אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חדד נ' לבני ואח'

חדד נ' לבני ואח'

תאריך פרסום : 19/04/2012 | גרסת הדפסה
ק"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
44290-12-11
15/04/2012
בפני השופט:
לימור מרגולין-יחידי

- נגד -
התובע:
יצחק חדד
הנתבע:
1. משה-יורם שחורי
2. ציפי צפורה מלכה לבני
3. שמואל דהן

החלטה

פתח דבר

נאשמת 1, חברת הכנסת ציפי לבני, העלתה טענה מקדמית לפיה בהתאם להוראת סעיף 4 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א – 1951 (להלן: "חוק חסינות חה"כ") נדרש אישור היועהמ"ש לשם נקיטת הליך פלילי לרבות קובלנה פרטית בעניינה.

טרם מתן החלטה התבקש היועהמ"ש להודיע לבית המשפט אם הוא מבקש להביע עמדה בסוגייה. במענה נמסר על ידי פרקליטת מחוז תל-אביב (פלילי), עוה"ד סגל – אנטלר במעמדה כב"כ היועהמ"ש, כי אין בכוונת היועהמ"ש להתערב בהליכים. היות שמדובר בהודעה שניתנה בתגובה להחלטת ההבהרה שהתבקשה, הרי שעולה ממנה כי אין היועהמ"ש מבקש להביע עמדה בסוגיית החסינות שהתעוררה.

לצורך מתן החלטה בחנתי את טיעוני הצדדים בדיון ובכתב וכן את הוראות הדין.

החסינות הדיונית

סעיף 4(א)(1) לחוק חסינות חה"כ עליו מבססת הנאשמת את טענתה קובע בזו הלשון:

"כתב אישום נגד חבר הכנסת, בעבירה שסעיף 1 אינו חל עליה, שנעברה בזמן היותו חבר הכנסת או לפני שהיה לחבר הכנסת, יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה".

הוראה זו קובעת את החסינות הדיונית העומדת לחבר כנסת.

מטרת החסינות הדיונית, כעולה מן הפרשנות שניתנה לה בדין, ובהתחשב ברקע ההיסטורי של חסינות זו, היא למנוע מהרשות המבצעת באמצעות רשויות האכיפה לנקוט הליכים פליליים כנגד חה"כ יריב, ובכך להקשות על תפקודו או להצר את צעדיו או להשפיע על חופש הפעולה שלו.

אישור היועץ המשפטי לממשלה לצורך הגשת כתב אישום כנגד חה"כ, נדרש על מנת להבטיח בקרה ופיקוח על כך שכתב האישום מוגש מטעמים ענייניים ומשיקולים משפטיים ולא ממניעים פוליטיים פסולים (בג"צ 507/81 ח"כ אבו חצירא נגד יועהמ"ש (להלן: "עניין אבו חצירא"), בג"צ 11298/03 התנועה למען איכות שלטון בישראל נגד ועדת הכנסת, בג"צ 1843/93 פנחסי נגד כנסת ישראל (להלן: "עניין פנחסי")).

בעניין פנחסי התייחס המשנה לנשיא [כתוארו דאז] השופט ברק לחסינות הדיונית, עמד על הרקע ההיסטורי שבבסיס חסינות זו, על תכליתה ועל היקפה, וסיכם:

"על רקע תכלית מיוחדת זו [מניעת התנכלות לרשות המחוקקת מצד הרשות המבצעת – ל.מ.י.] מובן צמצום החסינות לאחריות הפלילית בלבד, ואי החלתה על האחריות האזרחית, החשש מפני מעורבות הרשות המבצעת אינו קיים כאשר התובע הוא איש פרטי".

כעולה מן המקובץ, החסינות הדיונית רלבנטית ובעלת משמעות באותם מצבים בהם את ההליך הפלילי כנגד חה"כ יוזמות רשויות התביעה והאכיפה, שהן הזרוע הארוכה של הרשות המבצעת. לעומת זאת, מקום שההליכים המשפטיים ננקטים על ידי אדם פרטי, אין חשש למעורבות פסולה של הרשות המבצעת, ולא עומדת לחה"כ חסינות דיונית מפני נקיטת הליכים.

ב"כ הנאשמת טוען כי הן מבחינה לשונית והן מבחינה תכליתית, נדרש צינור הבקרה והפיקוח הקבוע בחוק חסינות חה"כ גם ביחס להגשת קובלנות פליליות פרטיות, שכן מדובר בהליך פלילי לכל דבר ועניין בעל השלכות ותוצאות הרסניות, אשר דווקא העובדה שהוא ננקט על ידי גורם פרטי ללא פיקוח עלולה להביא לנקיטתו שלא כדין, ללא בסיס ראייתי משפטי נאות ומטעמים של רדיפה.

מדובר בטענה שובת לב, אך אין מקום לאמצה.

אכן, הליך הקובלנה הפרטית הוא הליך בעל קשיים מובנים לא מעטים, בשל העובדה שהוא ננקט על ידי אדם פרטי, לא קודמים לו הליכי חקירה על פי דין, ולא מופעל בהקשרו שיקול הדעת בכל הנוגע לצורך בנקיטת הליך פלילי, כפי שמופעל בעת הגשת כתב אישום. בנוסף, הסיכונים להם חשוף נאשם בהליך הקובלנה הפרטית זהים לסיכונים להם הוא חשוף במסגרת כתב אישום פלילי.

ואולם, אין באמור לעיל, כדי להוביל למסקנה שבשל הקשיים המפורטים יש מקום להעניק לחה"כ מעמד של 'אנשי סגולה' (כפי שהגדיר זאת השופט לנדוי בעניין אבו חצירא), ולהעניק להם יתרונות כלשהם על פני כל אדם אחר שננקטים כלפיו הליכים פליליים על בסיס קובלנה.

ודוק, בהליך של קובלנה פרטית אין כל מעורבות של הרשות המבצעת, ובכך נבדל הליך הקובלנה הפרטית מהליך של כתב אישום ודומה להליך של תביעה אזרחית.

משכך, אין כל הצדקה מבחינה תכליתית להחיל על הליך של קובלנה פרטית את הוראות החסינות הדיונית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ