אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חדיד ואח' נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ ואח'

חדיד ואח' נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ ואח'

תאריך פרסום : 17/03/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריות
45765-11-12
12/03/2014
בפני השופט:
ערן נווה

- נגד -
התובע:
אנדרה חדיד
הנתבע:
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
פסק-דין

פסק דין

בפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף (להלן: "הבקשה").

להלן יובאו טענות הנתבע/הבנק בבקשתו:

יש לדחות התביעה על הסף מאחר וקיים מעשה בית דין בכל הנוגע לפלוגתא ולעילה העומדים בבסיס התובענה, ולחילופין מפאת הדוקטרינה של השתק ומניעות. בין הצדדים התנהל הליך משפטי (ת"א 33720-10-11 בבית המשפט השלום בחיפה), שבו הבנק/הנתבע הגיש תביעה כספית כנגד התובע (להלן: "ההליך הקודם"). התובע הגיש התנגדותו לתביעה זו וניתן פס"ד לטובת הבנק על ידי בית המשפט השלום בחיפה ביום 25.06.12 (להלן: "פסק הדין").

הבנק מדגיש, כי טענותיו של התובע כמפורט בכתב התביעה בתיק זה, זהות לחלוטין לכתב ההתנגדות אשר הגיש התובע בהליך הקודם בין הצדדים, אשר כאמור התקבל בו פסק דין לטובת הבנק, הדוחה את ההתנגדות. הבנק מפרט, כי פסק דין זה ניתן לאחר שהתובע לא התייצב לדיון בבקשת רשות להתגונן, ולא שילם הוצאות לטובת הבנק שנקבעו בהליך זה, חרף אורכה שניתנה לו לעשות כן.

לטענת הבנק, הלכה היא כי נתבע שלא התייצב לחקירה על תצהירו וכתוצאה מכך נדחתה בקשתו לרשות להתגונן וניתן כנגדו פסק דין, מנוע מלהגיש תביעה מאוחרת נגד התובע באותו עניין. זאת ועוד, חלף זמנו של התובע מלהגיש בקשה לביטול פסק הדין או ערעור עליו, וכעת מנסה התובע לעקוף את הוראות הדין ולנסות בכך לסכל את הליכי הגבייה של הבנק.

לפיכך, הבנק טוען כי פסק הדין הקים השתק פלוגתא כנגד טענותיו של התובע, המהווה מעשה בית דין, המונע מהתובע להגיש כעת תביעתו זו. הבנק מציין, כי אין כל נפקות לכך שתביעת הבנק עמדה על סך של כ-7,000 ₪ (גובה יתרת החוב בחשבון). לדידו, הנפקות החשובה היא שבהתנגדות שהעלה ונדחתה, טען התובע את אותן הטענות בנוגע להעברת הסך של 60,000 ₪ לחשבון אמו, וכן בנוגע להחתמתו על טופס העברת הכספים על ידי פקידת הבנק. לטענתו, קבלת טענת התובע לפיה, תביעתו הוגשה בסכום גבוה יותר מהסכום שבו הוגשה התביעה נגדו ולכן אין מדובר במעשה בית דין, תרוקן מתוכן את עקרון סופיות הדיון.

להלן טענות התובע בתגובתו לבקשה:

לטענת התובע, הבנק מטעה את בית המשפט בכך שלא הזכיר בטענותיו את תביעת התובע נגדו שנפתחה ביום 18.03.12 בהליך מס' 29757-03-12 בבית המשפט בחיפה, ואשר נמחקה ביוזמת התובע מסיבות השמורות עימו.

באשר לפסק הדין שניתן כנגדו בהליך הקודם, טוען התובע, כי התנגדותו נדחתה מטעמים טכניים ופרוצדורלים בלבד, מבלי שבית המשפט שמע ראיות. לפיכך, אין בפסק דין שניתן מטעמים אלו בכדי להפוך את העניין למעשה בית דין, ובפרט כאשר סכומי התביעות שונים וכן עילות התביעה שונות, שכן הרוב המכריע של הרכיבים בשתי התביעות אינו זהה.

התובע טוען, כי עילת התביעה הנוכחית הדומיננטית, הינה פעולת חיוב שבוצעה בחשבונו של התובע בסך של 60,000 ₪ ללא חתימתו ו/או הרשאתו לכך, לעומת עילת התביעה שבגינה הבנק תבע, שהינה תשלום חוב בחשבונו של התובע בסך 7,626 ₪. בית המשפט בפסק הדין לא נכנס לעובי הקורה בטענות התובע בהתנגדותו, בעניין מחדלו של הנתבע בביצוע פעולות בחשבונו ללא הסכמתו ו/או חתימתו.

התובע מוסיף, כי בהליך הנוכחי בית המשפט ידרש לטענות התובע בעניין מרמה, הטעייה וניצול לרעה של הבנק, עילות שכלל לא היו בתביעה הקודמת של הבנק.

לאור כל האמור לעיל, התובע טוען, כי עילתו בתביעתו הנוכחית מסתמכת על מסכת עובדות שונה לגמרי מעילת התביעה בהליך הקודם, ועל כן יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה:

לאחר שקראתי בעיון את הבקשה והתגובה לה החלטתי כי דין הבקשה לדחיית התביעה על הסף להתקבל, ומשמעות החלטתי היא שאני דוחה את התביעה.

להלן נימוקיי בית המשפט בהגיעו לתוצאה האמורה:

בהליך הקודם בין הצדדים, נקבע מועד דיון בבקשת רשות להתגונן שהגיש התובע (הנתבע בהליך הקודם), בפני כב' הרשם הבכיר ניר זיתוני. הדיון התקיים ביום 23.04.12, אליו לא התייצב הנתבע. חרף אי התייצבותו של הנתבע החליט הרשם, שלא לסגור בשלב זה את שערי בית המשפט בפני הנתבע ובמקום זאת לבחור בפתרון מתון ביותר, בדמות התניית המשך ההליך בתשלום בפועל של הוצאות הישיבה על ידי הנתבע לבא כוח הבנק. במעמד ישיבה זו, קבע הרשם מועד דיון חדש וחייב כאמור את הנתבע לשלם לבנק הוצאות הדיון בסך של 2,000 ₪ במועד מסוים, שאם לא כן יינתן כנגדו מתן פסק דין המורה על דחיית ההתנגדות וחידוש ההליכים בתיק ההוצאה לפועל.

חרף הוראתו זו של הרשם, לא שילם הנתבע את ההוצאות שנקבעו ועל כן הוגשה על ידי הבנק בקשה לדחיית ההתנגדות. הרשם, בטובו, החליט להמתין מספר ימים נוספים לביצוע תשלום ההוצאות, אך למרות האורכה שניתנה לנתבע לעשות כן- לא שילם את הוצאות הישיבה.

משכך, ביום 17.06.12 ניתן פסק דין על ידי הרשם המורה על דחיית ההתנגדות וחידוש ההליכים כנגד הנתבע בתיק ההוצאה לפועל.

איו חולק כי לא הוגשה על ידי הנתבע בקשה לביטול פסק הדין ואף לא הוגש ערעור עליו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ