אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ואח' נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח'

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ואח' נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח'

תאריך פרסום : 16/05/2018 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון ירושלים
7840-17
16/05/2018
בפני הרכב השופטים:
1. נ' סולברג
2. ע' ברון
3. י' וילנר


- נגד -
המבקשות:
1. חברת הכנסת שלי יחימוביץ'
2. סיעת "הבית החברתי" בהסתדרות

עו"ד איתן לירז
עו"ד זיו לפיד
עו"ד עופרי שלזינגר
המשיבים:
1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה
2. ועדת הבחירות של הסתדרות העובדים הכללית החדשה
3. מר אבי ניסנקורן
4. סיעת "עוגנים" בהסתדרות

עו"ד יהושע חורש;עו"ד רונן ברומר; עו"ד יחיאל שמיר(בשם משיבות 1-2)
עו"ד נדב ויסמן; עו"ד עדי פרמדר; עו"ד נועם גילאון(בשם משיבים 3-4)
פסק דין

 

                                          

השופט נ' סולברג:

 

  1. ביום 23.5.2017 נערכו בחירות כלליות למוסדותיה של 'הסתדרות העובדים הכללית החדשה' (להלן: ההסתדרות). על תפקיד יו"ר ההסתדרות התמודדו שניים: המבקשת 1 – חה"כ שלי יחימוביץ', והמשיב 3 – מר אבי ניסנקורן. ביום 26.5.2017 הודיעה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית להסתדרות, כי מר ניסנקורן זכה לתמיכה של כ-62% מן המצביעים, ונבחר לתפקיד יו"ר ההסתדרות.

 

  1. כחודש וחצי לפני מועד הבחירות, הגישה חה"כ יחימוביץ' לבית המשפט המחוזי תובענה שעסקה בסדרי הבחירות, בכלל זה מיקומן של הקלפיות, וזהות הנציגים שיאיישו את ועדות הקלפי. בד בבד, הגישה חה"כ יחימוביץ' בקשה למתן סעד זמני, המורה לוועדת הבחירות להימנע מפרסום מיקומן של הקלפיות, משליחת הודעות לבוחרים, וממינוי חברי ועדות הקלפי. ההסתדרות מצדה הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב הליכים ולהעברת הדיון בתובענה לרשות השיפוט של ההסתדרות (להלן: רשות השיפוט). לטענת ההסתדרות, 'חוקת ההסתדרות' ו'חוקת הבחירות למוסדות הנבחרים של ההסתדרות' (להלן: חוקת הבחירות), מקנות לרשות השיפוט שהוקמה מכוחן של חוקות אלו, סמכות בלעדית לדון ולפסוק בעניינים הנובעים מהן, לרבות בערעורים בענייני בחירות; הליכים המתנהלים לפני רשות השיפוט הריהם הליכי בוררות לכל דבר ועניין, ופסק דין של רשות השיפוט כמוהו כפסק בוררות. ביום 12.4.2017 התקיים בבית המשפט המחוזי דיון בבקשות שלעיל, בסיומו הגיעו הצדדים להסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, ובו נקבע בין היתר כדלקמן:

 

"הצדדים מתחייבים בזאת אהדדֵי כי בבחירות להסתדרות לא יגישו כל עתירה או תביעה מכל סוג ומין שהם, לכל רשות או עַרכת שיפוט או ערכה מעין שיפוטית או מנהלית, לרבות רשות השיפוט של ההסתדרות ובית המשפט, אלא-אם-כן היא נובעת מעובדות שלא היו ידועות למי מהצדדים במועד כריתתו של הסדר זה. לעניין זה מוסכם, בלי למצות, כי ייחשבו עובדה ידועה האמור בחוקת הבחירות של ההסתדרות, וכן כל המפורט בפרוטוקולים של ישיבות ועדת הבחירות של ההסתדרות שהתקיימו מיום 28.2.2017 ואילך. כן מתחייבות המבקשת ורשימת הבית החברתי שלא להגיש כל עתירה או תביעה [...] בעניינים הכרוכים בהמרצת פתיחה זו" (ה"פ (מחוזי ת"א) 8717-04-17 יחימוביץ' נ' ההסתדרות (12.4.2017); ההדגשות הוספו – נ' ס').

 

  1. ביום 24.5.2017, יום לאחר הבחירות, הגישו המבקשות – חה"כ יחימוביץ' וסיעת 'הבית החברתי' בהסתדרות – לבית המשפט המחוזי 'בקשה בהולה' למתן צו מניעה זמני, המורה לעצור לאלתר את הליך ספירת קולות המצביעים. טענתן העיקרית של המבקשות היתה, כי "במסגרת הליך הבחירות נראה כי בוצעו פעולות שיטתיות ומאורגנות, וחמורות ביותר, שנועדו (לכאורה) להטות את תוצאות הבחירות וזאת תוך פגיעה אנושה בטוהר הבחירות" (סעיף 16 לבקשה). עוד באותו יום ניתן צו ארעי, ולאחר מספר שעות התקיים דיון דחוף בבקשה, שבמהלכו הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ספירת הקולות תתחדש (ה"פ (מחוזי ת"א) 54127-05-17 יחימוביץ' נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה (25.4.2017)).

 

  1. ביום 29.5.2017 הגישו המבקשות לבית המשפט המחוזי תובענה למתן סעד הצהרתי, המורה על ביטול הבחירות ותוצאותיהן, ועל עריכת בחירות חוזרות בהקדם האפשרי. לטענת המבקשות, אי-סדרים רבים נפלו בהליכי הבחירות, ליקויים חמורים, בכלל זה 'הטיית בחירות מכוונת ומאורגנת', 'גניבת זהויות', 'הצבעה בשמם של מי שלא הצביעו כלל', ועוד. בהחלטה מיום 7.6.2017, שניתנה אגב בקשה שהגישו המבקשות בתיק, קבע בית המשפט המחוזי בין היתר כדלקמן: "טרם תינתן החלטה דיונית בכל הנוגע לקידום ההליך העיקרי, יגישו התובעים [המבקשות – נ' ס'] עמדתם לשאלה מדוע לא תימחק התביעה על הסף לאור אי מיצוי הליכי ההשגה המיוחדים לכך". (החלטת סגנית הנשיא י' שבח, פסקה 2; ההדגשה הוספה – נ' ס'). בהקשר זה, כיוון בית המשפט המחוזי להליכי ההשגה לפני רשות השיפוט, כקבוע בחוקת ההסתדרות ובחוקת הבחירות. ואכן, לבית המשפט המחוזי הוגשה עמדתן של המבקשות בנוגע לסוגיית הסמכות לדון בתיק, הוגשו תשובותיהם של המשיבים לעמדה זו, הוגשה תשובה לתשובה, ולבסוף – ביום 14.8.2017 – ניתנה החלטה, היא מושא בקשת רשות הערעור דנן (החלטת השופטת ר' ברקאי; להלן: ההחלטה).

 

עיקרי החלטת בית המשפט המחוזי

  1. בראשית דבריו עמד בית המשפט המחוזי על עיקרי טענות ב"כ הצדדים, ועל המסגרת הנורמטיבית לדיון – חוקת ההסתדרות, היא המסמך המכונן של הארגון, וחוקת הבחירות שבהתאם אליה נערכות הבחירות. לדברי בית המשפט המחוזי, חוקות אלו "נוקטות בלשון מפורשת, ולפיה רשות השיפוט של ההסתדרות היא הגוף המוסמך באופן בלעדי לדון בתובענה" (פסקה 25 להחלטה). בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו, כי גם המבקשות עצמן אינן כופרות במעמדן של החוקות, אלא שלטענתן התביעה שהגישו מעוררת 'עניינים חוקתיים' סבוכים, שרשות השיפוט – כמוסד בוררות – אינה מוסמכת לדון בהם. בית המשפט המחוזי עמד על ההלכה הפסוקה בנוגע לפרשנות שיש ליתן לביטוי 'עניין חוקתי' בהקשר להליכי בוררות, וקבע כי בנדון דידן "מדובר בשאלות שיש לבררן במישור העובדתי בכל הנוגע לסדרים בהליך הבחירות, ואין לומר כי שאלות אלו מעוררות עניין חוקתי, השולל סמכות מפורשת של רשות השיפוט לדון בו [...]. אין מדובר בעניינים הנוגעים לשיטת הבחירות. השאלות העולות בתביעה כאן כל כולן נוגעות לאי סדרים [...], שאלות אותן יש לברר במישור העובדתי והמצויות כל כולן בסמכות רשות השיפוט" (שם, פסקאות 27-26).

 

  1. בית המשפט המחוזי עמד על שלושה הליכים שנדונו בעבר לפני רשות השיפוט (אחד שיזמה חה"כ יחימוביץ' ושניים שיזמה סיעת 'הבית החברתי'), המלמדים על כך שהמבקשות מכירות "בסמכותה ובכשירותה של רשות השיפוט לדון בעניינים חוקתיים הנוגעים לזכות להיבחר" (שם, פסקה 28). לדברי בית המשפט המחוזי, יש לכבד את הוראות חוקת ההסתדרות וחוקת הבחירות, ובהתאם – "רק סוגיות חוקתיות מובהקות בעלות השפעות רחבות תוחרגנה מסמכות רשות השיפוט ותובאנה לפתחו של בית המשפט" (שם). זאת ועוד, בית המשפט המחוזי דחה את טענתן של המבקשות, וקבע כי העובדה שבמהלך תקופת הבחירות נדונו בבית המשפט המחוזי שני הליכים הנוגעים לבחירות, אינה מלמדת על כך שלבית המשפט נתונה הסמכות לדון גם בתובענה דנן. שני ההליכים האמורים הסתיימו בהסדר פשרה, ולא הוכרעה במסגרתם שאלת הסמכות. כיוצא בזה, דחה בית המשפט המחוזי את טענותיהן של המבקשות בנוגע לחשש למשוא פנים, תוך שקבע כי רשות השיפוט אינה נתונה לפיקוחו ולמרותו של בית נבחרי ההסתדרות, חבריה אינם עובדי הסתדרות, ואינם מקבלים את שכרם ממנה. לצד זאת, קבע בית המשפט המחוזי, כי "לרשות השיפוט הכלים להתמודד עם סוגיות מורכבות בלוח זמנים קצר ואף יעיל באופן המקנה לה עדיפות על בית המשפט המתמודד עם עומסים כבדים" (שם, פסקה 31). סיכומו של דבר: בית המשפט המחוזי קבע כי הסמכות הבלעדית לדון בטענותיהן של המבקשות נתונה לרשות השיפוט, ועל כן הורה על עיכוב ההליכים ומיצוי בירורם לפני רשות השיפוט; "בפועל" קבע בית המשפט המחוזי, "תובענה זו נמחקת" (שם, פסקה 32).

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ