אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חברת TAXCO UGOS 0.925 נ' איכבאום ואח'

חברת TAXCO UGOS 0.925 נ' איכבאום ואח'

תאריך פרסום : 27/01/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
32315-07
03/01/2010
בפני השופט:
חנה פלינר

- נגד -
התובע:
חברת TAXCO UGOS 0.925
הנתבע:
1. אליעזר איכבאום
2. איכבאום תעשיות כלי כסף בע"מ

החלטה

בתיק זה הסתיים שלב ההוכחות ואף על פי כן מבקשים הנתבעים לזמן פעם נוספת לחקירה את מנהל התובעת או לחילופין, להתיר להם להגיש דו"ח, אשר הוכן ביום 2.11.09 ע"י משרד חקירות בארצות הברית, ומתייחס למקום מגוריו של אותו מנהל. בנוסף מבקשים הנתבעים היתר להגיש את תצהירו של מר יוסי לנדאו.

נימוקי הבקשה בתמצית מבוססים על הטענה כי מנהל התובעת שיקר לכאורה בעדותו בפני בית המשפט מיום 19.5.09 באשר למקום מגוריו ובאשר לכך שאינו מזמין לקוחות לביתו ובכלל זה לא הזמין את המבקש, וכן בשאלה האם בביתו יש בריכה פרטית אם לאו . המבקשים טוענים כי אם יזומן מנהל התובעת פעם נוספת לעדות ויערך עימות עם טענות אלו, תתבהר שאלת המהימנות, שלה משקל רב בתיק זה. לחלופין ואם תדחה בקשה זו של המבקשים, מבקשים המה להגיש את דו"ח החוקר המוכיח שבבית מנהל התובעת מצויה בריכה, וזאת בניגוד לעדותו. את דו"ח החקירה מארה"ב מבקשים המבקשים להגיש באמצעות תצהירו של מר רונן מנשה, הוא החוקר הפרטי שפנה למשרד חקירות בארה"ב וקיבל ממנו את הדו"ח, שצירופו לתיק מתבקש.

בנוסף, מבקשים המבקשים להגיש את תצהירו של מר יוסי לנדאו, אליו מצורפים שני מסמכים התומכים לשיטתם בטענתם כי התובעת הסכימה למכור לחברה האמריקאית תכשיטים בסכום ניכר ללא בטחונות וללא היכרות מוקדמת בינהם ויש בכך לטענתם תמיכה בגרסתם כי ברנהולץ המליץ על המבקש בפני מנהל התובעת. עוד טוענים המבקשים שממסמכים אלו עולה שמנהל התובעת לא דייק בלוחות הזמנים שפירט בעדותו בנוגע למשלוחי הסחורה.

התובעת המשיבה מתנגדת לבקשה, מפנה להלכה בעניין זה וטוענת כי אין כל מקום להתיר את הצגת הראיות המבוקשות בשלב זה.

אמנם, תקנה 166 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעות כי:"בכל של משלבי הדיון רשאי בית המשפט להציג לעד כל שאלה שתיראה לו ורשאי הוא בכל עת לשוב ולקרוא עד שכבר נחקר". המלומד, פרופ' אליהו הרנון מדרש לסוגיית הגשת ראיה באיחור בספרו דיני ראיות – חלק ראשון,התשל"ט – 1979, עמ' 132 וציין כי בדרך כלל ישמור בית המשפט על הכללים הקובעת את סדר הבאת הראיות, וידרוש שבעל דין ימצה את שלב הבאת ראיותיו ויגישם "חבילה אחת". אולם, הוסיף כי אם מטעמים סבירים והוגנים מבקש בעל דין לתקן טעות שטעה, בשלב הראשון של פרשתו, מן הראוי שבית המשפט יענה לו, וראו לעניין זה גם בע"א 189/66 ששון נ' קדמה בע"מ, פ"ד כ(3) 477, 479.

לצד זאת נקבע בפסיקה כי סדרי הדין מחייבים ואישור לחרוג מהם יינתן רק במקרים חריגים ובהם כאשר הנסיבות העובדתיות שביסוד הראיה נתגבשו רק לאחר סיום שלב ההוכחות ולמבקש לא היתה אפשרות אובייקטיבית להגישה במועד או שמדובר בראיה אשר ישנה אפשרות קרובה שתשנה את מערך החבות של הצדדים, ראו לעניין זה רע"א 1297/01 גיל מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח ואח' , פד, נה(4), 577 , 579. יפים לעניין זה דבריו של השופט חשין בע"א 32/89 גולן נ' עלוני, פ"ד מו(3) 665, 670:

"תובע זכאי ליומו בבית המשפט, אך זכות זו נטל בצידה, והוא, שלא יכביד שלא כראוי לא על בית המשפט ולא על הנתבע, ושלא יטריח את אלה מעבר למידת הצורך". וראו לעניין זה גם בע"א 3725/04 דיבה נ' עדווין (פורסם בנבו, ניתן ב - 31.8.06). עוד מוסיף השופט חשין בע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3)738,742, כי: "כלל הוא לעניין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור להגישן ב"חבילה אחת" – כך ולא בתפזורת, זעיר פה וזעיר שם". כב' השופט דרורי מביא, בפס"ד בבש"א (י-ם)7984/09 רוזן שרה ואח' נ' חברת ארזי הבירה בע"מ (פורסם בנבו), את הסיבות בגינן יש להקפיד על התקנות ובינהן הפגיעה אשר עלולה להיגרם, אם תיענה כל בקשה להגשת ראיות באיחור, בסדר הטוב של הדיון המשפטי הספציפי בדיון הקונקרטי בפרט, ובדיונים בבית המשפט בכלל. טעם חשוב נוסף הוא כי הצגת ראיות בשלב מאוחר, לאחר שהצד שכנגד כבר הגיש את הראיות מטעמו וטען את טיעוניו, עלול להפר את האיזון העדין שבין הצדדים, איזון אשר עליו מושתתת השיטה האדוורסרית העומדת ביסוד סדרי הדין בשיטת המשפט הישראלית.

לפיכך, לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לבקשה ובתשובה לה, החלטתי לדחות את הבקשה.

לגבי הבקשה לזימון מנהל התובעת פעם נוספת לעדות – עיינתי בעדותו מיום 19/5/09. בדיון זה נחקר מנהל התובעת על כתובתו וכן בשאלה המפורשת אם יש בריכה בביתו, ראה עמ' 8 שו' 21-23. אם צודק ב"כ המבקשים שמנהל התובעת נתן גרסאות סותרות לגבי מקום מגוריו – פעם בבקשה להפקדת ערובה ופעם בדיון ההוכחות, הרי סתירה זו קיימת והמבקשים יכולים להעלות טענה זו בסיכומיהם וכן לטעון לעניין אמינות העד. לגבי הבריכה – עניין זה עלה כאמור במפורש בחקירה, מכאן, שאין מדובר בנושא חדש ומפתיע שלא היה ידוע לצדדים בעת הדיון הראשון. לא ניתן לראות בראיה הנוספת משום "עדות הזמה" – ההכחשה של מנהל התובעת אינה יכולה להיחשב כ"הפתעה", ועל המבקשים היה להיערך לאפשרות זו מבעוד מועד, כולל ביצוע כל החקירות הנדרשות לפני עדותו של עד זה. בנוסף יש לקחת בחשבון את חשיבות הראיה המבוקשת – עם כל הכבוד לבריכה, לא על נקודה זו יקום ויפול התיק. עוד יש לזכור שהעד מתגורר דרך קבע במקסיקו, והטרחתו פעם נוספת לעדות כרוכה בעלוית רבות. לכן, באיזון בין האינטרסים המתנגשים, מוצאת אני את ידם של המבקשים על התחתונה.

הוא הדין לעניין הגשת תצהירו של מר מנשה, אליו מצורף הדו"ח המבוקש. כאמור – איני רואה חשיבות מכרעת בראיה זו. התרת צירוף הראיה תגרור את חידוש החקירות בתיק, והדבר אינו מוצדק במקרה הנדון. דברים אלו מקבלים משנה תוקף לאור טיבה של הראיה – תצהירו של מר מנשה אינו מהווה אלא עדות שמועה – מר מנשה מעיד כי פנה למשרד חקירות בארה"ב, וקיבל לידיו את הדו"ח. מר מנשה אינו יכול להעיד על החקירה שבוצעה ועל נסיבות עריכת הדו"ח, כמו גם על מקורות המידע שעמדו בבסיסו. ראיה שכזו, גם אם הייתה מתקבלת לתיק, הייתה בעלת משקל אפסי, ואלו לא המקרים בהם תותר החריגה מהכלל של הגשת ראיות כמקשה אחת.

הוא הדין לעניין הגשת התצהיר של מר יוסי לנדאו - בעת שהמבקשים הגישו תצהירים מטעמם, ידעו הם מהן הטענות והראיות של התובעת והיו יכולים הם להגיש את המסמכים, אשר את צירופם מבקש כעת, במועד, בין השאר על ידי מר לנדאו. המבקשים בקשו לצרף מסמכים אלו באמצעות המבקש, וגם זאת באיחור, ובבקשה זו הכרעתי ביום 18/6/09, בעמ' 42 לפרוטוקול. יוצא, שהבקשה המונחת בפניי אינה אלא ניסיון להגיש את אותה ראיה באמצעות גורם אחר. אמנם, בהחלטתי הנ"ל הותרתי פתח להגשת בקשות נוספות, אולם לא שוכנעתי מנחיצות מסמכים אלו, במיוחד שעדי ההגנה, לרבות הנתבע, לא נחקרו כלל בכל עניין הקשור למסמכים אלו ומסמכים מסוימים כבר מצויים בתיק, ראה נספח י"ד . בנוסף, אי הגשת מסמכים אלו לא תזקף לחובת המבקשים, היות והם בקשו להגישם והתובעת-המשיבה התנגדה. המבקשים רשאים לעלות עניין זה בסיכומיהם.

מכל הנימורקים הללו, הבקשה נדחית. עניין ההוצאות ישקל בסיום ההליך, עם מתן פסק הדין.

הצדדים יגישו את סיכומיהם במועד שנקבע בפרוקטול הדיום מיום 4/11/09.

ניתנה היום, י"ז טבת תש"ע, 03 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ