אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חדד(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

חדד(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

תאריך פרסום : 11/03/2012 | גרסת הדפסה
עת"א
בית המשפט המחוזי נצרת
35088-02-12
07/03/2012
בפני השופט:
ארבל

- נגד -
התובע:
חאלד חדד (אסיר)
הנתבע:
1. משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר
2. מדינת ישראל

פסק-דין

פסק דין

עתירה כנגד החלטת ועדת השחרורים אשר התכנסה לפי סעיף 21 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א – 2001 בראשות השופט אהרון מלמד יו"ר וכן חבר הועדה בני שאליתאל פסיכולוג, גנזר נעמי עו"ס ור/כ צביה גלנדר מיום 15.2.12 בתיק מספר 1132188ט.

השופט בנימין ארבל:

רקע:

1. על העותר, שגילו כ- 26, הוטל עונש מאסר למשך 13 שנה, לאחר שהורשע בעבירות של ניסיון לרצח, קשירת קשר לבצע רצח (שתי עבירות) וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. כפי המפורט בפסק דינו של בית המשפט המחוזי לנוער בירושלים, חבר העותר לעוד שלושה אחרים, ואלה תיכננו לארוב ליהודי ולדוקרו על מנת לרוצחו. על פי המתוכנן, העותר, הוא שנשא את הסכין ואמור היה לדקור את הקורבן. הארבעה המתינו ערב אחד ליהודי מתחת לגשר בצומת הגבעה הצרפתית בירושלים, אולם, כל קרבן פוטנציאלי לא עבר במקום. למחרת בבוקר, ידה העותר יחד עם אחרים, אבנים לעבר כלי רכב של מג"ב. בו בערב, חבר העותר פעם נוספת לשלושת חבריו, אשר כולם הצטיידו בסכינים ומברגים וארבו ליהודי בכביש המוביל לשכונת פסגת זאב בירושלים.

לרוע מזלו, עבר במקום אדם יהודי. העותר וחבריו ביררו את עובדת היותו יהודי, ומשהסתבר שכך הם פני הדברים, החלו להכותו, לבעוט בו, ולדקרו בסכינים ומברגים. בין היתר דקר אותו העותר בסכין. יתר השותפים אף הם דקרו את הקורבן, ועזבוהו כשהוא מתבוסס בדמו, סובל מחתכים, דקירות וחבלות בכל חלקי גופו. למזלו, לא הצליחו הארבעה להורגו נפש.

2. כאמור, נגזר על העותר עונש מאסר למשך 13 שנה. מאסרו זה של העותר, הינו מאסרו השני. שכן, בעבר נגזר עליו עונש מאסר בן 75 יום בגין עבירות של ידוי אבנים.

משמלאו שני שלישים לריצוי עונש המאסר שהושת עליו, הובא העותר בפני ועדת שחרורים, אשר אמורה היתה לדון בבקשתו לשחרור מוקדם על תנאי ממאסר.

ועדת השחרורים דחתה את בקשתו של העותר לשחרור מוקדם על תנאי, ומכאן העתירה שבפנינו.

יש לציין, כי מבין שותפיו של העותר, שוחרר אחד שחרור מוקדם על תנאי. הועדה דחתה את בקשתו של שותף נוסף לשחרור על תנאי. עניינו של השותף הרביעי, לא בא עדיין כלל בפני ועדה.

החלטת הועדה;

3. ועדת השחרורים נמנעה מלהורות על שחרורו של העותר, בעיקר עקב אופיין של העבירות בהן הורשע, שהינן עבירות על רקע אידיאולוגי. כידוע, הכלל גבי אסיר המרצה עונש מאסר בגין עבירות שנעברו על רקע אידיאולוגי, הינו כי עליו להוכיח כי זנח את האידיאולגיה אשר הנחתה אותו במעשיו. הנטל להוכיח כי הוא זנח את קו המחשבה שהובילו להזדהות עם אידיאולוגיה כה רצחנית, מוטל עליו. לשיטת הועדה, לא הוכיח העותר כי חדל להזדהות עם האידיאולוגיה שהביאה אותו לחבור לחבריו ולבצע את הפשע בו הורשע.

הועדה עמדה באריכות על הפסיקה בנדון, וקבעה כי משלא הוכיח העותר כי זנח את האידיאולוגיה, תוך שהיא נותנת דעתה להתנהלותו של העותר בין כתלי הכלא – התנהלות המעידה על כך כי לא זנח את עמדותיו, הרי שהוא עדיין מסכן את שלום הציבור ואין מקום להורות על שחרורו.

הועדה נתנה דעתה לטענת האפליה שנטענה ביחס לעובדה כי שותפו של העותר למעשה העבירה שוחרר, וקבעה כי נסיבותיו של העותר שונות. יתר על כן, הוסיפה הועדה וקבעה מעבר לנדרש, כי לו היה שותפו של העותר ניצב בפניה, הרי שבנסיבות שהובאו בפניה, גם הוא לא היה זוכה לשחרור.

הועדה לא התעלמה מטענות שונות שנטענו על ידי הסנגורית, ובין היתר גילו הצעיר, תוכנית שיקום פרטית שהכין, העובדה כי הוא הסגיר עצמו לרשויות והביע חרטה על מעשיו ותנאי חייו הקשים, אולם קבעה כי אין בכל אלה כדי להועיל לו. שכן, שיקולים אלה אינם שקולים כנגד משקלו הכבד של הסיכון הנובע מן העמדה האידיאולוגית הרצחנית בה הוא עדיין אוחז.

הועדה נתנה דעתה לתסקיר מבחן חיובי אשר הוצג בפני בית המשפט העליון במהלך ערעורו של העותר – שהיה בשנת 2010, אך קבעה כי אין בו כל הסבר מדוע עבר העותר עבירות בטחוניות כה חמורות כלפי יהודי דווקא, אלא אם כן מדובר בהזדהות עם אידיאולוגיה, ולא בעבירה שנבעה מנסיבותיו האישיות הקשות כפי שפורטו על ידי קצין המבחן.

בפני הועדה הובא חומר סודי, המעיד על כך כי העותר עדיין מזדהה עם ארגון עוין.

העתירה;

4. בעתירה שבפנינו חוזרת הסניגורית ומצביעה על כל השיקולים לזכות אשר הובאו לזכותו של העותר בפני הועדה, וביניהם תסקיר המבחן החיובי, השינויים שחלו באישיותו מאז תחילת ריצוי העונש, חרטה שהביע, גילו הצעיר, ובמיוחד טענתה באשר למנהג איפה ואיפה, לאחר ששותפו לדבר העבירה, זכה לשחרור מוקדם. לשיטתה, כל אלה, בצירוף תוכנית השיקום שהוצגה, הופכים את החלטת הועדה לבלתי סבירה באופן קיצוני, המצדיק התערבותו של בית המשפט. לשיטתה, הועדה שקלה למעשה רק את השיקול הנוגע לחומרת העבירה שבה הורשע. שיקול זה אינו נסמך על הוראת סעיף 9 לחוק שחרור על תנאי ממאסר. הסניגורית הצביעה על שורת פסקי דין, בהם שוחררו עברייני בטחון. לשיטתה יש לבחון כל מקרה לגופו. הועדה שלפנינו לא שקלה את כל יתר נסיבות המקרה. שקילתם של כל אלה, כפי שנהגה הועדה אשר דנה בעניינו של חברו ששוחרר, אמורה היתה להביא את הועדה לכלל מסקנה שונה. על כן, החלטתה של הועדה אינה סבירה בנסיבות אלה, ומן הדין שבית המשפט יתערב בה.

עמדת המשיבה;

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ