אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חואגה נ' מדינת ישראל

חואגה נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 18/11/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
40592-03-10
17/11/2010
בפני השופט:
יעל ייטב

- נגד -
התובע:
עאהד מוצטפא חואגה
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשתה של הנתבעת להורות על הפקדת ערובה לתשלום הוצאותיה, כאמור בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, (להלן- "תקנות סדר הדין האזרחי").

התובע, תושב הכפר ניעלין, תבע את הנתבעת בשל נזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מאירוע של ירי או השלכת רימון בסמוך לגדר ההפרדה בניעלין.

בכתב התביעה טען התובע, שהירי בוצע ביום 23.09.08, בשעה שהגיע לאזור הגדר במטרה להכין דוח על מצב הגדר והשפעתה על הכפר ותושביו, בלווייתם של מר גירום ביליון ג'ורדון, נציג האיחוד האירופי, ראש המועצה המקומית ניעלין, וארבעה פקידי מועצה נוספים.

לטענת התובע, בעת ששהו סמוך לגדר, הורו להם חיילי משמר הגבול לעזוב את המקום. בעודם מתרחקים מהגדר ובשעה שהיו מצויים במרחק של כ-20 מטרים מג'יפ משמר הגבול, שמעו לפתע ירייה. התובע הסתובב לראות את המתרחש, ואז נפגע במצחו ונותר מדמם במקום כמחצית השעה, עד תום הירי. לטענתו, נגרמה פציעתו מרימון גז מדמיע, שנחת במרחק של כ-10 עד 15 מטרים מהתובע ומלוויו. לאחר הפסקת הירי פונה לבית חולים ברמאללה ואושפז למשך חמישה ימים עקב פגיעות בראשו.

לטענת התובע צולם האירוע במצלמה. כן הפנה לעדותו התומכת של נציג האיחוד האירופי, אשר נשמעה בפניי כעדות מוקדמת.

לעומתו, טענה הנתבעת בבקשתה, שהאירוע התרחש באזור בניית גדר ההפרדה, בשעה שהתחוללה במקום תקיפה של כוחות הביטחון בידי מתפרעים. הנתבעת טענה שדפוס הפעולה של התקיפה מוכר לה, וכי מדובר בכיסוי של צעדת מכובדים, בעוד המתפרעים מיידים חפצים חדים וקטלניים.

הנתבעת הכחישה את הפגיעה בתובע, אולם טענה כי ככל שנפגע, הרי שנפגע מתקיפת חבריו המתפרעים. לחילופין טענה, שככל שהתובע נפגע על ידי כוחות הביטחון, נגרמה הפגיעה תוך כדי פיזור התפרעות מסוכנת ובלתי חוקית, ובהתאם לכל דין. מדובר במעשה שבוצע במסגרת פעולה צבאית מלחמתית, מתוך צורך צבאי מלחמתי, ולנתבעת עומדת הגנת "פעולה מלחמתית".

בבקשה שבפני טענה הנתבעת שיש להורות לתובע להפקיד ערובה להבטחות הוצאותיה, בין היתר, בשל סיכויי התובענה שהם נמוכים מאד. עוד הוסיפה הנתבעת, כי כעולה מכתב התביעה, התובע מתגורר בניעלין, דהיינו, מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, ובמידה ותביעתו תדחה, יקשה עליה לגבות את הוצאותיה מהתובע.

הנתבעת, הפנתה לכך שמגמת הפסיקה העדכנית הינה העלאת שיעור הערובה שנפסק, במטרה להעמידו על השיעור הריאלי של ההוצאות הצפויות.

התובע אישר שהוא תושב השטחים, וטען שאין באפשרותו להפקיד ערובה משום שהוא חסר אמצעים כלכליים לכך, ומשמעות חיובו בהפקדת ערובה הינה חסימת דרכו לבית המשפט ומניעת זכות היסוד של הגישה לערכאות.

כפי שנפסק לא אחת, החלטה על הפקדת ערובה מחייבת עריכת איזון נאות בין זכות הגישה לערכאות, לבין זכותם הקניינית של הנתבעים להעמיד לרשותם אמצעים נאותים לגבות הוצאות שייפסקו לטובתם ככל שיזכו במשפט.

בעניינו מדובר כאמור בתובע תושב הרשות הפלסטינאית. על פי הפסיקה מדובר בתושב חוץ, אשר מתקיים לגביו החריג המצדיק חיובו במתן ערובה. התובע לא הצביע על נכסים כלשהם המצויים בארץ, אשר מהם ניתן להיפרע ככל שהתביעה תדחה, וככל שייפסקו הוצאות לטובת הנתבעת.

אשר לסיכויי התביעה, הנתבעת טענה כאמור כי האירוע המתואר בכתב התביעה התרחש במהלך פעולה מלחמתית של כוחות הביטחון, שביקשו להגן על שלמות הגדר המגנה מפני חדירת גורמי טרור. לטענת הנתבעת בהתאם להלכה הפסוקה, למדינה חסינות מלאה מפני תביעה נזיקין, הן מכוח חוק

הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב- 1952 והן בצד "הגנת מדינה" מכוח הפסיקה.

הפסיקה בעניין חיובו של תובע בהפקדת ערובה עניפה, וניכר שהמגמה העולה מהפסיקה הינה להעלות את רף הסכום הערובה המופקד (ראו בש"א (י-ם) 4615/08 מדינת ישראל נ' סוארקה, בש"א (י-ם) 8753/09 מדינת ישראל נ' טיבי, בר"ע (י-ם) 3342/07 מדינת ישראל משרד הבטחון נ' עזבון המנוחה סמיה עראר, (פורסמו במאגרים)).

בשים לב לאיזון הראוי, וכן להלכות בתי המשפט, אני מורה להתובע להפקיד בקופת בית המשפט ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת, במזומן או בערבות בנקאית צמודת מדד, שאינה מוגבלת בזמן, בסכום של 20,000 ₪.

הערובה תופקד לא יאוחר מיום 31.12.10. ככל שהערובה לא תופקד במועד, ולא תינתן ארכה להגשתה, תדחה התביעה, בהתאם להוראות תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי.

ניתנה היום, י' כסלו תשע"א, 17 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ