אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חדידה מיכל נ' חברת יצחק עמוס בוקרה קבלנים ואח'

חדידה מיכל נ' חברת יצחק עמוס בוקרה קבלנים ואח'

תאריך פרסום : 28/04/2013 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום אשקלון
60-04
17/04/2013
בפני השופט:
עידו כפכפי

- נגד -
התובע:
אהוד רחמים גלאם – כונס הנכסים
הנתבע:
1. חדידה מיכל
2. חברת יצחק עמוס בוקרה קבלנים בע"מ
3. הרצל גבעתי
4. מרט גופשטיין
5. דיירי "דקל אשקלון" (74 יחידות דיור)

החלטה

רקע וסקירת הליכים והחלטות

1.ביום 20.1.04 הגישה עו"ד חדידה מיכל את ההליך הנדון במטרה לאכוף על המשיבה 2 (החברה הקבלנית) לקיים הסכם שערכה עימה ביום 30.5.02 ואפשר את המשך טיפולה ברישות זכויות הדיירים במיזם "דקל אשקלון" תוך גביית שכר הטרחה הנקוב בחוזים עם הדיירים. עו"ד חדידה היתה עורכת הדין של חברת דקל אשקלון, הקבלן המבצע אשר הוסמכה לגבות שכר טרחה בגין רישום על ידי החברה הקבלנית ועקב סכסוך בין הצדדים ביטלה החברה הקבלנית את ייפוי הכח שניתן לה במסגרת מיזם בניה שביצעה החברה הקבלנית בשנת 1991.

ביום 17.6.04 התקיים דיון בפני כב' השופט ד' חסדאי במסגרתו ניתן פסק דין נוכח הסכמת החברה הקבלנית לרישום זכויות הדיירים בלשכת רישום המקרקעין או במינהל. נקבע כי ימונה כונס ובשכרו ישאו דיירים שטרם שילמו שכר טרחה לעו"ד חדידה בגין הרישום. כן נקבע כי במידה שסכום זה לא יספיק למימון שכר הכונס יגיש הכונס בקשה ותנתן החלטה משלימה. נקבע כי מי ששילם הן לעו"ד חדידה ולחברה הקבלנית בגין דמי רישום, יושבו הכספים מהחברה הקבלנית. מאחר ועו"ד גלאם נכח בדיון במקרה והביע הסכמה לקבל על עצמו את המינוי, מונה הוא תוך שבית המשפט הדגיש את הצהרתו לקחת על עצמו את המינוי: "כאשר 50 אחוז מהתיק בהערכה גסה נעשה במסגרת מדיניות הפרו בונו של המשרד". ביום 21.6.04 ניתן צו מינוי לכונס על זכויות החברה הקבלנית במינהל, והוסמך הוא לפעול בשמה לצורך רישום זכויות הדיירים במינהל.

2.ממועד המינוי עד לינואר 2008 עסק הכונס באיסוף החומר ובמגעים מול המינהל, בנק דיסקונט ובגביית שכר טרחה, כאמור בהחלטתה מיום 8.1.08. ביום 6.7.08 ניתנה החלטה נקבע כי לפי דוח הכונס נותרו 39 דיירים אשר לא שילמו שכר טרחת עו"ד עבור חוזה המכר ונקבע כי אין מנוס מהגשת תביעה כנגדם. בהחלטה לא אושר להעסיק בעלי מקצוע בהעדר כספים בקופת הכינוס.

בהחלטה מיום 5.7.09, במסגרתה רוכזו העניינים שהיו תלויים ועומדים להכרעה, הבין בית המשפט כי התנהלות הכונס בעייתית: "מסקירת ההליכים כמפורט לעיל ואלו שקדמו להם והמצויים בתיק עולה כי התיק צבר נפח גדול, מהלכים בוצעו בו טרם שהתקבל אישור בית המשפט להם והכונס מבקש על דרך הגשת בקשות שונות כנגד גופים שונים...לנקוט בהליכים משפטיים החורגים לכאורה מגדר הסמכות והתפקידים שהוקנו לו בהחלטה המקורית". הבקשות השונות נקבעו לדיון ליום 13.12.09.

בהחלטה מיום 13.12.09 בבש"א 1164/09 חזר והדגיש בית המשפט כי הכונס מונה לצורך רישום זכויות הדיירים במינהל והתיאור לפיו מונה ככונס על כלל הפרוייקט אינו מדוייק.

בש"א 1163/09 אשר עסקה לאישור הוצאות כינוס בסך 107,351 ₪ לא הוכרעה עד היום נוכח מעבר המותב המטפל לבית משפט אחר, כאמור בהחלטה מיום 11.2.10. כן לא הוכרעה הבקשה למתן הוראות כנגד עו"ד חדידה. עניין אחר שטרם הוכרע באופן סופי הינה בקשת משפחת גופשטיין (בש"א 1378/09) אשר נדון לפני ביום 6.9.12.

הדיון העיקרי שהתקיים ביום 13.12.09 עסק בבש"א 923/09, אשר עניינה אישור נוסח תביעות כנגד דיירים שלא שילמו שכר טרחה. עו"ד חדידה אשר נכחה בדיון הבהירה כי נוכח העובדה כי מרבית הדיירים היו עולים הוחלט לגבות מחצית שכר טרחה בחתימת ההסכם (בין חצי לאחוז משווי הדירה) והמחצית השניה עת יתאפשר רישום הדירות. בדיון הועלו טענות כנגד הכונס ובית המשפט הבין כי דרישות הכונס לשכר טרחה מהדיירים אינן סבירות מאחר ושיעור מחצית שניה של שכר טרחה בשיעור של בין 25,000 ₪ - 50,000 ₪ אינו סביר ביחס למחיר הדירות והעובדה כי הדיירים לא נדרשו עד לשנת 2000 לשלם סכומים כאמור.

לפיכך ניתנה החלטה והחלטה משלימה במסגרתן נקבע לראשונה שיעור שכר הטרחה שרשאי הכונס לדרוש מהדיירים. נקבע כי כל דייר שטרם שילם (40 במספר) יידרש לשלם מחצית שניה של שכר טרחה לפי החוזה עמו בצירוף מחצית הפרשי הצמדה וריבית עד יום 1.2.00 והפרשי הצמדה וריבית מלאים עד לקבלת הדרישה. הדיירים הוזהרו כי יכול ויתבעו על סכומים גבוהים יותר במידה ולא ישלמו בהתאם לדרישה.

בסיפא של ההחלטה מיום 13.12.09 בבש"א 923/09 קבע השופט חסדאי:

"למען הסר ספק מובהר בזאת כי פעולותיו של הכונס עד עתה בפניותיו לדיירים ובגביית המחצית השניה של שכ"ט כפי שנעשתה ממיעוטם של דיירים משפחות גופשטיין ברו וישבנסקי נעשו בהתאם להנחיית בית המשפט ואין לבית המשפט טענה כלשהיא כלפי הכונס בביצוע פעולותיו עד היום או ביחוס רשלנות או מעשה כלשהו אחר לכונס. החלטתי זו ניתנת כעת על סמך הטיעונים ששמעתי ומתוך שיקולים של לפנים משורת הדין וטעמי צדק".

למרות החלטה זו, נקבעה בש"א 1378/09 לדיון נפרד אשר לא התקיים עד לדיון שנוהל בפני.

בהתאם להחלטתי מיום 6.9.12 הגיש הכונס ביום 25.2.13 דיווח ובקשה למתן הוראות אולם מאחר ולא טרח להמציאה למשיבים, או לכל הפחות לב"כ משפחת גופשטיין המעורה בהליכים, תגובה ניתנה רק סמוך להחלטה זו.

הכרעה בעניינים הדורשים הכרעה

שכר טרחת הכונס

3.בבקשתו האחרונה סקר הכונס את העניינים התלויים ועומדים והגיש דיווח על גביית שכר טרחה. יוער כי לא צורפו קבלות אודות התשלומים אלא טבלאות מהן עולה כי עד ליום 13.12.09 נגבו 49,194 ₪ (25,801 ₪ מתוכם ממשפחת גופשטיין) – הסכום פורט ללא מע"מ ללא הסבר, שעה שנגבה תשלום יש לפרט את מלוא התשלום שנגבה.

מיום 13.12.09 עד ליום 6.9.12 גבה הכונס, בעיקר מכח הסדרי פשרה עם דיירים במסגרת ערעור על ההחלטות הנ"ל מיום 13.12.09, סך של 245,222 ₪ נוספים (לפני מע"מ). מדובר ב- 33 דירות אשר רובן שילמו בין 7,000 ₪ - 9,000 ₪.

מהדיווח עלה כי הכונס, נאמן לדרכו בקביעת עובדות בשטח ולאחריהן קבלת אישור בית המשפט, החליט כי זכאי הוא לגבות שכר טרחה נוסף נוכח העובדה כי המינהל פעל לרישום הבניינים כבית משותף בלשכת רישום המקרקעין. היום עולה כי כל הבתים רשומים כבתים משותפים בלשכת רישום המקרקעין. לכונס פנו תשעה דיירים וגבה מכל אחד מהם 3,500 ₪ בצירוף מע"מ נוספים, על סמך בקשות עליהן חתמו הדיירים. כן נגבו הוצאות רישום בסך 874 ₪ בהתאם לאישור משרד הבינוי והשיכון, ממנו עולה כי הכונס פעל עמו לקידום הרישום כאמור. מהדיווח עולה כי הכונס פעל אצל גופים רבים במטרה להתיר את "הקשר הגורקי", ככל הנראה כוונתו ל"קשר גורדי", וניתן לרשום את זכויותיו של כל דייר בנפרד ללא קשר לרישום יתר הדיירים. עוד פעל הכונס להגעה להסדר מול משרד הבינוי והשיכון אשר אפשר עריכת התוכניות לצרכי רישום, טרם תשלום בפועל של הדיירים.

בפועל עולה כי עד היום לא החלה פעולת הרישום, אלא בעיקר הוסרו מכשלות שונות, עיקולים, שעבודים, בוצעו תוכניות והליכים שונים שהביאו את המבנים למצב בו ניתן לרשום את זכויות הדיירים במרשם המקרקעין ודרושות הפעולות שפורטו בסעיף 44 ד' לבקשת הכונס.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ