אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חברת עורכי דין עזריאלנט לישראל נ' דהן

חברת עורכי דין עזריאלנט לישראל נ' דהן

תאריך פרסום : 24/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
24207-09-12
16/06/2013
בפני השופט:
יאיר דלוגין

- נגד -
התובע:
חברת עורכי דין עזריאלנט לישראל
הנתבע:
מירב דהן
פסק-דין

פסק דין

לפני בקשה למתן פסק דין כנגד הנתבעת מחמת מעשה בית דין.

רקע

הנתבעת שכרה את שירותי התובעת לצורך ייצוגה בהליכי גירושין. נחתמו שני הסכמי שכר טרחה בין הצדדים. במסגרת ההסכם השני, שנערך בחודש דצמבר 2010, מסרה הנתבעת לתובעת שלוש המחאות דחויות על סך של 142,680 ₪ כל אחת, למועדי פירעון 1.4.11, 1.7.11 ו- 1.9.11 וזאת עבור סכום המינימום בסך של 428,040 ₪ (כולל מע"מ) שנקבע בהסכם שכר הטרחה השני ואשר נקבע בהסכם כי התובעת תהא זכאית לו בכל מקרה, גם אם הנתבעת תגיע לשלום בית עם בעלה.

זמן קצר לאחר חתימת הסכם שכר הטרחה השני, בחודש ינואר 2011, הגיעה התובעת לשלום בית עם בעלה. הנתבעת הודיעה לתובעת כי אינה זקוקה עוד לשירותיה בנסיבות אלה. בשלב זה התפתחה מחלוקת בין הצדדים לגבי שאלת זכאות התובעת בנסיבות, לקבלת סכום המינימום ופירעון ההמחאות שנמסרו בהתאם. התובעת טענה כי לפני משורת הדין מוכנה היא להסתפק בסכום המינימום ואילו הנתבעת טענה כי התובעת לא זכאית בנסיבות לסכום זה, שהנו גבוה ללא כל פרופורציה לשירותים שניתנו בפועל.

בחודש מאי 2011 הגישה התובעת את השיק הראשון לביצוע (להלן: "התביעה השטרית הראשונה"). הנתבעת הגישה התנגדות שכללה טענות מטענות שונות כולל טעות והטעיה, תנאי מקפח בחוזה אחיד, חוסר תם לב ועוד. בהתנגדות זו ניתנה רשות להגן בהסכמה. באותו מועד, חודש מאי 2001, הגישה הנתבעת תביעה לביטול הסכמי שכר הטרחה בשל עילות שונות, ובהן כאמור, טעות והטעיה, תנאי מקפח בחוזה אחיד, חוסר תם לב ועוד (להלן: "התביעה החוזית"). בחודשים ספטמבר 2011, הגישה התובעת את שתי ההמחאות הנוספות לביצוע.

הצדדים הגישו בקשה משותפת במסגרתה עתרו לכך שגם שני השיקים הנוספים (השני ושלישי) יידונו במאוחד עם התביעה החוזית והתביעה השטרית הראשונה, אולם כב' סגנית הנשיאה, השופטת נועה גרוסמן, דחתה בקשה זו וזאת משטרם הוגשו התנגדויות ביחס לשתי ההמחאות הנ"ל.

בעקבות כך, התביעה החוזית והתביעה השטרית הראשונה נדונו, אפוא, במאוחד בבית משפט זה (שלום-ת"א), על ידי כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל במסגרת ת.א. 21874-05-11 ות.א. 57173-05-11. לגבי ההמחאה השנייה, שהוגשה לביצוע בלשכת ההוצל"פ בחדרה, הוגשה התנגדות, אשר הדיון בה הועבר לבית משפט זה מטעמים של סמכות מקומית. ההמחאה השלישית נקבעה לדיון בפני מותב אחר ותלויה ועומדת בו בקשה זהה למתן פסק דין בשל מעשה בית דין. לגבי ההמחאה השלישית, בה עוסקת התביעה דנא, ניתנה רשות להגן.

ביום 22.4.13, ניתן פסק הדין בתביעה החוזית ובתביעה השטרית הראשונה (להלן: "פסק הדין"). התביעה החוזית נדחתה ואילו ההתנגדות של הנתבעת לתביעה השטרית נדחתה אף היא. נוכח עובדה זו, הגישה התובעת בתיק דנא, בקשה לקבלת פסק דין, נוכח מעשה בית הדין שיצר פסק הדין. התובעת טוענת כי משנדחתה התביעה החוזית של הנתבעת לביטול הסכמי שכר הטרחה ומשנדחתה ההתנגדות שלה ביחס לשיק הראשון, פשיטא כי על הנתבעת לשלם את שני השיקים הנוספים, שכן שלושת השיקים מרכיבים יחדיו את הסכום המינימאלי שנקבע בהסכם שכר הטרחה שעל הנתבעת לשלם ובית המשפט קבע בפסק הדין כי התובעת זכאית לסכום זה. הנתבעת מנגד טוענת כי לא חל השתק פלוגתא, שכן ישנן פלוגתאות שבית המשפט לא הכריע בהן במסגרת פסק הדין.

דיון

עיינתי ושבתי ועיינתי בתגובת הנתבעת לבקשה ולא מצאתי בה כל נימוק ממשי. מדובר בהתנגדות סרק. קבלת טענת הנתבעת תביא לאבסורד ותשמוט את הקרקע תחת כל המשמעות והרציונל של מעשה בית דין, שמטרתו למנוע התדיינויות חוזרות באותו ענין.

אין מחלוקת כי שלושת ההמחאות ניתנו כמקשה אחת בגין אותה עסקת יסוד (הסכם שכר הטרחה השני) וכי שלושת ההמחאות הנ"ל מרכיבות את הסכום המינימאלי שהתובעת זכאית לו לפי הסכם שכר הטרחה הנ"ל. אין מחלוקת כי ההתנגדות של הנתבעת לתשלום ההמחאה הראשונה במסגרת התביעה השטרית הראשונה נדחתה. יתרה כך - אין מחלוקת כי התביעה החוזית שהנתבעת עצמה הגישה לביטול הסכמי שכר הטרחה, נדחתה אף היא. אין מחלוקת כי הנתבעת עצמה בבקשה המוסכמת לאיחוד הדיון, טענה כי יש לצרף את כל ההמחאות יחד ולדון בהן כמקשה אחת. די בכל האמור לעיל כדי להביא למסקנה, כי דין התביעה הנוכחית לתשלום ההמחאה השלישית דינה להתקבל נוכח מעשה בית הדין שיצר פסק הדין.

ברי כי היה על התובעת להעלות במסגרת התביעה החוזית את כל הטענות שעמדו לרשותה לצורך ביטול הסכמי שכר הטרחה. פסק הדין שניתן בתביעה החוזית יצר, אפוא, מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא, באופן שלא רק שלא ניתן כיום להעלות את אותן הטענות שהעלתה הנתבעת בתביעה החוזית, אלא גם לא ניתן להעלות כיום טענות שיכולה הייתה הנתבעת להעלות בתביעה הנ"ל ולא העלתה אותן (ראה בר"ע 1958/06 סוויסה נ' צ'מפיון מוטורס, פורסם באתרים משפטיים - הנזכר בתשובת התובעת).

הוא הדין לגבי התביעה השטרית הראשונה. משהנתבעת עצמה אינה טוענת כי ההמחאה השלישית נשוא התביעה דנא ניתנה במסגרת נסיבות אחרות ומשהיא עצמה רואה בהמחאה זו ושאר ההמחאות כמקשה אחת, באופן שכל טענה שהעלתה לעניין ההמחאה הראשונה חלה גם על שאר ההמחאות, ברי כי פסק הדין שדחה את התביעה השטרית, מקים מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא, המונע מהנתבעת להתנגד כיום לתשלום השיק השלישי (ולדידי, מובן שכך גם ביחס לשיק השני, אם כי כאמור, שיק זה נדון כיום במסגרת תיק אחר ובנפרד ואינו נתון להחלטתי). בית המשפט קבע במפורש בפסק הדין, כי התובעת זכאית לסכום המינימאלי, סכום שמורכב משלושת ההמחאות (ראה עמ' 14 ש' 8 ו-9 לפסק הדין).

למעלה מן הדרוש, אתייחס לטענות הנתבעת בתגובתה, שעם כל הכבוד, לעניות דעתי, אינן אלא בבחינת התפלמסות והתפלפלות מיותרת, בניסיון למנוע את רוע הגזירה.

כך למשל, הטענה שלפיה בית המשפט לא הכריע במסגרת פסק הדין בטענת הטעות וההטעיה, דינה להידחות מכל וכל. בית המשפט קבע במפורש, כי אינו מקבל את טענת הנתבעת שלפיה ההסכמים נחתמו עקב אי הבנתה את הכתוב בהם (ראה ס' 16 לפסק הדין הן בעמ' 6 והן בעמ' 7). לפיכך, לא תועיל לנתבעת ההפניה לדברי בית המשפט בסעיף 27 לפסק הדין (שם קובע בית המשפט כי על אף חוסר הבהירות המסוימת בהסכם הראשון, יש לדחות את הטענה של חוזה אחיד ותנאי מקפח), מה גם שדברים אלה נאמרו כאמור לגבי ההסכם הראשון, בעוד ההמחאות ניתנו במסגרת ההסכם השני.

גם הטענות שלפיהן בית המשפט לא התייחס לנורמה הראויה שיש לדרוש מעו"ד המחתים לקוח על הסכם שכר טרחה או לא התייחס לפסול שבהחתמת לקוח על הסכם שכר טרחה שני לאחר שהטיפול בעניינו כבר החל, דינן להידחות. בית המשפט בחן את מכלול הנסיבות של עסקת היסוד ולא מצא כל עילה לביטול הסכמי שכר הטרחה. בית המשפט דחה את טענת הנתבעת כי לא הבינה את ההסכמים. פשיטא, אפוא, כי לא מצא בית המשפט פגם בהתנהלות התובעת ביחס להחתמת הנתבעת על הסכמי שכר הטרחה ומכל מקום לא פגם המצדיק את ביטול ההסכם או שחרור הנתבעת מתשלום הסכום המינימאלי.

לסיום, יש להצטער על כך שהנתבעת לא השכילה להבין שאין כל מקום בנסיבות להתנגד למתן פסק דין בתיק זה ולחסוך את ההתדיינות בשאלת מעשה בית דין. יש להצטער שהנתבעת לא הבינה כי עליה להעלות את כל השגותיה בערעור ולא במסגרת התביעה דנא, שהוכרעה למעשה אף היא וזאת עם מתן פסק הדין.

סוף דבר

אשר על כן, דין התביעה להתקבל מפאת מעשה בית הדין שיצר פסק הדין ואשר הותיר את הנתבעת חסרת הגנה כנגד ביצוע השיק השלישי. בנסיבות, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪ בגין התביעה. בנסיבות, התובעת רשאית להמשיך בהליכי הוצל"פ לגביית סכום החוב המעודכן בתיק ההוצל"פ וזאת ככל שהנתבעת לא תשלם לתובעת את הסכום המעודכן האמור ובתוספת ההוצאות ושכר הטרחה שנפסקו לעיל וזאת תוך 30 יום מקבלת פסק דיני זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ