אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חג'אזי נ' קסום ואח'

חג'אזי נ' קסום ואח'

תאריך פרסום : 19/08/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
6281-07-08
19/08/2011
בפני השופט:
נסרין עדוי

- נגד -
התובע:
עבדאללה חג'אזי
הנתבע:
1. וליד קסום
2. מנאע חוסין
3. ג'מאל שעבאן

פסק-דין

פסק דין

בפניי תביעת התובע כנגד הנתבעים להשבת כספים ששולמו על ידו לנתבעים, בקשר לשתי עסקאות רכישת מקרקעין שלא יצאו אל הפועל בסופו של יום.

לפני כניסתם של מי מהנתבעים 2 ו- 3 לתמונה, התובע ביצע עסקת חליפין מקרקעין מול מנהל מקרקעי ישראל (בעסקה זו טיפלו עבור התובע שני עורכי דין: בהתחלה עו"ד עדנאן עתאמנה, והמשך הטיפול נעשה בידי הנתבע 1 – ראו: עמ' 12 לפרוטוקול הדיון, שורות 13-15). התובע התכוון לבצע עסקת חליפין נוספת, ולטענתו, הנתבע 1 (שהינו גיסו) ידע על כוונה זו והציע לו כי יפנו לנתבעים 2 ו- 3 לצורך מימוש כוונתו (ראו: חקירתו הנגדית של התובע בעמ' 11 לפרוטוקול הדיון, שורות 18-24), וליתר דיוק, הנתבע 1 נכנס לתמונה במקומו של עורך דין אחר (עו"ד גאנם אבו-ראיה) שהתחיל את הטיפול בעסקת החליפין הנוספת שהתובע התכוון לבצעה כאמור לעיל (ראו: חקירתו הנגדית של התובע בעמ' 12 לפרוטוקול, שורות 1-2).

כאמור לעיל, במועדים הרלבנטיים לתביעה, הנתבע 1 היה עורך דין במקצועו, והינו גיסו של התובע. כדברי התובע בחקירתו הנגדית, התובע פנה לנתבע 1 הן, בהיותו עורך דין במקצועו והן, בהיותו גיסו, על מנת שיפקח על העסקה שהתובע התכוון לעשות, ועל מנת שידאג לעניין הרישום בטאבו (ראו: עמ' 22 לפרוטוקול הדיון, שורות 4-5, וכן שורות 6-11).

התובע טוען, כי כוונתו לעשיית עסקת חליפין נוספת עם המנהל לא יצאה לפועל, ובתביעתו שבפניי, מבקש הוא לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד, להשיב לידיו את הכספים ששילמם על חשבון שתי עסקאות שלא התממשו.

בתצהיר עדותו הראשית, התובע טען כי שילם לנתבעים את הסכומים שלהלן: סך של 25,000₪ ביום 20.07.02, סך של 3,900$ ביום 11.03.03, סך של 11,000$ ביום 21.04.03, וסך של 50,000₪ ביום 10.03.03. סכום אחרון זה שולם לנתבע 1 בדולרים על מנת שיעבירו לנתבע 2. הנתבע 1 מסר לנתבע 2 שיק על סך 50,000₪ תמורת אותם 10,000$.

התובע ביקש להשיב לידיו את מלוא הסכומים הנ"ל. התובע טען, כי שילם לנתבעים סך של 30,000$ עד חודש אפריל 2003 כמפורט לעיל, וחרף זאת, וחרף חלוף השנים מיום תשלום הכסף על ידו, אף אחת מהעסקאות שביקש לעשות לא הושלמה, והנתבעים לא החזירו לו את הכספים. התנהלות הנתבעים באי החזרת הכספים לידיו ובאי הצלחתם לרשום אף אחת מהעסקאות שהתחייבו לעשות עבורו, גרמה לו לנזקים, שכן מחירי הקרקע עלו לעומת המועדים שהתכוון לרכוש בהם את הקרקע נשוא העסקאות נשוא התביעה. דונם הקרקע ביישוב צורית, נכון למועד עריכת תצהיר עדותו הראשית של התובע עמד על סך 50,000$ בעוד שבמועדים הרלבנטיים לעסקאות נשוא התביעה מחיר דונם הקרקע ביישוב צורית עמד על סך 30,000$.

אקדים ואציין, כי טענתו האחרונה של התובע לא הוכחה כדבעי. התובע לא צירף חוות דעת שמאית כלשהי שתלמד על מחיר הקרקע ביישוב צורית במועדים הרלבנטיים לעסקאות נשוא התביעה לעומת המועדים המאוחרים יותר לכך. לא זו אף זו: התובע לא הוכיח כי מצא קרקע אחרת, מלבד שתי החלקות נשוא התביעה, שהייתה מתאימה לצורך ביצוע עסקת החליפין מול המנהל, וכי הימנעות הנתבעים מהשבת כספו לידיו, היא שמנעה בעדו מלרכוש את אותה חלקה.

על כן, הדיון להלן יתמקד אך ורק בשאלות שלהלן: מהם הסכומים ששולמו על ידי התובע לצורך ביצוע העסקאות נשוא התביעה, למי מהנתבעים שולמו אותם סכומים, והאם התובע זכאי להשבה כלשהי ממי מהנתבעים בגין אותם סכומים.

הנתבע 1 הגיש כתב הגנה. בכתב הגנתו טען, כי התובע שילם לנתבעים 2 ו- 3 סך של 19,500$ ומשהעסקאות לא הושלמו, סוכם כי הסך של 19,500$ יוחזר לידי הנתבע 1. סכום זה הוחזר לנתבע 1 בעשרות תשלומים, והנתבע 1 החזיר לתובע סך של 10,000$, כאשר סוכם בין התובע לבין הנתבע 1, כי היתרה תישאר אצל הנתבע 1 בתור הלוואה. לטענת הנתבע 1, מצבו הכלכלי היה קשה והתובע הסכים להשאיר את יתרת הסכום בידיו כהלוואה שהנתבע 1 התחייב להחזירה לתובע בשלב מאוחר יותר. עוד טען הנתבע 1, כי הנתבעים 2 ו- 3 הודיעו מידית לתובע כי החזירו את הכסף לנתבע 1 והתובע הודה להם על כך. הנתבע 1 הכחיש כי הכיר את הנתבעים 2 ו- 3 וטען, כי התובע פנה לנתבעים 2 ו- 3 בעצמו, והנתבע 1 נכנס לתמונה בשלב מאוחר יותר. הנתבע 1 טען בכתב הגנתו, כי נדהם לקבל לידיו את נספח ה' לכתב התביעה (מכתב התראה לתשלום כספי התובע שהנמענים בו הם שלושת הנתבעים) ואז התובע הודיע לנתבע 1, כי מכתב זה מיועד לנתבעים 2 ו- 3, וביקש מהנתבע 1 להתעלם מהמכתב ומתוכנו.

הנתבע 1 הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו, אך, לא התייצב לדיונים שהתקיימו בתיק, ואף לא לישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 28.02.11. במועד זה, ולבקשת התובע ניתן כנגדו פסק דין על מלוא סכום התביעה, והתיק המשיך להתנהל כנגד הנתבעים 2 ו- 3.

ראיות הצדדים היו עדויות בעלי הדין בעצמם, הא ותו לא.

כעולה מחקירתו הנגדית של התובע, התובע פנה ביחד עם הנתבע 1 (להלן: "קסום") אל הנתבע 3 (להלן: "שעבאן") ונפגשו במשרדו של האחרון בכפר מג'ד אלכורום. זו הייתה פגישה ראשונה ויחידה, למיטב זכרונו של התובע. בפגישה זו, שעבאן הציג את עצמו כמי שמייצג את המוכר של המקרקעין הידועים כחלקה 12, גוש 19034, מאדמות צורית גילון (להלן: "חלקה 12"). התובע הציע את עצמו כקונה ונחתם זיכרון דברים בין שעבאן בשם המוכר סוהיל כנעאן, לבין התובע (ראו: עמ' 12 לפרוטוקול, שורות 19-29). זיכרון הדברים צורף כנספח א' למוצג ת/1 (תצהיר עדות הראשית של התובע). על פי זיכרון הדברים, סוכם כי תמורת חלקה 12 התובע ישלם 40,000$, כאשר ביום חתימת זיכרון הדברים (ביום 20.07.02) התובע שילם על החשבון סך של 25,000₪ ששוויים בדולרים היה 5,350$.

בפגישה הנ"ל הנתבע 2 (להלן: "מנאע") לא נכח, ושעבאן הציג את עצמו כמייצג הבלעדי של המוכר של החלקה 12. התובע אישר, כי מנאע לא היה מעורב בעסקה נשוא החלקה 12 (ראו: חקירתו הנגדית של התובע בעמ' 11 לפרוטוקול, שורות 28-32, וכן עמ' 13 לפרוטוקול, שורה 1).

שעבאן טען, כי התובע בכלל לא נכח בפגישה שבה נערך זיכרון הדברים. שעבאן טען, כי קסום הגיע למשרדו עוד לפני עריכת זיכרון הדברים. בפגישה הראשונה שעבאן מסר לקסום את פרטי החלקה (אותה חלקה 12) וקסום ביקש לברר מידע אודותיה. התובע לא חלק על עובדות אלו. אלא מאי? התובע מציין, כי בפגישה השנייה, הוא כן נכח. שעבאן טוען שלא. לטענתו, לאחר שקסום בירר אודות החלקה ונמצאה כמתאימה לעסקת החליפין עם המינהל, קסום הגיע למשרדו של שעבאן ואז נערך זיכרון הדברים וקסום שילם לשעבאן סך של 25,000₪. בפגישה זו, התובע לא נכח וקסום לקח את ההסכם המקורי לצורך החתמת מרשו/התובע. והראיה לכך, ההסכם המקורי נמצא אך ורק בידי התובע ולאחר חתימתו על ידי התובע, קסום העביר לשעבאן את זיכרון הדברים באמצעות הפקס.

עדותו של התובע בהקשר זה מקובלת עליי. עדותו של התובע יצרה עליי רושם אמין ומהימן ביותר, הכל כפי שיפורט בהמשך, ומנגד, לא שוכנעתי בגרסתו של שעבאן בהקשר זה. שעבאן טען, כי עצם העובדה שהעותק היחיד שנמצא בידו הינו עותק שאינו מקורי ושנשלח אליו באמצעות הפקס, תומכת בדבריו כי התובע לא נכח במועד חתימת זיכרון הדברים. מעיון בצילום זיכרון הדברים שצורף לתצהיר התובע (המקור הוגש במהלך הדיון וסומן ת/5) ניתן לראות, כי הצילום נושא שני תאריכים (02.10.02 ו- 01.07.08) ושני מספרי פקסים בשמותיהם של קסום ושל התובע. ומה בין נתונים אלה לבין טענתו של שעבאן כי זיכרון הדברים נשלח אליו באמצעות הפקס לאחר שקסום החתים את התובע? אין ולו כלום. שעבאן לא צירף שום ראיה התומכת בטענתו. שעבאן אף לא צירף לתצהירו עותק מזיכרון הדברים הנמצא בידיו.

מכל מקום, אין בכוונתי להתעכב על סוגיה זו. בהתחשב בעובדה, כי אין חולק על עצם חתימת זיכרון הדברים ועל עצם תשלום המקדמה בסך 25,000₪ בידי התובע.

ובכן, ברי כי התובע היה מיוצג על ידי קסום שטיפל עבורו בעסקת רכישת החלקה 12 וכי נחתם זיכרון דברים אודות סיכום רכישת החלקה 12 על ידי התובע עוד ביום 20.07.02. אין חולק עוד, כי התובע שילם סך של 25,000₪ על חשבון עסקה זו, שכן, שעבאן לא כפר בעובדה כי התובע (באמצעות קסום) שילם על חשבון העסקה סך של 25,000₪. אם כי, לטענתו, משנכשלה העסקה הוא החזיר סכום זה לידי השליח שהגיע למשרדו מטעם קסום (ראו: חקירתו הנגדית של שעבאן, בעמ' 40 לפרוטוקול, שורה 15) ולעניין זה נשוב בהמשך.

ומהי סיבת כישלון העסקה הנ"ל? התובע טען כי העסקה נכשלה משהייתה בעיה עם צו קיום הצוואה ועם רישום הזכויות בחלקה 12 על שמו של המוכר - סוהיל כנעאן. מנגד, שעבאן טען, כי צו קיום הצוואה היה בידו בחודש אוקטובר 2002, אך התובע לא הצליח לגייס את הכסף לתשלום היתרה.

גם בהקשר זה אין בידי לקבל את טענתו של שעבאן. שעבאן לא צירף לתצהירו את צו קיום הצוואה הנטען על ידו. רק במהלך חקירתו הנגדית הוא הגיש את מוצג נ/4 האמור לשקף את צו קיום הצוואה הרלבנטי, לטענתו. עיינתי במוצג נ/4 ולמעשה, מדובר בצו קיום צוואתה, מיום 09.05.1977, של המנוחה נזירה כנעאן שנשאה בחייה ת.ז מס' 02001687-9. הצוואה נשוא צו קיום הצוואה לא הוגשה לתיק בית המשפט ועל כן, לא ניתן ללמוד מאומה על תוכנה. לא זו אף זו: מה הקשר בין המנוחה לבין אותו מוכר- סוהיל כנעאן? ומה הקשר בין חלקה 12 לבין המנוחה ולבין סוהיל כנעאן? אין תשובות בפיו של שעבאן. שעבאן לא ידע לענות על השאלות שהופנו אליו בהקשר זה (ראו: עמ' 39 לפרוטוקול, שורות 12-21).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ