אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חברת דור חקלאים בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל

חברת דור חקלאים בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 28/05/2018 | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון ירושלים
1921-18
27/05/2018
בפני השופט:
א' שהם

- נגד -
המבקשים:
1. חברת דור חקלאים בע"מ
2. אורן קורט

עו"ד אלעד שרון
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד עדי צימרמן
החלטה
 
  1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (להלן: בית הדין הארצי), בע"פ 30743-11-13 (כב' השופטים: א' איטח; נ' רות; מ' טוינה), מיום 20.1.2018, אשר דחה את ערעור המבקשים על הכרעת דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (להלן: בית הדין האזורי) בהע"ז 1648/08 (כב' השופט ש' טננבוים - סג"נ), מיום 6.11.2012, ועל גזר דינו מיום 15.8.2013.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. נגד המבקשת 1 (להלן: המבקשת), חברה בע"מ העוסקת בעבודות חקלאות וגידול ירקות, והמבקש 2 (להלן: המבקש), בעל מניות ומנהל במבקשת, הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירה של אי העמדת מגורים הולמים, לפי סעיפים 1ה, 2(ב)(4), ו-5 לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאי הוגנים), התשנ"א-1991, המכונה היום חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן: חוק עובדים זרים). על פי כתב האישום המתוקן, ביום 20.11.2005 נערכה ביקורת של מפקחי משרד התמ"ת (להלן: המפקחים) במשק החקלאי של המבקש במושב ירקונה, בו הועסקו בחקלאות 7 עובדים זרים. הביקורת העלתה, כי 3 מהעובדים שוכנו במשק סבו של המבקש, בכפר מל"ל, בתנאי מגורים בלתי הולמים. לפיכך, הואשמה המבקשת בכך שלא העמידה לשימוש העובדים מגורים הולמים, והמבקש הועמד לדין עקב הפרת חובתו לפקח על תנאי העסקת העובדים, וזאת בניגוד לאחריותו כנושא משרה במבקשת.

 

  1. ביום 6.11.2012, ניתנה הכרעת דינו של בית הדין האזורי בעניינם של המבקשים, ובה הובהר כי המפקחים ביקרו פעמיים במגורי העובדים. בפעם הראשונה, ביום 20.11.2005, ובפעם השניהב-18.12.2005 במסגרת ביקורת חוזרת, אשר בחנה אם תוקנו הליקויים. עוד צויין, כי הביקורות נערכו במשקו של המבקש במושב ירקונה ובמגורי העובדים בכפר מל"ל, וממצאיהן תועדו בטופס "ביקורת מגורי עובדים זרים" (ת/2 - דו"ח הביקורת ביחס למגורים בירקונה; ו-ת/3 - דו"ח הביקורת ביחס למגורים בכפר מל"ל), כאשר המבקש חתם על הטופס במועד עריכת הביקורות.

 

           במסגרת הכרעת הדין נדחתה טענת המבקש, לפיה הוא לא נכח במהלך ביצוע הביקורת, וכי לא הפנה את החוקרים למגורי העובדים, מושא כתב האישום, וכך נדחתה גם הכחשתו את עצם קיומם של הליקויים. עוד נדחתה עמדת המבקשים, לפיה דו"חות הביקורת (ת/2 ו-ת/3) אינם קבילים כראיה במשפטם, משום שלא נתקבלה הסכמת העובדים לכניסת המפקחים למגוריהם. בית הדין האזורי קבע, לעניין זה, כי אין די בעובדה האמורה כדי להביא לפסילת הדו"חות, משום שלא היה באופן עריכתם כדי לפגוע בזכויות המבקשים לקיומו של הליך הוגן. זאת, כאשר המבקש היה מודע לעריכת ביקורת; הפנה את המפקחים למגורי העובדים; חתם על דו"חות הביקורת ואף פעל לתיקון הליקויים בהתאם לאמור בהם. בית הדין האזורי הוסיף וציין, כי הליך הביקורת לא רק שלא פגע במבקשים, אלא אף הצליח להוביל לשיפור בתנאי המגורים של עובדיהם, ולפיכך נמצאו הדו"חות קבילים כראיה.

 

           בהמשך, הורשעו המבקשים בביצוע העבירה המיוחסת להם בכתב האישום. במסגרת גזר הדין, מיום 15.8.2013, הושת על המבקשת קנס כספי בסך 30,000 ₪, ועל המבקש קנס כספי בסך 10,000 ₪. בנוסף, חויבו המבקשים לחתום על התחייבות להמנע מביצוע העבירות בהן הורשעו, למשך שלוש שנים ממועד מתן גזר הדין.

 

  1. המבקשים ערערו על הכרעת הדין ועל גזר דינם לבית הדין הארצי לעבודה. בין היתר, ולענייננו, השיגו המבקשים על קבלת דו"ח הביקורת ביחס למגורים בכפר מל"ל (ת/3) (להלן: דו"ח הביקורת) כראיה במשפטם, נוכח העובדה שזה נערך מבלי שניתנה הסכמה של העובדים לכניסת המפקחים למגוריהם, כדרישת סעיף 6(א) לחוק העובדים הזרים. עוד נטען, כי העבירה בה הורשעו היא קלת ערך, באופן שאינו מצדיק את קבלתה של הראיה, אשר הושגה שלא כחוק, מה גם שמספר הליקויים היה, לשיטתם, מועט. בית הדין הארצי קבע בפסק דינו, כי מוקנית לו הסמכות לפסול ראיה, שהושגה שלא כדין, אם היא פוגעת באופן מהותי בזכותו של הנאשם להליך הוגן. לאחר מכן, ועל יסוד פסק הדין בע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי, פ"ד סא(1) 461 (2006) (להלן: עניין יששכרוב), פירט בית הדין הארצי את אמות המידה הרלוונטיות לבחינת קבילותה של הראיה והכוללות את אופיו וחומרתו של המעשה הפסול, אשר הוביל להשגת הראיה; הערכת מהימנות הראיה ומידת תרומתה לחקר האמת, אם תתקבל; והנזק או התועלת שעשויים לצמוח לחברה, כתוצאה מקבלת הראיה.

 

  1. בית הדין הארצי קבע, על יסוד ממצאיו העובדתיים של בית הדין האזורי, כי בנסיבות שלפניו שימש דו"ח הביקורת כראיה מהימנה ומרכזית לביסוס הרשעת המבקשים. אשר לשיקול שעניינו חומרת העבירה, דחה בית הדין הארצי את גישת המבקשים לפיה רמת החומרה הפחותה, לטענתם, של העבירה בה הורשעו, מצדיקה את פסילת דו"ח הביקורת כראיה במשפטם. הובהר, לעניין זה, כי מידת חומרתה של הפרת החוק, המתבטאת באי העמדת מגורים הולמים לעובדים הזרים תקבע, לצורך יישום כלל הפסילה הפסיקתית, בהתאם לפגיעתה בתכלית חוק העובדים הזרים, שעניינו הגנה על כבודם והטעמת נורמות מוסר והגינות בסיסיות. על רקע תכלית זו, הודגש, כי יש ליתן משקל נכבד למהותם של הליקויים שנמצאו בתנאי המגורים ולא לכמותם. בנסיבות דנן קבע דו"ח הביקורת, כי המטבח ושירותי העובדים ששוכנו בכפרמל"ל היו ממוקמים במבנה פרוץ ולא היו סגורים; כי במטבח, שהועמד לרשותם, לא היו ארונות אחסון; כי לא היה כיור בשירותים; וכי לא היו אמצעי כיבוי אש בסמיכות למבנה. בית הדין הארצי קבע כי אף אם מדובר במספר מצומצם של ליקויים, הרי שאלו אינם מבטאים יחס של כבוד כלפי העובדים או עמידה בדרישות בסיסיות של שמירה על פרטיות, כללי היגיינה, ודאגה לבריאותם ואף לחייהם של העובדים, במקרה של דליקה. מכאן, שמדובר בליקויים משמעותיים שמשקלם אינו קל ערך. עוד נקבע בפסק הדין, כי העובדה שעבירות מסויימות סווגו כעבירות מנהליות אינה מרמזת, כי מידת ההסתייגות החברתית מביצוען היא נמוכה, כפי שעלה מטיעוני המבקשים.

 

           בהתייחס לתבחין השלישי ליישומה של דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, שעניינו הנזק או התועלת החברתית שתצמח מקבלת הראיה, נקבע, כי אי החוקיות שבאופן השגת דו"ח הביקורת, המתבטאת באי קבלת הסכמתם העובדים לכניסה למגוריהם, לא הסבה כל נזק למבקשים, ואין קשר בינה לבין זכאותם להליך הוגן. כמו כן, התייחס בית הדין הארצי לעובדה, לפיה כניסת המפקחים למגורי העובדים הזרים, ללא הסכמתם, פגעה בפרטיותם. יחד עם זאת, נקבע, כי בנסיבות דנן, כניסת המפקחים לא הפריעה לשגרת חיי העובדים או פגעה בזכותם לאוטונומיה, שכן העובדים לא נכחו במקום בעת הביקורת. בנוסף, הביקורת שנערכה בבתי המגורים לא כללה נגיעה, חיפוש או תיעוד של חפציהם האישיים של העובדים, ובסופו של יום ביצועה הוביל לשיפור בתנאי מגוריהם. אשר לתועלת שתצמח מקבלת הראיה, נקבע, כי פסילת דו"ח הביקורת תפגע באפשרות לברר את האשמה החמורה, המיוחסת למבקשים, ומכאן שתגרום נזק רב לעובדים. לאור המפורט, פסק בית הדין הארצי כי יש לדחות את טענת המבקשים, בדבר יישום דוקטרינת הפסילה הפסיקתית בעניינם.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ