אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חדר נ' רזק

חדר נ' רזק

תאריך פרסום : 12/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
16562-12-12
09/02/2014
בפני השופט:
יעל ייטב

- נגד -
התובע:
רעד חדר
הנתבע:
גורג רזק

החלטה

מבוא

בפני בקשת הנתבע להורות על סילוק התביעה על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית, חוסר סמכות מקומית, הליך תלוי ועומד בשטחים, או מחמת "פורום לא נאות".

התביעה בתיק זה הינה תביעה כספית בסכום של 827,000 ₪, בשל ליקויי בנייה. בכתב התביעה פורט שהתובע, שהינו אזרח ישראלי תושב בית חנינה, הינו הבעלים של מקרקעין המצויים ביריחו. ביום 6.8.11 נחתם בינו לבין הנתבע הסכם לבניית וילה בת שתי קומות במקרקעין. בהתאם להוראות ההסכם היה על הנתבע למסור את המבנה באיכות מעולה, ללא כל פגם, לא יאוחר מסוף חודש מאי 2012. גם לאחר ארכה שניתנה לנתבע, עד יום 25.9.12, לא הסתיימה הבנייה, ואולם חמור מכך, עבודות הבנייה בוצעו ברשלנות, ובצורה לקויה, כך שמים חדרו לכל המבנה, הקירות עקומים ומתפוררים, המשקופים הוקמו ללא תמיכה ראויה, וכיוצ"ב. לכתב התביעה צורפה חוות דעת של אדריכל שלפיה יש לפרק את הבנייה כמעט במלואה, למעט את לוחות הפלדה. לטענת התובע, כל אלו מהווים הפרת החוזה שנחתם בין הצדדים.

הנתבע טען מנגד בכתב ההגנה שהגיש, שהתובע הוא זה שהפר את ההסכם בין הצדדים. נטען שהנתבע סיים כ- 95% מעבודות הבנייה, ואולם התובע ביקש להתחמק מחובת התשלום המוטלת עליו באמצעות המצאת סיבות יש מאין, אף מנע ממנו להשלים את הבנייה. בשל כך לא הושלמו עבודות האיטום ובמהלך תקופת הגשמים חדרו מים לבניין. בעקבות זאת הגיש הנתבע תביעה בבית המשפט ביריחו, בגדרה הוטלו על כספי התובע עיקולים בגין חובו של התובע כלפיו. נטען שהתביעה שבפני הוגשה במטרה להכשיל את התביעה שהוגשה בבית המשפט ביריחו, ובמטרה לגרום להחלטות סותרות.

עוד בטרם הוגש כתב ההגנה, הוגשה בקשה לדחיית התביעה על הסף, שהיא (והשלמותיה) היא הבקשה שבפני. המחלוקת העיקרית שיש לדון בה הינה "נאותות הפורום", וכן הטענה בדבר "הליך תלוי ועומד" בבית המשפט ברשות הפלסטינית.

אקדים ואציין שלאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי שיש לקבל את הבקשה ולהורות על עיכוב ההליכים בה. אמנם לבית משפט זה סמכות מקומית ועניינית לדון בתביעה, אף לא מצאתי שיש לקבל את הטענה שפורום זה אינו הפורום הנאות לבירור התובענה. יחד עם זאת, בשל קיומו של הליך תלוי ועומד המתנהל בפני בית המשפט ביריחו, יש לעכב את ההליכים בתביעה שבפני.

תמצית טענות הצדדים

טענות הנתבע

בבקשה שבפני טען הנתבע שיש לדחות את התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית והעדר סמכות מקומית גם יחד. עוד טען הנתבע שיש לדחות את התביעה על הסף בשל קיומו של הליך אחר התלוי ועומד בין הצדדים, המתנהל בבית המשפט ביריחו. נטען שהתביעה שבפני הוגשה כאמור רק בעקבות הטלת צווי עיקול על כספו של התובע במסגרת ההליך המתברר בבית המשפט ביריחו. הנתבע טען בתצהירו שההסכם בין הצדדים נעשה בשטחי הרשות הפלסטינית (בראם אללה) ולא בירושלים, גם ביצוע ההסכם נועד להיות בשטחי הרשות, והתשלומים רובם ככולם שולמו בשטחי הרשות, ועל כן מסורה הסמכות לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצויים המקרקעין. הנתבע הוסיף בתצהירו שככל שבית המשפט יבקש למנות מומחה מטעמו, לא יימצא מומחה במדינת ישראל שיסכים להגיע לבית המשפט ביריחו. נטען שבשל טעמים אלו מסורה לבתי המשפט בתחום הרשות הפלסטינית הסמכות הייחודית והבלבדית לדון בתביעות הצדדים.

בעקבות קד"מ משפט שנערך בתיק ביקש הנתבע להעלות גם טענה באשר לפורום לא נאות. לאחר הגשת טיעון מפורט מטעם התובע באשר לטענת נאותות הפורום, העלה הנתבע טענה חדשה שלפיה פעל הנתבע עבור חברה זרה הרשומה בשטחי הרשות הפלסטינית, וזאת לאור הסכם שנחתם בינו לבין אותה חברה.

טענות התובע

לטענת התובע, על הטוען לכך שהפורום אינו נאות, לשכנע את בית המשפט בישראל שהמאזן נוטה בבירור ובאופן משמעותי לטובת הפורום הזר. לשם כך עליו להוכיח ראשית שבתי המשפט ברשות הפלסטינית מוסמכים לדון בתובענה, ושנית, שמאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת הפורום הזר. נטען שלבתי המשפט ברשות כלל אין סמכות לדון בתובענה, ואולם גם אם קיימת להם סמכות, לא זו בלבד שהנתבע לא הוכיח כי מאזן השיקולים נוטה בבירור ובמובהק לטובת הפורום הזר, אלא שהשיקולים נוטים במובהק לטובת בית המשפט בירושלים. פורט בתגובה ששני בעלי הדין הם ישראלים, תושבי ירושלים. נטען שציפיותו הסבירה של התובע הינה שבית המשפט בירושלים ידון בתביעה שהגיש. עוד נטען שהרציונל העיקרי שבבסיס דוקטרינת הפורום הלא נאות הוא הרצון שלא להכביד על אדם זר להתדיין במדינה אחרת. נטען שמעולם לא הוחלט על ידי בתי המשפט בארץ שהפורום הישראלי אינו פורום נאות בשעה ששני בעלי הדין היו ישראלים.

התובע הוסיף וטען שכל השיקולים מטים את הכף לטובת הפורום הישראלי: נוחות הצדדים, שכן שני הצדדים הינם תושבי ירושלים; נוחות ויעילות העדים שאף הם תושבי ירושלים; שפת החוזה, השפה הערבית, הינה שפה רשמית במדינת ישראל; המו"מ בין הצדדים נערך בירושלים ומספר תשלומים אף שולמו בירושלים; הדין החל הינו הדין הישראלי, שכן עילת התביעה אינה תביעה במקרקעין אלא תביעה חוזית בגין הפרת חוזה וליקויי בנייה. הצדדים שתקו בחוזה באשר לדין החל, ושתיקתם מהווה בחירה בדין הישראלי.

אשר לטענת "הליך תלוי ועומד", טען התובע, שטענה זו קמה בשעה שמדובר באותה עילה, שכן המבחן הינו זהות העילות. התובע הוסיף וטען שבית המשפט ביריחו כלל אינו מוסמך לדון בתביעה, וכי הנתבע הוא זה שהשתמש לרעה בהליך, ומיד לאחר ששמע מהתובע על כך שהוא זימן מומחה למקום לשם הכנת חוות דעת לצורך הגשת תביעה, מיהר הנתבע לבית המשפט ביריחו והגיש שם תביעה שקרית.

דיון והכרעה

סמכות בית משפט שלום בירושלים

בטרם תבחן טענתו של התובע לכך שלבית המשפט בתחומי הרשות כלל אין סמכות לדון בתובענה, יש לבחון האם מסורה מלכתחילה סמכות שיפוט לבית משפט זה. אין למעשה מחלוקת של ממש בין הצדדים על כך שהתובע, כמו גם הנתבע, לשניהם תעודת זהות של ישראל (התובע הוא אזרח ישראל) ושניהם תושבי ירושלים.

בשלב מאוחר בהעלאת טיעוני הצדדים נטען כאמור לפתע על ידי הנתבע שהוא עבד מטעמה של חברה. אף שהוגש הסכם בין הנתבע לבין חברה הרשומה בשטחי הרשות הפלסטינית, התומך לכאורה בטענתו של הנתבע, ההסכם נושא התביעה לא נערך בין התובע לבין חברה כלשהי, אלא בין התובע לבין הנתבע באופן אישי. בהסכם בין הצדדים לא נזכרה כל חברה שהנתבע עובד כביכול במסגרתה או עבורה. זאת ועוד, בתצהירו שצורף לבקשת הדחייה על הסף, שבגדרו התנגד הנתבע גם לבקשה לעיכוב יציאתו מהארץ, הצהיר הנתבע במפורש (בסעיף 3), כי ההסכם נערך בינו לבין התובע. הנתבע הוסיף לעניין הבקשה לעיכוב יציאתו מהארץ כי התביעה שהגיש ביריחו הייתה תביעה אישית, ולא באמצעות חברה. התובע הכחיש כל קשר בינו לבין חברה פלסטינית, ואכן במשך חודשים של בירור הליך זה והגשת בקשות שונות, לא הועלה כל טענה מצד הנתבע על קיומה כביכול של חברה שבמסגרתה הוא עובד. אינני רואה לפחות בשלב זה, מקום לקבוע שיש להרים את מסך ההתאגדות, או שהתובע התקשר עם חברה פלסטינית. כפי שעולה מההסכם וכן מכתבי בי- דין השונים, ההסכם שבגין הפרתו כביכול מוגשת התביעה הינו בין התובע לבין הנתבע, שהינו כאמור בעל תעודת זהות של ישראל ותושב ירושלים.

כיון שעילת התביעה הינה הפרת חוזה, ולא תובענה שבמקרקעין, בהתאם לתקנה 3(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1983, הקובעת שתובענה תוגש לבית המשפט שבמקום שיפוטו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, בהינתן העובדה שהנתבע הינו תושב ירושלים מסורה לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה. לאור סכום התביעה, מסורה לבית משפט זה גם הסמכות העניינית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ