אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חברת נהוראי ניהול ואחזקות בע"מ נ' מנהלת מחלקת הארנונה בעיריית כרמיאל

חברת נהוראי ניהול ואחזקות בע"מ נ' מנהלת מחלקת הארנונה בעיריית כרמיאל

תאריך פרסום : 09/01/2018 | גרסת הדפסה
בר"ם
בית המשפט העליון ירושלים
9798-17
09/01/2018
בפני השופטת:
ד' ברק-ארז

- נגד -
המבקשת:
חברת נהוראי ניהול ואחזקות בע"מ
עו"ד צביקה אייזנברג
המשיבה:
מנהלת מחלקת הארנונה בעיריית כרמיאל
החלטה

                                          

 

  1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 16.11.2017 (עמ"ן 35794-04-17, השופטת ע' ורבנר). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישה המבקשת על החלטתה של ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית כרמיאל (להלן: ועדת הערר או הוועדה) מיום 9.3.2017 (עררים 43/14 ו-14/15).

 

רקע והליכים רלוונטיים

 

  1. המבקשת, חברה העוסקת בהשכרת מבנים באזור התעשייה בכרמיאל, התקינה על הגגות של חלק מנכסיה מתקנים פוטו-וולטאיים, דהיינו מערכות שתפקידן להמיר אנרגיה הנקלטת מאור השמש לאנרגיה חשמלית (להלן:המתקנים). מקורה של הבקשה שבפני במחלוקת באשר לאופן חיובה של המבקשת בארנונה בגין מתקנים אלה בשנים 2014 ו-2015. לצורך ההכרעה בבקשה אינני נדרשת להרחיב בתיאור כל הפרטים הנוגעים להודעות החיוב שנשלחו למבקשת על-ידי עיריית כרמיאל (להלן: העירייה), ודי בכך שאציין כי בסופו של דבר היא חויבה בתשלום ארנונה בגין המתקנים לפי סיווג של "תעשייה". המבקשת הגישה השגות על חיובה בארנונה בגין המתקנים, בטענה כי צו הארנונה של העירייה אינו כולל סיווג מתאים לצורך חיוב בארנונה בגין מתקנים מן הסוג שבהם המבקשת עושה שימוש. השגות אלה נדחו בעיקרן על-ידי המשיבה, מנהלת הארנונה בעירייה. בהמשך לכך, הגישה המבקשת עררים שבהם תקפה את החיובים האמורים, והדיון בהם אוחד בפני ועדת הערר.

 

  1. להשלמת התמונה יצוין כי לאחר שנשלחו דרישות התשלום למבקשת, אך עוד קודם לדיון בעררים בעניינה, פורסמו תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות) (תיקון) התשע"ו-2015 (להלן: התיקון לתקנות ההסדרים). במסגרת זו הוסף לרשימת הסיווגים בתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ז-2007 הסיווג של "מערכת סולארית" אשר כולל מערכות לייצור חשמל על ידי שימוש באנרגיית השמש בטכנולוגיה פוטו-וולטאית שעומדות בתנאים מסוימים (להלן: הסיווג החדש). עוד ראוי לציין, כי התעריף המקסימלי שנקבע בצדו של הסיווג החדש בתיקון לתקנות ההסדרים נמוך משמעותית מהתעריף המקסימלי הקבוע בצד הסיווג של "תעשייה". על רקע זה, עמדתה של המבקשת בפני ועדת הערר הייתה שעד להוספתו של הסיווג החדש לא היה סיווג מתאים לחיוב בארנונה בגין המתקנים, ומכאן שלא היה מקום לחייבה בארנונה כלל. למצער, כך נטען, היה מקום להחיל באופן רטרואקטיבי את התיקון לתקנות ההסדרים על חיוביה בגין שנות המס 2014 ו-2015, כך שהמתקנים יחויבו לפי הסיווג החדש.

 

  1. ועדת הערר דחתה את העררים שהגישה המבקשת. בהמשך לכך, דחה גם בית המשפט המחוזי ערעור שהגישה המבקשת על החלטתה של ועדת הערר. בית המשפט המחוזי קבע כי חיובה של המבקשת בשנות המס הרלוונטיות נעשה בהתאם לצווי הארנונה שהיו תקפים באותה עת, בטרם נכנס לתוקפו התיקון לתקנות ההסדרים, ובהתאם לסיווג "תעשייה", שהיה הסיווג הקרוב ביותר לשימוש שנעשה במתקנים בפועל. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי העובדה שצו הארנונה של עיריית כרמיאל לא כלל סיווג ספציפי של מערכות סולאריות בשנים 2015-2014 אינה שוללת את החיוב בגין המתקנים תחת סיווג אחר. כמו כן, בית המשפט המחוזי דחה טענות נוספות שהעלתה המבקשת, ובהן טענות להפרת הבטחה שלטונית מצד העירייה, הפליה מול נישומים אחרים וחוסר סבירות התעריפים. טענות אלה, כך נקבע, מתאימות להיות נדונות במסלולים דיוניים אחרים כגון הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים או לבג"ץ.

 

בקשת רשות הערעור

 

  1. בקשת רשות הערעור שלפני נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקשת טוענת כי בית המשפט המחוזי ייחס משקל רב מדי לחזקה הפרשנית נגד תחולה למפרע של דין, ומנגד לא התחשב במידה מספקת בכך שהתיקון לתקנות ההסדרים הוא תיקון מיטיב מהיבטם של הנישומים. לטענת המבקשת, הסיווג החדש נועד לעודד יזמים להתקין מערכות סולאריות כחלק ממגמה להגברת השימוש באנרגיות מתחדשות. המבקשת טוענת כי היבטים אלה של התיקון לתקנות ההסדרים מצדיקים החלה רטרואקטיבית שלו על דרישות תשלום לארנונה שהוצאו עוד קודם לתיקון. המבקשת מוסיפה וטוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שקבע כי "תעשייה" הוא סיווג מתאים למתקנים סולאריים. לשיטתה, יישום אמות המידה שנקבעו בפסיקה לצורך זיהוי פעילות "ייצורית" אשר מאפיינת נכס תעשייתי על ענייננו מוביל למסקנה כי לא ניתן לחייבה לפי סיווג של תעשייה, ולכן, לכל היותר, היה מקום לעשות כן לפי הסיווג החדש כאמור. לבסוף, המבקשת טוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שלא דן בטענות הנוספות שהעלתה, שעניינן הפליה, אי-סבירות והבטחה שלטונית.

 

דיון והכרעה

 

  1. לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ