אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חולודקוב נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

חולודקוב נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

תאריך פרסום : 21/02/2011 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
10063-09
21/02/2011
בפני השופט:
דניאל גולדברג

- נגד -
התובע:
יאלנה חולודקוב
הנתבע:
בטוח לאומי-סניף ירושליםע"י ב"כ עו"ד דנה תמר-פרבר
פסק-דין

פסק דין

תביעה זו הוגשה נגד החלטת הנתבע מיום 24.8.08, על פיה נוצר לתובעת חוב בגובה 48,625 ₪ בגין זקיפת הכנסה רעיונית מנכס בסך 300 דולר לחודש, זאת החל מחודש 8/03, מועד בו החלה התובעת לקבל גמלת הבטחת הכנסה. כמו כן, התביעה הוגשה כנגד החלטת הנתבע מיום 23.9.08 להפעיל בעניינה של התובעת את סעיף 20 א לחוק הבטחת הכנסה.

העובדות

התובעת הגישה תביעה לגמלת הבטחת הכנסה ביום 22.7.03 ושולמה לה גמלת בעד התקופה מחודש 8/03 עד לחודש 12/07, למעט חודשים 9/03 ו-12/04 (תעודת עובד ציבור מיום 21.3.10).

בטפסי התביעה התקופתיים שהגישה, הצהירה התובעת כי היא גרה בשכירות ולא הצהירה כי בבעלותה דירה.

בחודש 1/08 הגיע לנתבע מידע כי בבעלות התובעת דירה. המידע אומת בשתי הצהרות שהתובעת מסרה לנתבע ביום 25.3.08 ו-20.5.08 (שצורפו לכתב ההגנה). מהצהרות התובעת עולה כי עוד בשנת 1992 התובעת רכשה דירה ברחוב ליפשיץ 21 בשכונת גילה, באמצעות משכנתה (להלן: "הדירה"), וכי מאז הרכישה היא הרשתה להוריה לגור בדירה תמורת סילוק תשלומי המשכנתה על ידם לבנק. בכל אותה תקופה התובעת גרה בדירה שכורה בדמי שכירות של 600 דולר לחודש.

בעקבות המידע הזמין הנתבע הערכת שמאי וזה קבע את שווי הדירה כ-1,020,000 ₪. את דמי השכירות החודשיים שניתן לקבל עבורה העריך השמאי בגובה 900 דולר.

הנתבע החליט לזקוף כהכנסה רעיונית את ההפרש בין גובה דמי השכירות של הדירה על פי הערכת השמאי לבין דמי השכירות שהיא שילמה עבור הדירה אותה שכרה, החל מחודש 8/03.

זקיפת 300 דולר לחודש כהכנסה רעיונית לתובעת הביאה לשלילת זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה וביום 24.8.08 הודיע הנתבע לתובעת על חוב בסך 48,625 ₪.

ביום 23.9.08 הודיע הנתבע כי בשל העלמת המידע בדבר הדירה בבעלותה, יחולו על התובעת הוראות סעיף 20 א לחוק הבטחת הכנסה כך שהיא לא תוכל להגיש תביעה חוזרת תוך 90 ימים, דהיינו עד ליום 22.12.08 אלא אם תשלם דמי טיפול בסך 400 ₪ וכי יופחתו 25% משיעור הגמלה למשך שלושת חודשי הזכאות הראשונים, ככל שתהיה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה עד לחודש 9/10.

טענות התובעת

התובעת טוענת כי ההחלטות בדבר זקיפת הכנסה שהביאה לביטול זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה וליצירת חוב ובדבר הפעלת סעיף 20 א לחוק, אינן כדין, שכן היא לא העלימה מהנתבע כל מידע מהותי, לאור העובדה שהיא לא התגוררה בדירה שלה אלא הוריה גרו בה ואילו היא גרה בשכירות. היא הבינה כי היא אמורה להצהיר רק על נכסים שבבעלותה ככל שמדובר בנכסים שהם נוספים לנכס אחד שבבעלותה, ומאחר שיש לה רק נכס אחד היא לא סברה שחלה עליה חובה להצהיר עליו. רק עם שינוי טופס התביעה, בו נדרשה לציין אם רשומה בשמה דירה בטאבו, היא הצהירה שבבעלותה דירה.

התובעת טוענת כי הוריה הם אנשים מבוגרים וכי הם אינם משלמים לה דמי שכירות. הדירה נרכשה על ידה מלכתחילה עבור מגורי הוריה, על מנת שלא ייטלטלו ממקום למקום.

לטענת התובעת, אין הבדל בין מצב בו היא מתגוררת בשכירות בשל כך שאין לה נכס פרטי לבין מצב בו יש לה נכס פרטי אך היא אינה גרה בו ואין היא מקבלת דמי שכירות מהנכס.

לטענת התובעת, החוק מחייב זקיפת הכנסה רק בגין נכס שאינו דירת המגורים. לטענתה, יש לה רק נכס אחד ולולא גרו הוריה בנכס זה, היא היתה גרה בדירה.

לטענת התובעת, אין לה מקורות לתשלום החוב זולת הדירה ואם תצטרך למכור דירה זו לצורך פרעון החוב המשמעות היא שעליה לפנות את הוריה מן הדירה.

טענות הנתבע

החלטת התובעת להעמיד את דירתה לשימושם של הוריה ולשכור דירה לעצמה אינה שוללת את היותה של הדירה "נכס" לפי סעיף 9(ג) לחוק הבטחת הכנסה.

סעיף 9(א)(4) לחוק קובע כי הכנסה לפי החוק כוללת "סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס אף אם אין מופקת ממנו הכנסה", ותקנות הבטחת הכנסה קובעות כי שווי הנכס ייקבע בהתאם לשומה או לקביעה האחרונה שנעשתה לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים.

החלטת הנתבע מיטיבה עם התובעת משום שהיא מחילה עליה את הוראות תקנה 17(11) לתקנות הבטחת הכנסה ומתייחסת לתשלומי המשכנתה של הוריה כאל דמי שכירות המשולמים על ידם לתובעת, באופן שמפחית את ההכנסה הרעיונית החודשית שניתן היה לזקוף לה על פי הערכת השמאי, מ-900 דולר ל-300 דולר בלבד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ