אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חברת החשמל לישראל בעמ נ' עיריית אור עקיבא

חברת החשמל לישראל בעמ נ' עיריית אור עקיבא

תאריך פרסום : 23/12/2013 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה
25952-05-13
15/12/2013
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
חברת החשמל לישראל בע"מ ח.צ 52-000047-2
הנתבע:
עיריית אור עקיבא

החלטה

ביום 27.11.13 ניתן פסק דין במסגרת עתירה זו, לפיו הוחלט לקבל את העתירה באופן חלקי.

במסגרת פסק הדין, קבעתי, כי החלטת המשיבה להשתחרר מהסכמי הפשרה הייתה סבירה ובדין יסודה. עם זאת, הוספתי, כי דין שומות הארנונה המשלימות מיום 23.07.12 ומיום 13.02.13 להתבטל והמשיבה תמציא לעותרת שומה מתוקנת לשנים 2012 ו- 2013 ככל שיהיה צורך בכך, בכפוף להחלטת מנהל הארנונה בכל הנוגע לסיווגים הנכונים לנכסים שבמחלוקת וכן לגודל השטחים שבחזקת העותרת. בנוסף קבעתי, כי הוספת הסיווג "תחנות טרנספורמציה" בצו הארנונה משנת 1995, נעשה שלא כדין, בניגוד לדיני ההקפאה ולפיכך דינו להתבטל.

ביום 09.12.13 הגישה העותרת, בקשה להבהרת פסק הדין, במסגרתה נטען, כי למחרת פסק הדין ביום 28.11.13 הוציאה המשיבה לעותרת שומות מתוקנות, שבמסגרתן נדרשה העותרת לשלם תוספת ארנונה (מעבר לשומות שיצאו בהתאם להסכמי הפשרה) בסך של 8,157,583 ₪ בגין התקופה שהחל מראשית שנת 2012 ועד תום שנת 2013, כולל הפרשי הצמדה וריבית (בסך של כ- 1.1 מליון ₪). בהקשר זה, מבקשת העותרת להבהיר את פסק הדין כך שיקבע, כי לא יתווספו הפרשי הצמדה וריבית לשומות המתוקנות, זאת לאור קביעתו של בית המשפט כי "נסיבות העניין מצדיקות מיתון מסוים של תוצאת פסק הדין לטובת העותרת". נטען, כי כוונת בית המשפט בהתירו למשיבה להשית על העותרת שומות מתוקנות לשנים 2012 ו- 2013 אינה לאפשר למשיבה לחייב העותרת בדיעבד בהפרשי הצמדה וריבית, כאילו לא בוטלו השומות כלל ו/או כאילו נשלחו השומות המתוקנות לעותרת עוד בתחילת שנת 2012.

בקשה זו הופנתה לתגובת המשיבה, אשר הוגשה ביום 15.12.13. המשיבה מתנגדת לבקשה, ולטענתה יש לדחותה על הסף הן מהטעם של חוסר ניקיון כפיים, והן לגופו של עניין. המשיבה טוענת, כי היא פעלה בהתאם להוראות הדין, ותיקנה את שומות הארנונה לעותרת. נטען, כי אין חולק שעל החיובים אשר נוצרו בשל תיקון השומות על פי פסק הדין, על העותרת לשלם הפרשי ריבית והצמדה, זאת בהתאם לסעיף 2 וסעיף 7 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם-1980 (להלן: "חוק הרשויות המקומיות").

לאחר עיון בבקשת העותרת להבהרת פסק הדין ובתגובת המשיבה לבקשה, סבור אני, כי דין הבקשה להדחות.

סעיף 2 לחוק הרשויות המקומיות קובע, כדלהלן:

"2. (א) תשלום חובה שלא שולם תוך 30 ימים מהמועד שנקבע לשילומו, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים".

לאור דברי המחוקק, נהיר כי אין מקום לפטור את ההעותרת מתשלומי פיגורים, אשר דינם כדין תשלומי הארנונה שבהם היא חבה [ראו בנוסף: סעיף 7 לחוק הרשויות המקומיות]. משכך, סבור אני, כי לא נפל פסול בחיוב העותרת בהפרשי ריבית והצמדה במסגרת השומות המתוקנות. בהקשר זה יש להבהיר, כי כוונת בית המשפט בקביעת "מיתון התוצאות לטובת העותרת", הייתה כי יש להמתין עד להכרעת מנהל הארנונה בהשגת העותרת, בטרם הוצאות השומות הסופיות.

אציין עוד, כי מסקנה זו הייתה מתבקשת בנסיבות העניין לאור הקביעה, כי המשיבה הייתה רשאית להשתחרר מהסכמי הפשרה החל משנת 2012, וכן, כי אין בהוצאות השומות המתוקנות משום שומות רטרואקטיביות פסולות.

העותרת בחרה לפתוח בהליך משפטי כנגד המשיבה, ביודעה, כי קיימת אפשרות כי בסופו של ההליך תאלץ היא לשלם את השומות המשלימות. בנוסף, יש לציין וכפי שכבר קבעתי בפסק דיני מיום 27.11.13, אין חולק כי כל המחלוקת סביב סכום השומה המשלימה נוצרה בשל טענות העותרת כנגד הוצאת השומה על פי מיטב השפיטה. עם זאת, העותרת מתעלמת מן העובדה כי הוצאת השומה על פי מיטב השפיטה הוצאה לעותרת מאחר שהעותרת סירבה לאפשר למשיבה להיכנס לשטחה לצורך מדידת הנכסים, ומשכך אין לעותרת להלין אלא על עצמה.

למעלה מן הנדרש יצוין, כי אף העותרת עצמה ביקשה במסגרת עתירתה, להורות לעירייה לתקן שומות הארנונה שהוצאו בעבר לנכסים שבמחלוקת, החל משנת 2005, באופן שיתאמו התעריפים והסיווגים החוקיים ולהשיב לעותרת סכומי ארנונה ששולמו על ידה ביתר במהלך השנים החל משנת 2005 בצירוף הצמדה וריבית כדין, בהקשר זה קבעתי במסגרת פסק הדין כי לא מצאתי מקום לקבל את הסעד הנ"ל, כל עוד הסכמי הפשרה היו בתוקף. כך שסבור אני, כי ממועד ביטול תוקפם של הסכמי הפשרה רשאית המשיבה להטיל הפרשי ריבית והצמדה במסגרת השומות המתוקנות. יחד עם זאת, אציין, כי אינני רואה מדוע תישלל מהמשיבה זכות, שהעותרת עצמה ביקשה ליטול לעצמה.

אשר על כן ולאור המפורט, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לחייב את העותרת בתשלום הוצאות.

החלטה זו מבהירה את פסק הדין שניתן בעתירה, ככל שההבהרה נדרשת.

המזכירות תשלח עותק החלטה/הבהרה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"ד, 15 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

ר' שפירא, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ