אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חובת העסק לדאוג לפרסם האיסור על הטרדה מינית ודרכי הטיפול בה

חובת העסק לדאוג לפרסם האיסור על הטרדה מינית ודרכי הטיפול בה

תאריך פרסום : 30/04/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
539-08
26/04/2009
בפני השופט:
אייל אברהמי

- נגד -
התובע:
משרד התמ"ת מחלקה משפטית - סוצ' משרד המסחר והתעשייה
עו"ד יוסף נתן
הנתבע:
חברת נועם יזמות ומסעדנות בע"מ
עו"ד עובדיה גבאי
החלטה

1.         בעת הקראת כתב האישום טען ב"כ הנאשמת כי העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה, לפי סעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי. ב"כ הנאשמת ביקש להשלים טיעוניו בכתב, ב"כ המאשימה השיב לו ב"כ הנאשמת הגיש טיעונים משלימים. החלטתנו הינה על יסוד האמור והיא תשלח לצדדים בדואר לפי בקשתם.

2.         הנאשמת עוסקת במתן שירותי אוכל ומפעילה במתחם סנטר 1, ברחוב ירמיהו 43 בירושלים בית קפה חלבי, מסעדה בשרית, מאפייה ומסעדה סינית תחת שם המותג "קורוס". לנאשמת יש גם בית קפה חלבי ומסעדה סינית בקניון מלחה בירושלים. הנאשמת מעסיקה, לפי הרישומים, נכון לחודש נובמבר 2007 כ- 36 עובדים.

3.         ביום 26/11/07 נערכה ביקורת מטעם משרד התמ"ת במסעדה הסינית שבסנטר 1 ונמצא, כך נטען בכתב האישום, כי לא תלוי בעסק התקנון למניעת הטרדה מינית כפי שנדרש בסעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח - 1998 (להלן:"החוק").

4.         לטענת ב"כ הנאשמת, "החוק" קובע חובה לפרסם ולתלות את התקנון במקום העסק רק כאשר במקום העסק עצמו מועסקים יותר מ- 25 עובדים. במסעדה הסינית שבסנטר 1 במועד הרבלנטי הועסקו, רק 7 עובדים. בין כל שירותי המזון שמפעילה הנאשמת בסנטר 1, יש הפרדה קפדנית, בין היתר מטעמי כשרות, ולכן כל עסק צריך להיבחן בנפרד. לפיכך, אף אם בכלל מתחם סנטר 1 הועסקו על ידי הנאשמת יותר מ- 25 עובדים, הרי בכל אחד מהעסקים הועסקו פחות מ- 25 עובדים וממילא לא חלה החובה לפרסם ולתלות התקנון. כל אחד משירותי המזון שמפעילה הנאשמת פועל בנפרד וללא קשר עם האחרים, ולכן לא חלה עליה החובה לתלות את התקנון. לטעמו של ב"כ הנאשמת יש לפרש את הסעיף באופן שהספק יפעל לזכות הנאשמת בין היתר בהסתמך על סעיף 34כא' לחוק העונשין תשל"ז - 1977. לשיטתו יש לקרוא לתוך סעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית את המילים מעביד המעסיק יותר מ- 25 עובדים במקום אחד.

5.         לטענת ב"כ המאשימה אין להוסיף לסעיף 7(ב) את מה שלא נכתב בו. אף בהצעת החוק לא נאמר כי הכוונה דווקא למעסיק שמעסיק 25 עובדים במקום עבודה פיזי אחד אלא נאמר מעביד המעסיק יותר מ- 25 עובדים. ב"כ המאשימה הפנה גם לתקנות למניעת הטרדה מינית לתקנה 8(3) שם נרשם כי מעסיק המעסיק יותר מ- 25 עובדים - "יפרסם את התקנון במקום בולט לעין שבשליטתו, ובמקרה הצורך יפרסם את התקנון.. ביותר ממקום אחד". מכאן למד ב"כ המאשימה כי ייתכן ועובדיו של מעביד עובדים בכמה נקודות ומכאן שיש חובה לפרסם בכל אתר אף אם בכל אתר יש פחות מ- 25 עובדים.

החלטה

6.         אני מעדיף את עמדת ב"כ המאשימה. הוראות החוק ברורות והן קובעות בסעיף 7(ב) לחוק את חובת המעביד לפרסם את התקנון בין עובדיו. המחוקק נקט במילים: "מעביד המעסיק יותר מ- 25 עובדים חייב..." המחוקק לא אמר את המילים במקום עבודה אחד, אותם מבקש ב"כ הנאשמת לקרוא לתוך הסעיף. מילים אלה: מקום עבודה אחד, שגורות על לשונו של המחוקק, בפרט תחום דיני העבודה, כמו למשל בסעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים.

            אף בחקיקה נוספת שעניינה שוויון, כמו למשל חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה תשמ"ח - 1988 בסעיף 6, ובחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח - 1998 בסעיף 9 קבע המחוקק, כי החוק יחול רק על מעביד המעסיק מספר עובדים מסוים (6 או 25 בהתאמה). כוונת המחוקק הייתה כי מעסיק שמעסיק מספר עובדים משמעותי ניתן להחיל עליו חובות נוספות. חובות אלה לא ניתן להחיל על מעסיק זעיר. תכלית החקיקה הינה למנוע את ההטרדה המינית, כאשר כשמדובר במעסיק שלו מעל 25 עובדים אזי הוא נדרש לדרישות נוספות. כמובן ככל שהמעסיק גדול יותר, מה שמשקף במספר עובדיו, אזי יש הצדקה להטיל עליו חובות רבים יותר. ככל שהמעסיק גדול יותר אזי הסיכון שיארע בעיסקו אירוע של הטרדה מינית גדול יותר, כנגזרת של מספר העובדים.

7.         לשונו של הסעיף כאמור שהיא נקודת המוצא קובעת כי החובה בסעיף 7(ב) לחוק חלה על מעביד המעסיק יותר מ- 25 עובדים. הא ותו' לא. אין מקום להוסיף על הדברים הברורים המפורטים הן בהצעת החוק והן בדברי ההסבר, הוראות כמו מקום עבודה אחד. כאשר ביקש המחוקק להוסיף זאת, הוא ידע לנקוט במילים אלה כפי שציינו לעיל ביחס לסעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים.

            אף מהתקנות כאמור ניתן ללמוד בסעיף 8(3) כי כאשר עובדיו של המעביד נמצאים ביותר מאתר אחד, יהיה מקום "במקרה הצורך" לפרסם את התקנון ביותר ממקום אחד, אף אם בכל אחד מהמקומות, אין 25 עובדים. המבחן כאמור הינו מספר העובדים אותם מעסיק המעביד.

8.         במקרה דנן הואיל והנאשמת העסיקה לכאורה יותר מ- 25 עובדים אף אם לא במקום עבודה אחד הרי שלכאורה חלה עליה חובה לתלות את התקנון במקום בולט לעין. אי תליה כאמור יש בה לכאורה עבירה לפי סעיף 148(4) לחסד"פ. לפיכך, טענת הנאשמת נדחית אפוא. הנאשמת תגיש כפירה מפורטת בכתב תוך 7 ימים.

ניתנה היום ב' באייר, תשס"ט (26 באפריל 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אייל אברהמי, שופט

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ