אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חובת ערב מוגן לשלם הוצאות הליכים נגד החייב העיקרי ונגדו

חובת ערב מוגן לשלם הוצאות הליכים נגד החייב העיקרי ונגדו

תאריך פרסום : 16/01/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
13469-05
07/01/2007
בפני השופט:
ש. לבנוני

- נגד -
התובע:
בנק אוצר החייל בע"מ
עו"ד שוורץ יהודה
הנתבע:
1. אבראהים והיב ת.ז. 025846874
2. חוסין נזאר ת.ז. 028319374

עו"ד סאלח בדארנה
פסק-דין

1.         התובע, שהוא תאגיד בנקאי, הגיש תובענה כספית נגד מר חוסיין אחמד (להלן - "החייב העיקרי"), בגין חוב של החייב העיקרי לתובע בחשבון דביטורי שהיה לו בסניף חוצות המפרץ. ניתן פסק דין כנגד החייב העיקרי. הנתבעים חתמו על כתבי ערבות לחובו של החייב העיקרי לתובע ואין חולקין כי הם בבחינת "ערבים מוגנים". התובע הצטייד באישור כב' ראש ההוצל"פ על אודות מיצוי ההליכים, לאחר שלא הצליח לגבות את החוב מן החייב העיקרי. לנוכח זאת הונחה בפניי תובענה בסדר דין מקוצר כנגד הערבים.

2.         כנגד הנתבע 1 ניתן פסק דין על פי התביעה. נותר לדיון אך עניינו של הנתבע 2 (להלן - "הנתבע"). המחלוקת, שתוצג להלן, היא מחלוקת ממוקדת בסוגיה משפטית מובהקת. לנוכח זאת הסכימו ב"כ הצדדים כי תינתן הכרעתי במחלוקת האמורה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות.

3.         וזו המחלוקת: הנתבע מסכים, אף מודה, כי יינתן כנגדו פסק דין בגין מלוא חיובו של החייב העיקרי כלפי התובע. ועוד מסכים ומודה הנתבע כי בגדרו של פסק הדין הוא יחויב אף בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד, בגין התובענה הזו נגדו שהונחה לפתחי. ואולם הנתבע חולק על כך שבגדר החיוב של החייב העיקרי כלפי התובע, עליו לשאת אף בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד, בגין ההליכים שנקט התובע כנגד החייב העיקרי. לשיטת הנתבע עסקינן בחיוב כפול. לטעמו לא יעלה על הדעת כי החייב העיקרי יחויב רק פעם אחת בהוצאות ובשכ"ט עו"ד, בעוד הנתבע, שהוא ערב, אף "ערב מוגן", יחויב בהוצאות ובשכ"ט עו"ד פעמיים, הן בגין התביעה כנגדו והן בגין ההליכים שננקטו כנגד החייב העיקרי.

4.         אין חולקין כי ההוצאות השנויות במחלוקת, כמפורט בסעיף 8 לסיכומי ב"כ התובע, עולות לסך של 16,314 ש"ח ואין חולקין כי מחציתן עולה לסך של 8,157 ש"ח. סכום זה, כאמור, שנוי במחלוקת העומדת להכרעתי.

5.         שני ב"כ הצדדים מפנים לסעיף 32 להסכם ההלוואה המגדיר את החבות מכוח הערבות. בגדר סעיף 32 מתחייבים הערבים לשלם, בין השאר, "כל סכום שיידרש מהם מדי פעם בפעם על חשבון סכום ההלוואה בין על חשבון הקרן, הריבית, ההוצאות, העמלות, הפרשי ההצמדה או תשלומים אחרים  (להלן - סכום הערבות)". השאלה הניצבת לפתחי היא האם התיבה "הוצאות", חובקת אף את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בגין תביעת התובע כנגד החייב העיקרי.

            ועוד נסמכים שני ב"כ הצדדים על הוראות סעיף 25(א)(3) לחוק הערבות, תשכ"ז-1967, כפי שתוקנו בתשנ"ח, והמורות כדלקמן:

            "25(א) ערב יחיד ערב, בנוסף לסכום הנקוב בחוזה הערבות, רק לתוספות אלה:

                        .

                        .          

                        .

                        (3) הוצאות שקבע בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל;... "

            ושוב: האם עסקינן ב"הוצאות" שקבע בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל, בגדר ההליך השני של התובע כנגד "הערב היחיד", או שמא עסקינן בהוצאות שקבע בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל, אף בגדר ההליך הראשון של התובע כנגד החייב העיקרי?

6.         במחלקת האמורה, כך בדעתי לקבוע, הדין עם התובע. לעניין פרשנותו הראויה של חוק הערבות, ככל שעסקינן בהגנתו של "הערב היחיד", נתתי דעתי בהחלטתי מיום 1.2.05 בתיק בש"א 15815/03 (ת.א. 19277/02) (חי') קולי ליאורה נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (במאגרי "נבו"). רשמתי שם כי "תכלית תיקון תשנ"ב הייתה להגן על הערב בכך שנחסמה הדרך להגיש תביעה כנגדו עד למיצוי ההליכים כנגד החייב העיקרי. לטעמי, שטר זה שוברו בצידו ו'נזקו' עמו". שהרי "מקום שהמחוקק הורה כי תביעה כאמור (נגד הערב היחיד - ש.ל.) לא תוגש, זכה הערב ביתרון כלכלי, גם אם 'לקה' בחסרון משפטי".

אכן הדברים נאמרו לעניין טענת ההתיישנות בגדרה קבל הנתבע על כך שבחלוף השנים הוא מתקשה להתגונן בפני תביעת הנושה. סיכמתי וציינתי כי "ה'נזק' שנגרם לו (לערב היחיד - ש.ל.) בכך שעליו להתגונן לאחר שנים רבות וארוכות, כמדומה שאינו עומד בשום יחס לתועלת ולשקט מפני תביעה לה זכה במשך אותם שנים רבות וארוכות. זו, כך השקפתי, הפרשנות הנאותה של רצון המחוקק" (סעיף 5).

7.         הסיטואציה שבפניי, אנלוגית, מוליכה לאותה מסקנה. אלמלא ביקש המחוקק להגן על "הערב היחיד", ובוודאי על "הערב המוגן", פשיטא היה הנושה מגיש תביעה אחת, כלפנים, כנגד החייב העיקרי וכנגד הערבים. במצב דברים זה, לכל הדעות, הן החייב העיקרי והן הערבים היו לוקים בחיוב אחד של הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. המחוקק ביקש להיטיב עם "הערב המוגן" בכך שאילץ את הנושה לפצל תביעותיו. ראשית, לתבוע את החייב העיקרי; שנית, ורק לאחר כישלון הגביה נגד החייב העיקרי, להגיש תביעה שניה בגדרה  לתבוע  את הערב. בכך זכה הערב, כך הראיתי, "לשקט מפני תביעה ... במשך אותם שנים רבות וארוכות". ואולם הערב אינו יכול להחזיק במקל בשני קצותיו. גם ליהנות מהגנתו של החוק, וגם לטעון להעדר חיוב בגין כפל-תשלום של הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, המתחייבות מעצם הגנה זו של החוב.

8.         הנתון האמור הולך ומתעצם לנוכח יתר הוראות חוק הערבות על פיהן מחויב הנושה למסור הודעות-עדכון שונות לערב היחיד, הכול כעולה מהוראות סעיף 26 לחוק הדנות ב "הודעה על       אי-קיום". משמע, בידי הערב קיימת דרך אפקטיבית להימנע מחיובים. ככל שהוא יפרע את חובו של החייב העיקרי, ממילא לא תוגשנה התביעות, לא נגד החייב העיקרי ולא נגד הערב. ככל שהוא יפרע את חובו של החייב העיקרי, לאחר כישלון הגבייה של הנושה מן החייב העיקרי, ממילא לא תוגש התביעה השניה של הנושה כנגד הערב. ככל שלא ייעשה הדבר, ממילא תוגשנה שתי תביעות באופן שפעמיים תוצאנה הוצאות ופעמיים יישכרו שירותיו של עורך דין.

            זהו, איפוא, סיכונו המובנה של הערב. ככל שהחייב העיקרי לא ישלם חובו לנושה, פשיטא הנושה ייאלץ להגיש כנגד החייב העיקרי תובענה, ואף לפתוח בהליכי הוצל"פ. סיכון מובנה זה, איפוא, רובץ על הערב. הוא אינו שונה מיתר הסיכונים הכלולים בערבות.

9.         הנתון האמור משתלב, לטעמי, אף בפרשנות מילולית נאותה של סעיף 25(א)(3) הנ"ל. שהרי נרשם בו, כזכור, כי "ערב יחיד ערב, בנוסף לסכום הנקוב בחוזה הערבות, רק לתוספות אלה". משמע, עסקינן בלשון עבר ובחיובים שגמלו בעבר. וככל שעסקינן בחיוב השנוי במחלוקת, הן "הוצאות שקבע בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל", פשיטא מדובר בהוצאות שנפסקו כבר. ברור לחלוטין כי ככל שעסקינן בהוצאות שקבע ראש ההוצאה לפועל, מדובר בהוצאות שהיו בגין הליכי הוצל"פ שכשלו, בהן נקט הנושה כנגד החייב העיקרי, כתנאי לנקיטת ההליכים כנגד "הערב היחיד". עובר לגיבוש החבות של הערב, איפוא, לא יעלה על הדעת לדון בהוצאות משפט או בהוצאות הוצל"פ. שהרי מי לידינו יתקע שיהיה צורך, בכלל, להגיש תביעה ולנקוט בהליכי הוצל"פ כנגד הערב? ושמא יחליט למנוע זאת ולסלק החוב?

10.        מנגד, ראיתי להיענות להגנת הנתבע, ואולם רק במקצתה. בגדר ההוצאות שניתן לחייב בהן את הערב, כזכור, מדובר רק בהוצאות שנקבעו על ידי בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל. כאלו הן האגרות ושכרי טרחת עורך דין, שפורטו בסיכומי ב"כ התובע. איני מכיר בפריט " הוצאות בשתי הערכאות (בימ"ש והוצל"פ) לרבות מסירות, עיקולים וכיוצ"ב" בסכום של 278 ש"ח, אשר לא הוכח לי שאושרו על ידי בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל. ממילא, יש להפחית מסכום החיוב מחצית הסכום הנ"ל בסך 139 ש"ח באופן שעל הנתבע לשלם סכום הוצאות בסך של 8,020 ש"ח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ