אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חב' חשמל תפוצה בגין תכנית הפוגעת בשימוש העסקי בקרקע שהפקיעה לשימוש ציבורי

חב' חשמל תפוצה בגין תכנית הפוגעת בשימוש העסקי בקרקע שהפקיעה לשימוש ציבורי

תאריך פרסום : 14/12/2006 | גרסת הדפסה
בר"ם
בית המשפט העליון
1106-04
13/12/2006
בפני השופט:
1. הנשיא (בדימ') א' ברק
2. מ' נאור
3. א' רובינשטיין


- נגד -
התובע:
ועדה מקומית לתכנון ובנייה - חיפה
עו"ד אבני יאיר
הנתבע:
חברת החשמל לישראל בע"מ
עו"ד שוייצר עופר
פסק-דין

השופטת מ' נאור:

1.        המשיבה - חברת החשמל לישראל בע"מ - הינה הבעלים הרשום של חלקות מקרקעין הנמצאות בסמוך לצומת הצ'ק-פוסט בחיפה (להלן - "הקרקעות"). הקרקעות הופקעו בשנות השישים על ידי חברת החשמל במסגרת סמכות שהואצלה לה על ידי שר האוצר על-פי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943 (להלן - "הפקודה"). לפי סעיף 22(2) לפקודה רשאי שר האוצר להסמיך גם גופים שאינם ממשלתיים, כגון המשיבה, להפקיע קרקעות לצרכי ציבור אם אותה הפקעה עשויה, לדעתו, להיות מועילה לציבור. המשיבה פעלה לפי הסמכה זאת ובסופו של הליך ההפקעה נרשמה כבעלים של הקרקעות. בסמוך אחרי הליך ההפקעה הקימה המשיבה על הקרקעות עמודי חשמל הנושאים קווי מתח עיליים. חברת החשמל המשיכה לעשות שימוש מסחרי בחלק מן המקרקעין, והשכירה נכסים לשימוש תעשייתי, כגון מוסכים.

2.        הקרקעות יועדו על פי התוכניות שחלו עליהן לתעשייה. כך היה יעודן לפני ההפקעה וכך נשאר עד התוכנית הפוגעת. התוכנית הפוגעת היא חפ/1975 (י.פ. 4481 שאושרה ביום 16.1.97). תוכנית זו שינתה את ייעודן של חלק מן הקרקעות מ"תעשייה" ל"דרך". ייעודן של קרקעות נוספות שונה אחרי אישורה של תוכנית נוספת -  חפ/1704א' (י.פ. 4588 מיום 16.11.97; להלן - "התוכנית הפוגעת הנוספת") (להלן - "התוכניות"). המשיבה טענה כי התוכניות פגעו בקרקעות שבבעלותה והגישה למבקשת - הועדה המקומית לתכנון ובנייה-חיפה - תביעה לתשלום פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן - "החוק"). בתחילה, הוגשה התביעה כשהיא מבוססת על התוכנית הפוגעת הנוספת בלבד, משום שהמועד להגשת התביעה המבוססת על התוכנית הפוגעת חלף. אולם המבקשת טענה כי דווקא התוכנית הפוגעת היא שפגעה במרבית הקרקעות שבבעלותה של המשיבה. המשיבה ביקשה משר הפנים להאריך את המועד להגשת התביעה ככל שהיא מתבססת על התוכנית הפוגעת. השר נענה לבקשה במסגרת סמכותו לפי סעיף 197(ב) לחוק. התביעות שהוגשו בגין הפגיעה מהתוכנית הפוגעת ומהתוכנית הפוגעת הנוספת אוחדו.

3.        המבקשת החליטה לדחות את התביעה לתשלום פיצויים שהגישה המשיבה משום שלשיטתה חייבת הייתה המשיבה, לאור הליך ההפקעה, לשנות את ייעודן של הקרקעות מייעוד של "תעשיה" לייעוד של העברת קווי חשמל. לו כך הייתה עושה המשיבה, לא היה לתביעה לתשלום הפיצויים על מה להסתמך, לטענת המבקשת, שכן אם ייעודן של הקרקעות בעת אישור התוכניות היה של העברת קווי חשמל לא היה ניתן, לשיטת המבקשת, לעשות עוד בקרקעות שימושים מסחריים ולא ניתן היה לדבר על פגיעה שהייתה נגרמת לקרקעות על ידי התוכניות.

4.        המשיבה הגישה ערעור לועדת הערר, לפי סעיף 198 לחוק התכנון והבניה. ועדת הערר קבעה כי הקרקעות נרשמו על שמה של המשיבה שרכשה את הקרקעות מבעליהן תוך מתן פיצוי בגין הליך הפקעת הקרקעות. משרכשה המשיבה את הקרקעות מבעליהן במחיר המשקף את שווי הקרקעות, אין כל הצדקה לקבוע כי ניתן לפגוע בערך הקרקעות באמצעות התוכניות מבלי שהמבקשת תהיה מחויבת בתשלום פיצויים למשיבה. דינה של המשיבה כדין בעל קרקע לכל דבר ועניין והיא זכאית לתשלום פיצויים ככל בעלים רשום של קרקע שנפגעה עקב תוכנית. ועדת הערר דחתה את טענת המבקשת כי היה על המשיבה לשנות את ייעוד הקרקעות לייעוד של העברת קווי חשמל. ועדת הערר קיבלה את ערעורה של המשיבה בדבר זכותה לתבוע תשלום פיצויים בגין הקרקעות שנפגעו על ידי התוכניות, והחליטה למנות שמאי מכריע שיקבע את שיעור הפיצויים.

5.        המבקשת ערערה לבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. בית המשפט לעניינים מנהליים (כבוד השופט ש' ברלינר) בפסק דינו מיום 18.1.2004, הציג להכרעה שתי שאלות: האחת, האם זכאי בעל מקרקעין שרכש קרקעות בדרך של הפקעה לפי הפקודה, לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק. השניה, כיצד יש לחשב את שוויה של הפגיעה לאור הרכישה שנעשתה בדרך של הפקעה וכיצד משפיעה רכישה כזאת על שיעור הפיצויים. אשר לשאלה הראשונה קבע בית המשפט כי המשיבה היא הבעלים של הקרקעות מכוח ההפקעה, והייתה הבעלים של הקרקעות במועד אישור התוכניות. לפיכך, זכאית היא לפיצויים על הפגיעה בקרקעות שבבעלותה, גם אם הבעלות באה לה בדרך של הפקעה. אשר לשאלה השנייה קבע כי היא מעוררת קשיים שכן ההפקעה מקנה למפקיע את הבעלות בקרקע, אך היא מגבילה את הרשות המפקיעה בכך שעליה להשתמש בקרקע המופקעת למטרה הציבורית שעמדה ביסוד ההפקעה או למטרה ציבורית אחרת שאינה עומדת בניגוד ברור למטרת ההפקעה. מיגבלה זאת אינה עומדת בעינה לנצח. היא עשויה להיות קשורה לפרק הזמן שחלף מאז ההפקעה ולנסיבות נוספות הקשורות לזיקה שבין ההפקעה לבין בעלי הקרקע המופקעת. בענייננו, קבע בית המשפט המחוזי, כי לא נשמרה הזיקה בין ההפקעה לבין בעלי הקרקעות המופקעות עקב הזמן הרב של למעלה מ-40 שנה שחלף מאז ההפקעה ועקב תשלום הפיצויים בגין ההפקעה ששילמה המשיבה לבעלי הקרקע, עוד לפני שנים, לפי שווים המלא של הקרקעות. לפיכך אין הרכישה של הקרקעות בדרך של הפקעה משפיעה על חישוב שיעור הפיצויים.

           המבקשת מבקשת להרשות לה לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

טענות בעלי הדין:

6.        לטענת המבקשת, עולות שתי שאלות עקרוניות וחשובות שבגינן יש להרשות לה לערער: האחת, האם רשאית רשות ציבורית אשר הפקיעה קרקעות לצורכי ציבור אך המשיכה לעשות בקרקעות שימוש מסחרי בלא ששינתה, כפי שנדרש לטענת המבקשת, את הייעוד לשימוש הציבורי שלשמו הופקעו הקרקעות לתבוע תשלום פיצויים לפי סעיף 197 לחוק בגין הקרקעות בשל שינוי ייעודם לייעוד ציבורי אחר; השניה: האם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי הזיקה בין הקרקעות שהופקעו לצרכי ציבור לבין בעליהן מתנתקת כאשר חלפו למעלה מ-40 שנה מאז ההפקעה ולאחר תשלום פיצויים לבעלי הקרקעות בגין ההפקעה, עולה בקנה אחד עם ההלכה שנקבעה בבג"צ 2390/96 קרסיק נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(2) 625 (2001) (להלן - "פרשת קרסיק").

7.        אשר לשאלה הראשונה טוענת המבקשת כי רשות ציבורית שהפקיעה קרקעות לצרכי ציבור אינה רשאית לתבוע תשלום פיצויים לפי סעיף 197 לחוק כאשר התוכנית שאושרה לשינוי הייעוד של הקרקעות אינה פוגעת בשימוש הציבורי שעושה אותה רשות ציבורית בקרקעות. כך בפרשה שלפנינו, טוענת המבקשת, שינוי ייעודן של הקרקעות מייעוד של "תעשיה" לייעוד של "דרך" אינו פוגע בהולכת קווי המתח העיליים שעושה המשיבה בקרקעות. אכן, יתכן ושינוי ייעודן של הקרקעות פוגע בשימוש המסחרי שעושה המשיבה בקרקעות - המשכירה לשני מפעילים פרטיים שני מוסכים לכלי רכב - אלא ששימוש מסחרי זה עומד בניגוד למטרת ההפקעה שהייתה לצורכי ציבור ולכן הוא שימוש בלתי חוקי האסור על פי דין וממילא אין בכוחה של המשיבה לתבוע בגינו תשלום פיצויים לפי סעיף 197 לחוק. מטעם זה אף טוענת המבקשת שהיה על המשיבה, בסמוך אחרי הליך ההפקעה, לשנות את ייעודן של הקרקעות מייעוד של תעשיה לייעוד של העברת קווי חשמל. לו כך הייתה עושה, לא היה לתביעה לתשלום הפיצויים על מה שתסמוך, ולא היה ניתן לדבר על פגיעה שהייתה נגרמת לקרקעות על ידי התוכניות. אשר לשאלה השנייה טוענת המבקשת כי לפי ההלכה שנפסקה בפרשת קרסיק, בעל קרקע זכאי לקבל לרשותו את הקרקע שהופקעה ממנו בעבר, במידה ומטרת ההפקעה עברה מן העולם. הטעם העיקרי לכך הוא שמעשה ההפקעה אינו מנתק את הזיקה בין הקרקע שהופקעה לצורכי ציבור לבין בעליה ומשחלף הצורך הציבורי יש להשיב את הקרקע לבעליה. לפיכך, קביעתו של בית המשפט המחוזי כי חלוף למעלה מ-40 שנה מאז ההפקעה ותשלום פיצויים לבעלי הקרקעות בגין ההפקעה מנתקים את הזיקה בין הקרקעות לבין בעליהן אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה שנפסקה שם.

8.        המשיבה השיבה על הבקשה. לטענתה, בנסיבות הפרשה שלפנינו השאלה העקרונית והחשובה היחידה שניתן להעלות בגדר בקשת רשות הערעור שלפנינו היא השאלה האם עצם העובדה שהקרקעות הגיעו למשיבה בדרך של הפקעה לצרכי ציבור מונעת ממנה לתבוע תשלום פיצויים לפי סעיף 197 לחוק בגין אישור התוכניות המשנות את ייעודן של הקרקעות מתעשייה לדרך. בעניין זה סבורה המשיבה כי תביעה לתשלום פיצויים לפי סעיף 197 לחוק נבחנת לפי מבחן אובייקטיבי של פגיעה בקרקע ולא לפי מבחן סובייקטיבי של פגיעה בבעל הקרקע. לפיכך, זכאית המשיבה לפיצויים מלאים עבור שינוי הייעוד של הקרקעות על אף שהקרקעות הגיעו לידיה בדרך של הפקעה. אשר להלכה שנקבעה בפרשת קרסיק, טוענת המשיבה כי קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה חלוף למעלה מ-40 שנה מאז ההפקעה ותשלום פיצויים לבעלי הקרקעות בגין ההפקעה מנתק את הזיקה בין הקרקעות לבין בעליהן - אינה קביעה עקרונית שקבע בית המשפט המחוזי, כפי שמנסה המבקשת להציג. זהו רק נימוק לקביעתו של בית המשפט שאין הרכישה של הקרקעות בדרך של הפקעה משפיעה על חישוב שיעור הפיצויים. לפיכך, גם בעניין זה דין טענתה של המבקשת להידחות.

9.        בדיון לפנינו, הורינו על השלמת טיעונים בכתב. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, בתשובה ובהשלמות הטיעונים החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

דיון

האם זכאית חברת החשמל לפיצויים

10.      לפי סעיף 197 לחוק אם נפגעו מקרקעין על ידי תכנית שלא בדרך הפקעה זכאי בעל המקרקעין או בעל זכות בהם לפיצויים על הפגיעה מהוועדה המקומית:

"נפגעו על ידי תכנית, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או גובלים עמו, מי שביום תחילתה של התכנית היה בעל המקרקעין או בעל זכות בהם זכאי לפיצויים מהועדה המקומית, בכפוף לאמור בסעיף 200".

11.      חובתה של הועדה המקומית לפצות נובעת מן הפגיעה במקרקעין של בעל הקניין הפרטי ובזכות הקניין שלו. זכות הקניין של בעל הקניין הפרטי קנתה לה מעמד מיוחד בקשת זכויות האדם, והוכרה כזכות יסוד מכוח סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המורה כי "אין פוגעים בקניינו של אדם". הוראה זו מקרינה על התייחסות המשפט לפעולות הרשות הציבורית המשפיעות על זכויות הקניין של בעל הקניין הפרטי, ובכלל זה על פעולות הפקעת מקרקעין או פגיעה בהן מכוח תכניות בנין עיר.

           לדעתי העובדה שהבעלים המקוריים מהם הופקעה הקרקע עשויים אולי, באחד הימים לתבוע את השבת הקרקע לאור הלכת קרסיק אינה צריכה להשפיע על זכותה של חברת החשמל לקבל פיצויים. ועוד: בעניין קרסיק נותרו שאלות רבות פתוחות וממתינות להכרעתנו. הסיכוי שבענין זה יפנו הבעלים המקוריים נראה קלוש במיוחד לאחר אישור התוכנית הפוגעת שהפכה את הקרקע שהופקעה בשנת 1961 לדרך. אין לשלול פיצוי על סמך אפשרות קלושה. ועוד: מקובלת עלי טענת המבקשת שלא ניתן לומר לאחר הלכת קרסיק כי בחלוף 40 שנה לא נשמרת הזיקה של הבעלים המקוריים לנכס המופקע. ואולם, אפילו אניח שבאחד הימים תידרש חברת החשמל להשיב את המקרקעין לבעלים המקוריים, ואפילו אניח שבית המשפט יורה על כך, זהו עניין להתחשבנות בין הבעלים המקוריים וחברת החשמל. המבקשת אינה צד לענין זה והיא אינה יכולה להימנע מתשלום פיצויים בשל אפשרות זו. סעיף 197 לחוק מחייב את הרשות הציבורית לפצות את בעל הקניין הפרטי על הפגיעה בזכותו אם מתקיימים שני תנאים: הראשון, כי המקרקעין נפגעו על ידי התכנית, והשני, כי תובע הפיצוי היה ביום תחילתה של התכנית בעל המקרקעין או בעל זכות בהם. במקרה שלפנינו, שני התנאים מתקיימים בחברת החשמל, והיא זכאית, על דרך העקרון, לפיצויים.

שיעור הפיצויים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ