אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חבר נ' אביב ס.ה.ר נכסים מניבים בע"מ ואח'

חבר נ' אביב ס.ה.ר נכסים מניבים בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 08/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
42061-01-12
24/04/2013
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
עו"ד ארז חבר
הנתבע:
אביב ס.ה.ר נכסים מניבים בע"מ

החלטה

מבוא

לפניי בקשה של אביב ס.ה.ר נכסים מניבים בע"מ (להלן: "אביב") למתן צו המורה למשיב, עו"ד ארז חבר, לבצע את ההסכמות הדיוניות בין הצדדים, אשר קיבלו תוקף של החלטה ביום 24.9.2012, וכן להעביר למנהל הגביה מטעם אביב את הכספים המגיעים לאביב. עוד מבוקש להורות למשיב לבצע את התשלומים המתחייבים לצורך ניהול הנכס והחזקתו.

אביב היא בעלת זכויות בשטחים מסחריים המצויים בקניון גני אביב בעיר לוד (להלן: "השטח המסחרי"), לאחר שאלה נמכרו לה על ידי מגדל הזוהר לבנין בע"מ (להלן: "מגדל הזוהר"). מגדל הזוהר מצויה כיום בהליכי פירוק.

המשיב הוא מנהלה המיוחד של מגדל הזוהר (להלן: "המנהל המיוחד").

המנהל המיוחד הגיש בשעתו בקשה למתן הוראות לבית משפט של הפירוק (תיק פר"ק 10- 12- 35828), בה ביקש להורות על בטלותו של הסכם מכר מיום 3.6.2009 שנכרת בין מגדל הזוהר לבין אביב, בגדרו נמכרו לכאורה לאביב זכויותיה של מגדל הזוהר בדירות ובשטח המסחרי. המנהל המיוחד טען כי התמורה לפי אותה עסקה לא שולמה מעולם וכי ההסכם לא קויים הלכה למעשה. עוד טען המנהל המיוחד כי הסכם המכר אינו אלא חוזה למראית עין שנערך בין שתי חברות קשורות במטרה להבריח את נכסי מגדל הזוהר.

ביום 15.8.2011 הורה בית המשפט של הפירוק כי דמי השכירות הנגבים מהחנויות בשטח המסחרי יופקדו לחשבון נאמנות אשר ינוהל על ידי המנהל המיוחד.

ביום 5.1.2012 הורה בית המשפט של הפירוק למנהל המיוחד להגיש תובענה מתאימה בהליך נפרד, משום שבקשת המנהל המיוחד לא התאימה להליך של מתן הוראות. בעקבות כך הגיש המנהל המיוחד תובענה דומה בדרך של המרצת פתיחה, שלימים הועברה למסלול של תביעה רגילה, מפאת מורכבותה. תביעה זו נדונה בפניי והיא מצוייה כעת בשלב שמיעת ההוכחות.

ביום 8.3.2012 ביקש המנהל המיוחד מבית המשפט של הפירוק להתיר לו לשכור מנהל לצורך ביצוע הגביה של דמי השכירות, שכן לטענתו אביב לא פעלה לגבות דמי שכירות מהשוכרים. ביום 19.7.2012 נעתר בית המשפט של הפירוק לבקשה. לאחר אותה החלטה נדברו המנהל המיוחד ואביב והגיעו להסכמה לפיה אביב היא שתועסק כמנהלת גביה מטעמו של המנהל המיוחד, והסכמה זו אושרה בהחלטה מיום 24.9.2012.

יחסי המנהל המיוחד ואביב עלו עד מהרה על שרטון. במסגרת הבקשה שלפניי טוענת אביב כי המנהל המיוחד איננו מקיים את ההסכמה שאושרה ביום 24.9.2012 וכי הוא מעכב תחת ידו סך של 305,642 ₪ בגין השכר המגיע לה עבור ביצוע הגביה. המנהל המיוחד אף הודיע לה ביום 17.2.2013 על כוונתו להפסיק את ההתקשרות עימה. אביב טוענת כי הנכס נשוא הדיון הוא שלה וכי המנהל המיוחד מנסה שלא כדין לבטל את ההסכם משנת 2009 לפיו רכשה את הזכויות בנכס, תוך שהוא מזיק בהתנהלותו לקניינה של אביב ופוגע בערכו. לדידה, המנהל המיוחד מפר הסכם שקיבל תוקף של החלטה שיפוטית וכי מלכתחילה, מעמדו כנאמן על כספי השכירות הוקנה לו לאור בקשה מקדמית משוללת יסוד שהוגשה במעמד צד אחד ואשר נתמכה בתצהירים שקריים שנזנחו על ידו בהליך העיקרי. מכאן הבקשה שלפניי.

יצויין כי הגם שהבקשה הוגשה לראשונה ביום 18.2.2013, היא נמחקה על הסף בו ביום על ידי השופט התורן משום שלא נתמכה בתצהיר. למחרת היום, 19.2.2013, היא הוגשה מחדש, והפעם צורף לה תצהיר. הבקשה הוגשה בשעה 12:56. בהמשך נתייחס לנתון עובדתי זה.

ביום 19.2.2013 בשעה 17:54, כחמש שעות לאחר שאביב הגישה מחדש את הבקשה, פנה המנהל המיוחד בבקשה אל בית המשפט של הפירוק בבקשה למתן הוראות. המנהל המיוחד ביקש להורות על הפסקת התקשרותו עם אביב לאור מחדליה הנטענים על ידו, וכן ביקש כי יותר לו להתקשר עם גורם חלופי לביצוע הגביה של דמי השכירות.

בתגובתו לבקשתה של אביב בהליך שלפניי, טען המנהל המיוחד כי אין לבית משפט זה סמכות לדון בבקשתה של אביב, שכן הסמכות לעשות כן נתונה אך ורק לבית המשפט של הפירוק, בהיותו בית המשפט שמינה אותו כנאמן לגביית דמי השכירות של הנכס, ובהיותו בית המשפט שאישר את העסקתה של אביב כמנהלת גביה מטעמו. לגופו של ענין טען המנהל המיוחד כי לכל אורך הדרך הוא נתקל בחוסר שיתוף פעולה מתמשך מצידה של אביב, לרבות ובעיקר לענין המצאת מסמכים ותיעוד ביחס לשוכרי החנויות בשטח המסחרי, הסכמי השכירות עימם והכספים הנגבים מהם. התוצאה היא שבחלוף חמישה חודשים מתחילת ההתקשרות לא עלה בידו לקבל מאביב רשימה של שוכרי הנכסים, גובה דמי השכירות שמשלם כל אחד מהם ומועד סיום הסכמי השכירות. עוד טען המנהל המיוחד כי אין לכפות עליו לקבל שרות אישי של אביב דווקא וכי לא ניתן להמשיך בהתקשרות עימה שעה שהיא מסתירה ממנו פרטים חיוניים.

בתשובתה לתגובת המנהל המיוחד טענה אביב כי גביית כספי השכירות נעשית על ידה כסדרה, ועל כך אין חולק. עוד טענה אביב כי הפרטים שדורש המנהל המיוחד מצויים ממילא בידיעתו הישירה לאור מינויו כנאמן על כספי השכירות. לטענתה, המנהל המיוחד איבד שיקים של שוכרים שהועברו לידיו, ועל כן, ככל שישנו חוסר במידע, הרי שהאשם בכך רובץ לפתחו של המנהל המיוחד. יחד עם זאת, אביב צירפה לתשובתה רשימת פרטים שביקש המנהל המיוחד, למעט פרטים שאינה בידיעתה.

משצורפה רשימת הפרטים לתשובתה של אביב, ביקשתי לקבל את עמדת המנהל המיוחד לשאלה האם לנוכח קבלת המידע שביקש, הוא עודנו עומד על החלפת מנהל הגביה. בתשובתו, הודיע המנהל המיוחד כי הפרטים שקיבל הם בבחינת "מעט מדי ומאוחר מדי", וכי התנהלותה של אביב בענין זה היתה בלתי סבירה בתכלית, מה גם שדרושים לו בנוסף העתקים של חוזי השכירות. המנהל המיוחד חזר על עמדתו לפיה הסמכות לדון בבקשה נתון לבית המשפט של הפירוק.

הבקשה נקבעה לדיון באולם, והצדדים השלימו טיעוניהם בעל פה.

דיון

נדון תחילה בטענתו המקדמית של המנהל המיוחד בדבר העדר סמכות לבית משפט זה לדון בבקשה, חרף היותו בית המשפט הדן בתביעה העיקרית.

במסגרת ערעור שהגישה אביב על החלטת בית המשפט של הפירוק מיום 19.7.2012, קבע בית המשפט העליון כי:

"במישור העקרוני, ככלל, לאחר שבית משפט של פירוק מורה על העברת בקשה למתן הוראות למסלול של תובענה נפרדת, הרי שכל הסמכויות הקשורות לניהול אותה תובענה מסורות לבית המשפט הדן בתובענה, לאחר שהועברה אליו בפועל (לרבות סמכויות למתן סעדים זמניים). כל זאת, מבלי לגרוע מסמכויותיו של בית המשפט של פירוק בעניינים הקשורים לפירוק, גם אם הם משיקים לנושאים הנדונים בתובענה הנפרדת, והנובעים מכך שהתובענה הנפרדת מתנהלת "בצל" הפירוק (כך, לדוגמה, המפרק או המנהל המיוחד עשוי להידרש לקבל אישור בית משפט שלפירוק למהלכים שונים במסגרת התובענה הנפרדת). ... כעת, לאחר שניתנה ביום 19.7.2012 החלטת בית המשפט של פירוק, אני סבור כי על דרך הכלל, ובכפוף למצבים חריגים כאמור בסעיף 7 לעיל, ראוי שכל בקשה הקשורה לממכר ולניהולו עד למתן הכרעה בתיק העיקרי, לרבות כל בקשה לסעד זמני או לביטולו, תתברר במסגרת התיק העיקרי, מצאתי להבהיר נקודה זו, על מנת למנוע מחלוקות עתידיות בשאלות של סמכות."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ