לעומקן את טענות העותרים, ראוי לסקור בקצרה את הרקע שקדם והביא לשינויים החקיקתיים בהסדרים על-פי חוק המים:

הרקע הנורמטיבי

5.        ביום 4.2.99 התקבל בכנסת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999), התשנ"ט-1999 (להלן - חוק ההסדרים). במסגרת חוק ההסדרים תוקן חוק המים בסעיפים 116 עד 124. מכוח סעיף 116 הוסמך שר התשתיות בצירוף גורמים נוספים לקבוע היטל שישלמו מפיקי מים לאוצר המדינה (להלן - היטל הפקה). היטל ההפקה הוטל על כל מפיקי המים ממקור מים מסויים, וגובהו אמור לשקף את המחסור האיזורי והכלל-ארצי במים. מכוח סעיף 116 המתוקן הותקנו ב-30.7.00 תקנות ההיטלים, הקובעות את היטלי ההפקה שיוטלו על מפיקי מים שפירים, ונקבעו פרטים לגבי גובה ההיטלים ומועדי הטלתם.

6.        במסגרת התיקון לחוק, בוטלה קרן האיזון שפעלה עד אז, שתכליתה היתה להקטין הפרשי עלויות, וליצור איזון בפערים בהוצאות הפקת מים באזורים שונים ברחבי המדינה. היטלי האיזון שהוטלו על מפיקי מים אותה עת נועדו למימון קרן האיזון, וכספים שנצברו בקרן שולמו במקביל כהענקות למפעלי מים שעלות הפקת המים שלהם היתה גבוהה. תכליתה של קרן האיזון נועדה להקטין הפרשים בין מחירי המים באזורי הארץ השונים, אשר נבעו מהבדלים בעלויות הפקת המים.

7.        קרן האיזון בוטלה בחוק ההסדרים עקב ביקורת שהופנתה כלפי פעולתה (דו"ח ועדת ארלוזורוב שצורף בחלקו - מש/1). ביטול הקרן הביא להעברת זכויותיה וחובותיה למדינה, אשר באה בנעליה לצורך סיום פעולתה. במקביל לביטול קרן האיזון הוסדר, במסגרת תיקון לסעיפים 116 עד 124 לחוק המים נושא היטלי ההפקה של המים אשר ישלמו מפיקי המים לאוצר המדינה. על-פי הוראת החוק המתוקן, שר התשתיות בשיתוף גורמים נוספים, הוסמך לקבוע היטל שישלמו מפיקי המים לאוצר המדינה. היטל ההפקה הוטל על כל מפיקי המים ממקור מים מסוים, והתבסס על יחידות של כמויות המים המופקות. גובה ההיטל אמור לשקף את המחסור האיזורי והכלל-ארצי במים, ויכול שיהא שונה לכל מקור מים ובשים לב למטרות השימוש במים. סעיף 160(ג) לחוק המים קבע הסדר מעבר להיטלי הפקה למפיקי מים ממקורות המים השפירים באקויפר החוף, לפי מטרות השימוש במים, וכל זאת עד לקביעת היטל הפקה בחקיקת משנה.

           מכוח סעיף 116 המתוקן, הותקנו תקנות ההיטלים, והן קובעות היטלי הפקה למפיקי מים שפירים מאקוויפרים. מטרת הטלת ההיטלים על שאיבת מים מאקוויפרים היתה לצמצם את הפקת המים השפירים באמצעות ייקור הפקתם על-ידי ההיטל. מהלך זה הוא פרי מדיניות שנתגבשה עקב המחסור במים, והוא נועד לצמצם את הפקת המים השפירים, לעודד הפקת מים ממקורות אלטרנטיביים, ולאזן את הפרש העלויות ביניהם.

8.        במקביל לכך, סעיף 160(ב) לחוק המתוקן הסמיך את שר התשתיות בהסכמת שר האוצר, לקבוע כללים למענקים שישולמו למפיקי מים מתוך סכומים שהועברו מקרן האיזון, ומתוך סכומים נוספים שיתוקצבו לצורך כך בתקציב המדינה למטרות מוגדרות. מטרות אלה הן הקמת מפעלים ומתקנים ליצירה ולפיתוח של מקורות מים נחותי איכות שישמשו להמרה של מים שפירים; השבחת מים שנפסלו או העומדים להיפסל מלשמש כמקור מי שתייה, על מנת לאפשר המשך השימוש בהם כמי שתייה; ותמיכה במפיקי מים שעלות המים שלהם, לרבות היטל ההפקה - אם הוטל עליהם, עולה על שיעור שייקבע בתקנות.

           בעקבות חקיקה זו, הוצאו נהלים למתן מענקי סיוע למפעלי השבת קולחין, ועקרונות להקצאת סיוע לטיוב מי בארות (מש/2).

           ביום 30.7.01 נחתמו על-ידי שר האוצר ושר התשתיות כללים למתן מענקים למפיקי מים שעלות המים שלהם גבוהה, ואשר סופקו בשנים 99 ו-2000 (מש/5). עובר לדיון בעתירה, הוקמה ועדה לגיבוש תקנות קבועות בענין מענקים למפיקים וספקים שעלות הפקת המים על-ידם גבוהה, ולבחינת התקנות בדבר חישוב עלות המים.

נתוני רקע

9.        קשה להבין את עיקריה של העתירה בלא לפרוש, ולו בתמצית, את הקשיים המיוחדים המאפיינים את משק המים בישראל, שעל רקעם חל שינוי המדיניות בתחום היטלי ההפקה והמענקים, המהווה יסוד לעתירה זו.

           בחודש יוני 2001 הוקמה, על-פי החלטת הכנסת, ועדת חקירה פרלמנטרית בראשות ח"כ דוד מגן, על רקע תחושת משבר הולך וגובר, בעקבות שלוש שנים שחונות וחששות שבטרם יחלפו חודשי הקיץ עלול להיווצר מחסור במי שתייה במדינה. תחושת המשבר נבעה, בין היתר, מדיווחים על ירידה מתחת לקווים האדומים בשלושת מאגרי המים העיקריים של המדינה - הכינרת, אקוויפר ההר, ואקוויפר החוף, ועל סכנת זיהום של מי התהום.

           הוועדה קבעה, בתום עבודתה, כי משק המים במדינה נמצא למעלה משלושים שנה במשבר עמוק ומתמשך, אשר הגיע לנקודה קריטית. המשבר בא לידי ביטוי בהידלדלות מקורות המים, שגרמה לגרעון מצטבר של כ-2 מיליארד מ"ק במאגרי המים הטבעיים של המדינה (דו"ח הוועדה, פרק 3, סעיף 1).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ