אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חובתו של גבר במזונות אשתו פוסקת מרגע שזו מסרבת לקבלת הגט

חובתו של גבר במזונות אשתו פוסקת מרגע שזו מסרבת לקבלת הגט

תאריך פרסום : 10/03/2008 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון
8372-07
10/03/2008
בפני השופט:
ע' ארבל

- נגד -
התובע:
פלונית
עו"ד ט' רם
הנתבע:
פלוני
החלטה

זוהי בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא צ' סגל והשופטים י' שפירא וי' נועם) לפיו נדחה ערעור המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' סגנית הנשיא נ' מימון), אשר קבע כי המשיב אינו חייב בתשלום מזונותיה של המבקשת החל ממועד סירובה לקבל ממנו גט.

1.           המבקשת והמשיב נישאו זו לזה בשנת 1967. בשנת 2000 עלו יחסיהם על שרטון, בין היתר על רקע התדרדרות שחלה במצבה הרפואי של המבקשת אשר סבלה בתחילה מתשישות כרונית ובהמשך חלתה במחלת הסרטן. במסגרת הסכסוך בין השניים, חייב בית הדין הרבני האזורי בירושלים את המבקשת לקבל גט מהמשיב, אך היא לא מילאה אחר ההחלטה וסירבה לקבל את הגט. ערעור שהגישה המבקשת על החלטה זו לבית הדין הרבני הגדול נדחה, וכך גם עתירה שהגישה בעניין לבית משפט זה (בג"ץ 1127/07 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול (טרם פורסם, 11.4.2007)).

בהמשך, הגישו המבקשת והמשיב תביעה ותביעה שכנגד בענייני מזונות לבית המשפט לענייני משפחה. המבקשת תבעה את הגדלת סכום המזונות המשולם לה מדי חודש ואילו המשיב תבע את הפסקת חיובו לתשלום מזונות למבקשת בשל קביעת בית הדין הרבני כי היא חייבת בקבלת גט. בית המשפט קיבל את תביעת המשיב ודחה את תביעת המבקשת. נקבע, כי בית הדין הרבני קבע כממצא פוזיטיבי כי החל מיום 1.11.06 סירבה המבקשת לקבל גט מן המשיב ואף נתן למשיב היתר לשאת אישה נוספת. לפיכך, בהתאם לדין העברי החל על ענייני הגירושין של הצדדים וקובע כי חיוב הבעל במזונות אשתו פוסק משעה שנקבע כי זו מסרבת לקבל גיטה, מצא בית המשפט כי החל מיום 1.11.06 פקע חיובו של המשיב בתשלום מזונות למבקשת. בית המשפט הוסיף עוד כי מאחר ולמבקשת 100% נכות, יש להניח כי תקבל קצבת נכות מתאימה מהמוסד לביטוח לאומי וכן כי עם צאתו של המשיב לפנסיה תהיה המבקשת זכאית לחלקה בפנסיה זו ובזכויות סוציאליות נוספות שיוענקו למשיב. יצוין, כי במסגרת הדיון בתביעת המבקשת להגדלת דמי המזונות, קבע בית המשפט כי המבקשת מתגוררת בדירת בני הזוג, כאשר במסגרת ההסכמות הרכושיות ביניהם ויתר המשיב על זכותו לדמי שימוש בדירה, וכי למבקשת הייתה הכנסה מדמי שכירות של חנות שהייתה בבעלותה.

2.           המבקשת ערערה על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי הן בהתייחס לביטול חיוב המשיב בתשלום מזונותיה והן בהתייחס לאי-הגדלת מזונותיה. בית המשפט דחה את הערעור על שני ראשיו. אשר לביטול חיוב המשיב במזונות המבקשת, ציין בית המשפט כי בית המשפט לענייני משפחה אינו בוחן את סבירות החלטתו של בית הדין הרבני אלא נדרש אך לקביעה הפוזיטיבית של בית הדין כי המבקשת סירבה לקבל גט על אף שחויבה בכך. מקביעה זו עולה - בהתאם להלכה הנוהגת וכפי שקבע בית המשפט לענייני משפחה - כי יש להפסיק לחייב את המשיב במזונותיה של המבקשת. בית המשפט ציין כי תוצאת פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בהקשר זה מקובלת עליו ואין הוא רואה להתערב בה. אשר לערעור על אי-הגדלת המזונות, קבע בית המשפט כי פסיקתו של בית המשפט לענייני משפחה מעוגנת כראוי בקביעות עובדתיות ובממצאי מהימנות שנמצאו על-ידו, ואין הוא רואה להתערב בהן. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, שצומצמה אך לשאלת ביטול חיוב המשיב במזונותיה של המבקשת.

3.           המבקשת טוענת כי עניינה מעלה שאלה עקרונית, הנובעת מחסר הקיים בדין באשר לזכויותיה הרכושיות של אישה אשר זכותה למזונות נשללה על-פי הדין הדתי. לטענתה, בתי המשפט בערכאות השונות ניסו להידרש לבעיה זו ולמצוא לה פתרונות שונים, כדוגמת ההבחנה שערך בית המשפט לענייני משפחה במקרים מסוימים בין מצבים בהם חויבה האישה בגט בשל התנהגות פסולה מצידה, אז ישללו מזונותיה, לבין מצב בו חויבה בגט אך בשל התמשכות הסכסוך בין הצדדים, אז יש לבחון את מצבה הכלכלי עובר לביטול זכותה למזונות. המבקשת אף מוסיפה כי בערכאות נמוכות נפסקו במצבים אלו דמי הסתגלות, ומבקשת כי יינתנו לה דמי הסתגלות חודשיים כמקדמה על זכויותיה בפנסיה לה יהא זכאי המשיב בעוד כ-6 שנים. לבסוף, טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט קמא כאשר לא בחן את מצבה הכלכלי הקשה ואת העוול שנגרם לה כתוצאה מהפסקת תשלום המזונות.

4.           לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטות הערכאות הקודמות, מצאתי, ולא בלב קל, כי דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אינה ניתנת אלא במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מגדר הסכסוך בין הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). למרות טענותיה של המבקשת, המקרה דנן אינו מעורר כל שאלה כזו, אלא נוגע אך לשאלת יישום הדין על נסיבות המקרה. כפי שקבעו הערכאות הקודמות, בהתאם להוראות סעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, הדין החל על חיובו של אדם במזונות הוא הדין האישי החל עליו. בני הזוג בענייננו הם יהודים ומכאן כי הדין החל על חיוב המשיב במזונות הוא דין תורה. על-פי דין זה, חובתו של גבר לשאת במזונות אשתו פוסקת כאשר האישה חייבת בקבלת הגט אך מסרבת לעשות כן. כפי שציין בית המשפט המחוזי, במסגרת תביעת המזונות בין בני הזוג, לא עומדת למבחן שאלת סבירות החלטת בית הדין הרבני באשר לסירוב האישה לקבל מן הבעל גט, אלא אך השלכת קביעתו זו על חיובו של הבעל במזונות האישה. ההלכה בעניין זה ברורה - משקבע בית הדין הרבני, במסגרת סמכותו, קביעה פוזיטיבית לפיה על בני הזוג להתגרש, מחייבת קביעתו זו, כמעשה בית דין, את הערכאה האזרחית הבוחנת את שאלת החיוב במזונות. בהתאם, נקבע כי: "החובה לזון את האישה נפסקת, לכל הדעות, עם מתן פסק-דין, המחייב את הצדדים להתגרש... כך המצב לפי דין תורה" (ע"א 592/83 פורר נ' פורר, פ"ד לח(3) 561, 565 (1984, להלן: עניין פורר). כן ראו למשל: ע"א 4982/92 טביב נ' טביב, פ"ד מח(3) 390, 396-394 (1994); בע"מ 2948/07 פלונית נ' פלוני (טרם פורסמה, 18.4.2007)).

          אין ספק כי יישומה של הלכה זו והפסקת זכותה של אישה למזונות מכוחה עלולה לעורר קושי במקרים מסוימים. יחד עם זאת, יפים לענייננו דברי השופטת נתניהו בעניין פורר כי: "תוצאה זו... היא בלתי נמנעת על-פי דין תורה, וחזקה עלינו מצוות המחוקק, כי דין תורה הוא הקובע לעניין זכות המזונות" (עניין פורר, בעמ' 571). מכל מקום, ומבלי לשלול את האפשרות שבעתיד נידרש לבחינה חוזרת של העניין, משאין הקושי האמור מתעורר במקרה דנן לא מצאתי להידרש לכך במסגרת הבקשה הנוכחית. אכן, מצבה הכלכלי והבריאותי של המבקשת, כפי שהוא מצטייר מבקשתה, אינו קל. עם זאת, יש לתת משקל לעובדה כי המבקשת היא זו אשר מעכבת את סיום הליכי הגירושין בין הצדדים במשך שנים מספר ולקביעתו של בית המשפט לענייני משפחה אשר מצא טעם בטענת המשיב כי סירובה של המבקשת לקבל גיטה נובע מעצם רצונה בהמשך תשלומי המזונות ממנו. עוד יש להזכיר כי במסגרת הסדרת חלוקת הרכוש בין הצדדים ויתר המשיב על זכויותיו לדמי שימוש בדירת המגורים של בני הזוג בה מתגוררת המבקשת וכי המבקשת תהא זכאית בבוא היום לחלקה בכספי הפנסיה והזכויות הסוציאליות של המשיב. הערכאות דלמטה יישמו כיאות את ההלכה בנושא על נסיבותיו של המקרה, ועם כל ההבנה לקשיים שעימם נאלצת המבקשת להתמודד, בכך בלבד אין כדי להצדיק מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה - אין צו להוצאות. 

ניתנה היום, ג' באדר ב' תשס"ח (10.3.08).

                      ש ו פ ט ת


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    עכ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ