אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חגאזי נאגי נ' חניוני גבעתי ואח'

חגאזי נאגי נ' חניוני גבעתי ואח'

תאריך פרסום : 24/05/2010 | גרסת הדפסה
תע"א
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
2712-08
09/05/2010
בפני השופט:
אייל אברהמי

- נגד -
התובע:
חגאזי נאגי
הנתבע:
1. חניוני גבעתי
2. ימית הכוונה כ"א בע"מ
3. א.ב שרותי חניה

פסק-דין

פסק דין

1.בתביעתו טען התובע כי הוא שומר ודרש זכויות בהתאם לצו ההרחבה בענף השמירה. בסופו של יום חזר בו התובע מטענתו זו והודה כי שימש כקופאי של החניון ולא שומר. לפיכך נמחקו רכיבי התביעה שהתבססו על צו ההרחבה בענף השמירה: ותק, משפחה, ומבטחים. באשר לדמי הבראה, חופשה וחגים הגיעו הצדדים להסכמה בהמלצת בית הדין ולפיה ישולם לתובע כדלקמן:

א.יתרת דמי הבראה בסך 180 ₪.

ב.דמי חגים בסך 4342 ₪.

ג.הפרש פדיון חופשה בסך 960 ₪.

2.הצדדים נותרו אפוא חלוקים באשר לתביעתו של התובע בענין גמול עבודה בשעות נוספות.

בענין זה נשמעו בפנינו ראיות והעידו התובע, מר כהן עוזי ומר עמר שוויקי. מטעם הנתבעת העידו: מר אפי הרוש , עימאד אבו גוש, וחמאד ג'אהד.

3.לטענת התובע עבד מידי לילה משמרות רצופות של 12 שעות מהשעה 19.00 ועד למחרת היום בשעה 7.00. שולמו לו, לטענתו בגין עבודה של 12 שעות בלבד ללא גמול עבודה בשעות נוספות. התובע לטענתו היה זכאי לקבל בגין כל משמרת כזאת גמול עבודה בשעות נוספות בשווי של שתי שעות עבודה.

לטענת הנתבעת התובע עבד כקופאי מידי יום מהשעה 19.00 ועד השעה 22.00 עת נסגרה קופת החניון. התובע שב ועבד כשפתח את קופת החניון בשעה 4.00 לפנות בוקר. הואיל והתובע לא היה שומר והשמירה נעשתה על ידי חברה אחרת (חברת מקבץ) הרי שלא היה זקוקים לעבודתו ובשעות שבין הפתיחה לסגירה של קופת החניון (22.00 ועד 3.30 – 4.00) היה יכול לעשות ככל העולה בדעתו כולל לעזוב את המקום. נכון אומנם שחלק מהקופאים ביכרו ללון במקום בשעות אלה, אך חלקם נסע לביתם או הלך לעיסוקיו.

פסק דין

4.אנו מעדיפים את גרסת הנתבעת, שעשתה עלינו רושם מהימן היא נתמכה אף בפרשת התביעה. מעדותו של מר עמר שוויקי עולה כי משעת הסגירה של הקופות 22.00 הרי שהכנסת רכבים לחניון נעשתה על ידי השומרים, שהיו כאמור קשורים לחברת מקבץ. כעולה מהפרוטוקול (עמ' 7 ש' 26) אכן היו יחסי רעות שנוצרו מעבודה משותפת בין הקופאים לבין עובדי חברת מקבץ, שעסקו בשמירה. מטבע הדברים יכול היה קופאי לפתוח את השער אף לאחר השעות הנ"ל למי שהיה זכאי להכנס לחניון וזאת במקום השומרים. אך האחריות לפתוח ולאפשר כניסה ויציאה מהחניון בשעות סגירת הקופה היתה על השומרים (פרוט' עמ' 7 ש' 26). במהלך שעות הסגירה יכולים היו הקופאים לעזוב את המקום, ללכת לישון, ללכת לאכול או לעשות כל עבודה אחרת. כך עולה מהדברים שמסר העד מטעם התובע מר עימאד. העובדה שמרבית הקופאים היו נשארים ללון במקום נעוצה בבחירה שלהם ובנוחותם. מי שהיה מוציא ומכניס כלי רכב עת היתה הקופה סגורה הינם השומרים בלבד, כפי שגם עולה מעדותו של מר כהן עוזי (פרוט' עמ' 11 ש' 8). דברים אלה גם עולים מתוך מה שמסרו כל עדי הנתבעת ובפרט מר חאמד גיאהד, מר אבו גוש ומר אפי. עדותם של כל אלה תומכת זו בזו, קוהרנטית והיא אף מתיישבת עם הדברים שמסרו העדים של התובע כאמור.

5.לאור כל זאת אנו קובעים כי עבודתו של התובע היתה מהשעה 19.00 ועד 22.00 ומשעה 3.30 לערך ועד 7.00. אכן בגין שעות אלה שילמו הנתבעות לעובד שכר שהיה שווה ערך לשכר של 12 שעות עבודה. תשלום זה כך הוסבר על ידי עדי הנתבעות היה מקובל עבור עבודה במתכון הזה, עוד בטרם החלו להפעיל את החניון (על ידי המפעיל הקודם של החניון). אופי העבודה הצריך אם כן להתחיל אותה בשעות הערב לסיים אותה בלילה (22.00) ולשוב ולהתחיל לפנות בוקר בשעה 3.30 לערך. עבודה במתכון זה קשה ולכן היו נכונים לשלם תמורתה יותר מאשר שכר מינימום שעתי בלבד. אכן מקובל כי עבור עבודה שבה יש פיצול מעין זה משולמת תוספת מסוימת. התוספת היתה אפוא שווה לערך של כ 5.5 שעות כאשר העבודה היתה מפוצלת ובסה"כ עבדו כ 6.5 שעות. לנוכח כל האמור התביעה בענין גמול שעות נוספות והשלמת שכר נדחית.

6.בהתאם להסכמת הצדדים ישולם אפוא לתובע תוך 30 יום מיום שיומצא פסק הדין לנתבעות הסכומים הבאים:

א. יתרת דמי הבראה בסך 180 ₪.

ב.דמי חגים בסך 4342 ₪.

ג.הפרש פדיון חופשה בסך 960 ₪.

סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה כדין מיום 1.4.08 ועד התשלום בפועל.

לנוכח התוצאות ובשים לב לכך שהתביעה העיקרית של התובע נדחתה אין פסיקה להוצאות. כן לא פוסקים אנו בנסיבות האמורות ריבית ומסתפקים בהצמדה בלבד כאמור.

ניתן להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה .

ניתן היום, כ"ה אייר תש"ע, 09 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ