אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חובת הועדה הפסיכיאטרית לספק שירותי תרגום בדיוני הועדה

חובת הועדה הפסיכיאטרית לספק שירותי תרגום בדיוני הועדה

תאריך פרסום : 02/07/2013 | גרסת הדפסה
ע"ו
בית המשפט המחוזי ירושלים
26009-05-13
25/06/2013
בפני השופט:
בן-ציון גרינברגר

- נגד -
התובע:
ש'
עו"ד פנינה כהן- שנדר
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

1.              לפניי ערעור על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית (להלן: " הוועדה") מיום 24.4.13 (להלן: " החלטה") לפי סעיף 29 לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 (להלן: " החוק"). השאלות העומדות בבסיס ערעור זה הן שתיים: האחת- האם קיימת חובה לספק שירותי תרגום בוועדות פסיכיאטריות, והשנייה- אם כן, על מי מוטלת החובה לספק שירות זה?

רקע כללי

2.              המערער הינו תייר מארצות הברית, והוא דובר את השפה האנגלית בלבד.

3.              ביום 21.10.12 הוגש נגד המערער כתב אישום המייחס לו שתי עבירות של איומים. ביום 25.10.12 הורה בית המשפט על אשפוז המערער, בהסתמך על חוות דעת פסיכיאטרית בה נמצא שהמערער לא היה אחראי למעשיו. ביום 24.4.13 התקיים דיון בעניינו של המערער בפני הוועדה הפסיכיאטרית.

4.              במהלך הדיון בוועדה ביקש המערער שיועמד לרשותו מתורגמן. הוועדה לא ראתה צורך בתרגום הדיון, ומכל מקום ציינה כי אין בידה יכולת להעמיד מתורגמנים לרשות הבאים לפתחה. כמו כן נטען כי על הסנגוריה הציבורית מוטלת החובה לספק ללקוחותיה מתורגמן לוועדות מעין אלו.

5.              המערער עמד על זכותו לקבל מתורגמן אשר יתרגם עבורו את הדיון בוועדה, לשפה האנגלית. משהוועדה הבהירה שאין היא מספקת שירותים אלה, ביקש המערער לדחות את הדיון עד לבירור העניין. מכאן הערעור המונח לפניי.

תמצית טענות המערער

6.              לטענת המערער, יש לגזור גזרה שווה בין החובה להעמיד מתורגמן לנאשם בהליך פלילי, לבין החובה לספק מתורגמן בהליך של וועדות פסיכיאטריות, הפועלות כרשות הדנה בעניינו של מטופל בהמשך להליך פלילי שהתקיים נגדו. בידי הוועדות הפסיכיאטריות הכוח והסמכות לשלול את חירותו של הפרט, לפגוע באוטונומיה שלו ואף לכפות עליו טיפול רפואי, ולטענת המערער, עוצמתו של כוח זה עולה בחומרתה מזו של ההליך הפלילי. מכאן, כשם שבהליך פלילי מוטלת לפתחה של הרשות השופטת החובה להעמיד מתורגמן לרשות הנאשם, קל וחומר שחובה זו צריכה להיות מוטלת לפתחה של הוועדה הפסיכיאטרית, כשהשלכות החלטותיה עולות לאין שיעור על ההשלכות שבהחלטות  המתקבלות בהליך פלילי.

7.              זאת ועוד, הוועדה הפסיכיאטרית הינה רשות מנהלית מעין שיפוטית, ועל כן חלים עליה כללי הצדק הטבעי, אשר נועדו להגן בין היתר על זכות הטיעון של הפרט. אשר על כן, חובתה להבטיח כי זכות הטיעון של המטופל תישמר, ובתוך כך לדאוג להעמיד לרשותו מתורגמן במידת הצורך, מבלי להטיל על המטופל את הנטל הכספי הכרוך בכך. לטענת המערער, אי סיפוק מתורגמן על ידי הוועדה הפסיכיאטרית ומימון השירות על ידה, פוגעים בזכותו להליך הוגן ובזכות הטיעון שלו. מטופלים אשר יצטרכו לשאת בהוצאות מימון המתורגמן עלולים להירתע מכך, ובכך לוותר על זכויותיהם.

8.              עוד מתייחס המערער בטיעוניו לטיב התרגום שיש לספק לו. לטענתו, על המתורגמן להיות אובייקטיבי ואיש מקצוע בלתי תלוי, הבקיא במושגים פסיכיאטריים. המערער מבקש, אפוא, לדחות את ההצעה שעלתה בדיון בערעורו כי יינתן שירות תרגום על ידי איש צוות מבית החולים; מלבד היותו בלתי מקצועי בתחום התרגום, טוען המערער כי איש צוות הינו נגוע, מעצם מעמדו ותפקידו, בניגוד עניינים מובהק, בשל היכרות מוקדמת עם המערער. כמו כן, אין זה ראוי כי בא-כוחו יהווה מתורגמן לצורך העניין, כפי שהוצע בעת הדיון של המערער בוועדה, שכן על הסניגור להיות מרוכז בייצוגו, ולא בתרגום.

תמצית טענות המשיבה

9.              המשיבה מסכימה באופן עקרוני עם הטענה כי למערער עומדת הזכות לתרגום במהלך הדיון בפני הוועדה. ברם, לטענת המשיבה, ניתן במצבים אלה להסתפק בתרגום שיסופק על ידי איש צוות מבית החולים, הדובר את השפה ומבין את המונחים המקצועיים, ואין צורך להעמיד לרשות המטופל מתורגמן מקצועי דווקא. הלכה למעשה (וכפי שהעיד מר רזי חאלד, ממשרד הבריאות, אשר נכח בדיון), במצבים בהם נדרש מתורגמן בוועדות הפסיכיאטריות, נהוג שאיש צוות מבית החולים יתרגם למטופל את מהלך הדיון. לטענת המשיבה, אם ייקבע כי יש לחייב את הוועדות הפסיכיאטריות להעמיד לרשות המטופלים מתורגמן מקצועי, תהיה לקביעה זו השלכה לא רק באשר לניהול הוועדה הנוכחית, אלא השלכה תקציבית רוחבית לכלל מערכת הוועדות הפסיכיאטריות בארץ, אשר לטענתה אינה מוצדקת לאור קיומן של אופציות חלופיות כמפורט לעיל. לגופו של עניין טוענת המשיבה, כי במקרה הנדון, הוועדה הפסיכיאטרית היא וועדה אובייקטיבית, אנשי הצוות אשר נכחו בוועדה היו דוברי השפה האנגלית וכך גם באת כוחו של המערער, ומכאן שהייתה דרך לתרגם למערער את מהלך הדיון; ועל כן, הצורך במתורגמן במצב דברים זה, התייתר.

10.          זאת ועוד. לטענת המשיבה, אי הסדרה בחקיקה של סוגיית המתורגמן בוועדות הפסיכיאטריות, מהווה הסדר שלילי. אילו סבור היה המחוקק שההליך בוועדה הפסיכיאטרית מקביל להליך פלילי, היה קובע באופן ברור וחד משמעי את החובה להעמיד לרשות המטופלים מתורגמן בהליכים המתקיימים בעניינם. כמו כן, כפי שהמחוקק קבע כי על המטופלים להיות מיוצגים בוועדות אלה, יכול היה לקבוע כי מוטלת החובה להעמיד לרשותם מתורגמן, אולם המחוקק בחר שלא לקבוע כך.

11.          לעניין החשש מניגוד עניינים של המתורגמן, טוענת המשיבה כי ככל שאחד מחברי הוועדה הפסיכיאטרית ישמש כמתורגמן בדיוניה, לא מתעוררת כל בעיה, משום שמדובר בוועדה מקצועית ואובייקטיבית, אשר לא שייכת לבית החולים ואיננה יושבת מטעמו; וככל שאף חבר וועדה אינו דובר את שפתו של המטופל, היא תעמיד לרשות המטופל מתורגמן שהינו איש צוות אשר אינו קשור למחלקה של המטופל, ובדרך זו תישמר האובייקטיביות הנדרשת ויובטח תרגום על ידי מתורגמן המבין את המונחים הרפואיים. פתרון מעין זה ימנע, לטענתה, הוצאות מיותרות שלא לצורך. רק במקרים חריגים, כשהמטופל דובר שפה לא שגרתית, וכשאין בנמצא איש צוות הדובר שפה זו, יספק משרד הבריאות פתרון באופן אשר יהלום את זכויות המטופל להליך הוגן.

דיון ומסקנות

12.          לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מזה ומזה, נחה דעתי כי דין הערעור להתקבל, כפי שאפרט להלן.

13.          בעניינם של הצדדים כאמור מתעוררות שתי שאלות: האם קיימת חובה לספק שירותי תרגום בוועדות פסיכיאטריות; ואם כן, על מי מוטלת החובה לספק שירות זה? אדון בשאלות אלה כסדרן:

החובה לספק שירותי תרגום בהליכים משפטיים- כללי

14.          בהיסטוריה היהודית, עוד מתקופת התלמוד הוכר הצורך האינהרנטי לסיפוק שירותי תרגום לבעל-דין אשר אינו מבין את ההליכים המתנהלים נגדו. הכלל היה, כי הדיין היושב בדין היה חייב להבין בעצמו את שפתם של בעל הדין והעדים; ברם, במידה שהדיין מסוגל להבין את שפתם, אולם מתקשה לדבר באותה שפה, ניתן היתר למתורגמן לתרגם את דברי הדיין עבור העדים ובעלי הדין. ביטוי לכלל זה ניתן למצוא במסכת סנהדרין (דף י"ז ע"א):

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ