אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חברת ביטוח חייבת כלפי מבוטחיה ביידוע ובגילוי שינויים שנעשו בפוליסה

חברת ביטוח חייבת כלפי מבוטחיה ביידוע ובגילוי שינויים שנעשו בפוליסה

תאריך פרסום : 10/03/2008 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
4897-07
09/03/2008
בפני השופט:
א' רובינשטיין

- נגד -
התובע:
הראל חברה לביטוח בע"מ
עו"ד צבי יעקובוביץ
הנתבע:
1. צבי בן עדי
2. מרילין בן עדי

עו"ד ירון מידן
פסק-דין
 

פסק דין

א.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת לבהר-שרון) מיום 1.5.07 בבר"ע 1654/06, בגדרו ניתנה רשות ערעור והתקבל ערעורם של המשיבים על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקוה (השופט שטרסמן) מיום 26.2.06 בת"ק 2495/05. אומר כבר כאן, כי החלטתי ליתן רשות ערעור, ולדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. על כן תיקרא המבקשת מכאן ואילך המערערת.

הרקע וההליכים הקודמים

ב.        המשיבים החזיקו בכרטיס אשראי של חברת כרטיסי אשראי כ.א.ל. (להלן החברה אוחברת האשראי) המבוטחת אצל המערערת. בחודש אוגוסט 2005 נסעו המשיבים לדרום-אפריקה, ובמהלך השהות שם נזקקה המשיבה 2 לטיפול רפואי דחוף. לאחר שפנו למבקשת בתביעה לקבל את החזר הוצאותיהם הרפואיות, סירבה המערערת לפצותם, בטענה שהכיסוי הביטוחי לא חל עליהם, הואיל ולא הודיעו מראש על נסיעתם לחו"ל. התברר כי תנאי פוליסת הביטוח שונו בשנת 2004, כך שנדרשת לפי התנאים החדשים הודעה מראש מטעם מחזיק כרטיס האשראי על נסיעתו לחו"ל כדי שתחול עליו הפוליסה. המשיבים תבעו את המערערת בבית המשפט לתביעות קטנות.

ג.        בבית המשפט לתביעות קטנות נדחתה תביעת המשיבים, בקביעה שלא הוכחה היריבות ביניהם למערערת. נקבע, כי אף "שלא מעט טעם יש בחלק מטענות התובעים" (סעיף 24 לפסק הדין), הם לא הוכיחו כי נתקיים קשר חוזי, מאחר שפוליסת הביטוח עליה הסתמכו בתביעתם הונפקה על-ידי חברת הביטוח "שילוח", ולא על-ידי המערערת. התובעים ביקשו רשות לערער על פסק-הדין לבית המשפט המחוזי, וכאמור ניתנה הרשות.  

ד.        (1) בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבים. ראשית נקבע, ביחס לאשר פסק בית המשפט לתביעות קטנות, כי מתקיימת יריבות בין הצדדים. נקבע, כי המערערת היא שנכנסה בנעליה של חברת הביטוח "שילוח", וכי למעשה אין מחלוקת על כך.

           (2) לגופו של עניין קבע בית המשפט המחוזי, על בסיס הוראות הפוליסה, ועל בסיס הוראות סעיף 1 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, כי המשיבים היו המוטבים בחוזה הביטוח שנחתם בין המערערת, היא המבטחת, לחברה, היא המבוטחת. עוד נקבע, כי נוסף על כך, על חוזה הביטוח דנן חלות הוראות פרק ד' לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן חוק החוזים (חלק כללי) או חוק החוזים), העוסקות בחוזה לטובת צד שלישי (סעיפים 38-34). על כן נקבע, כי בהתאם להוראות סעיף 36 לחוק החוזים (חלק כללי), מכיון שהודעה למשיבים זכותם על פי החוזה, לא יכלו המערערת, או החברה, לשנותה או לבטלה מבלי להודיע להם על כך. בית המשפט קבע, כי במקרה דנן, בו מדובר בחוזה ביטוח לטובת מספר אנשים בלתי מסוים, אף שאין ניתן בסופו של יום לדרוש הסכמה פוזיטיבית של כלל המוטבים, כדרישת הוראת סעיף 36, מוטל עדיין על המבטחת להודיע למוטבים כראוי על השינוי שנעשה.

           (3) לבית המשפט הוצגו, על ידי המערערת, הודעה המפרטת את השינוי (להלן "ההודעה המפורטת") - שכנטען נשלחה ללקוחות החברה, ואשר בית המשפט קיבל את הטענה שהיא מפורטת וברורה, אך קבע שלא הוכח אם אכן הודעה למשיבים; וכן הודעה שבאה בדפי החשבון השוטפים ששלחה חברת האשראי - לגביה קבע בית המשפט כי אין בה די כדי להביא לידיעה בדבר השינוי בתנאי הפוליסה. בית המשפט החזיר אפוא את התיק לבית המשפט לתביעות קטנות, כדי שייקבע אם הודע למשיבים כראוי על השינוי בתנאי הפוליסה, ואם קיבלו את ההודעה המפורטת. מכאן הבקשה הנוכחית.

טענות הצדדים

ה.        לטענת המערערת, שגה בית המשפט המחוזי בפרשנותו כי נדרשת בחוזה ביטוח הסכמת המוטב לביצוע שינוי בתנאי הפוליסה. נטען, כי פרשנות זו סותרת את הוראות סעיף 11(ג) בחוק חוזה הביטוח, הקובע כי כל עוד לא קרה מקרה הביטוח רשאי המבוטח לקבוע מוטב זולתו ולבטל את הקביעה. נטען, כי הוראות סעיף 36 לחוק החוזים (חלק כללי) נסוגות מפני הוראות חוק חוזה הביטוח, המהוה דין ספציפי לענייננו; ולפיכך כל עוד לא אירע מקרה הביטוח, רשאית החברה המבוטחת לשנות את תנאי חוזה הביטוח, לרבות השינוי שנעשה בשנת 2004. עוד נטען, כי דרישתו של בית המשפט המחוזי כפי שהובנה - כי תתקבל הסכמת המוטב לשינוי - אינה אפשרית כלל בנסיבות בהן מדובר בפוליסה קבוצתית, המובחנת מפוליסת ביטוח אינדיבידואלית. כן נטען, כי בית המשפט טעה אף בהטלת דרישת יידוע לגבי השינוי בתנאי הפוליסה על המבטחת. לעניין זה נאמר, כי מאחר שמוטבי הפוליסה הם לקוחותיה של החברה, ולה בלבד מידע עליהם, היתה חובת היידוע - אם בכלל היא קיימת - מוטלת עליה, ולא על המערערת. לא אמנע מציין, כי בתשובתה בבית המשפט המחוזי קבלה המערערת על הלשון בה השתמשו המשיבים שם, אך בבקשתה שלה כאן נקטה לשון חריפה מעבר לנדרש כלפי פסק הדין של בית המשפט המחוזי, כשניתן היה לבטא אותם רעיונות בלשון מאופקת; כנראה אלה סממני הזמן. לא היה צורך לדבר על "כשלונו" של בית המשפט, על מסקנה "אבסורדית" ועל "דבקותו העיקשת של בית המשפט קמא בגישתו המוטעית". צר על כך.

ו.        (1) נתבקשה תשובה, בדבר הצורך בקבלת הסכמה לשינוי תנאי הפוליסה וחובת היידוע. בתשובתם סומכים המשיבים ידיהם על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וטוענים כי פירש נכונה את תנאי הפוליסה ואת הוראות החוק הרלבנטיות. נטען, כי תכליתו של חוק חוזה הביטוח היא להבטיח את זכויותיהם של מבוטחים ומוטבים אל מול חברות הביטוח, וכי יש לפרשו בהתאם, וכן נטען, כי אין החוק מוציא את הוראות חוק החוזים (חלק כללי). לשיטת המשיבים דן סעיף 11(ג) לחוק חוזה הביטוח במקרה של שינוי זהות המוטב ולא של שינוי בתנאי הפוליסה, וממילא מיועד סעיף זה, כך נטען, למקרים בהם המוטב אינו מחזיק בידו פוליסה עובר לקרות האירוע הביטוחי, מה שאין כן בנדון דידן, כשבהתקשרות ותיקה עסקינן. נטען אף, וזאת בניגוד לפסק דינו של בית המשפט קמא, כי הפרשנות הראויה של מצב היחסים בין הצדדים היא שהמשיבים היו מבוטחים לכל דבר ועניין, מאחר שהונפקה להם פוליסה, ומאחר שהמגעים היו ישירות ביניהם לבין המערערת-המבטחת. בהקשר זה הוטעם, כי המערערת עמדה במגעים ישירים אל מול המשיבים בהצעות שונות, והתקיים ביניהם אף קשר נוסף, בעת שהרחיבו המשיבים את תחולת הפוליסה גם על בתם. מכוח מגעים אלה, כך נטען, יש לראות במשיבים מבוטחים, ולא מוטבים. עוד נטען, כי הנפקת הפוליסה לידיהם של המשיבים היתה למעשה קביעה בלתי-חוזרת בדבר היותם מוטבים, בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק חוזה הביטוח, וגם מטעם זה יש לראותם כמבוטחים.

           (2) לעניין חובת היידוע נטען, כי בניגוד לטענת המערערת, מדובר בביטוח לציבור מסוים - הוא ציבור מחזיקי כרטיסי האשראי, ועל כן חלה על המערערת החובה ליידע את המשיבים בדבר השינוי בתנאי הפוליסה. הוסף, כי גם לעניין זה ניתן ללמוד מן המגעים הישירים בין הצדדים ומטיב הקשר ביניהם, כי המשיבים נחשבו כמבוטחים לצורך העניין, ועל כן היה על המערערת להודיעם בדבר השינוי - אף כי לטענת המשיבים, אין הדבר גורע גם מחובתה של החברה להודיע על שינוי תנאי הפוליסה. מכל מקום נטען, כי חובת היידוע חלה בראש וראשונה על המערערת, וכי בחובה זו לא עמדה. 

           (3) לא למותר לציין כי חברת האשראי לא צורפה לתיק, ולא נתבקש צירופה על-ידי מי מן הצדדים. לעניין זה עוד נשוב.

דיון והכרעה

ז.        לאחר העיון בבקשה ובנספחיה, ובכללם הוראות הפוליסה, שהעתקה צורף לכתב הערעור בבית המשפט המחוזי, וכן ההודעות שנשלחו על-ידי החברה, שצורפו לכתב התשובה - החלטתי כאמור ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור על פיה, וזאת בהתאם לסמכות על פי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כך נוכח העניין שבנושא החורג מתחומם של הצדדים (רע"א 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה), פ"ד ל"ו(3) 123), והגם שבתביעות קטנות הגישה היא כי מתן רשות ערעור, ולא כל שכן בגלגול שלישי, תינתן אך במשורה שבמשורה (ראו רע"א 8144/04 בודקר נ' בשקירוב (לא פורסם) והאסמכתאות דשם וכן רע"א 3006/05 פריפר טבעי נ' ראובני (לא פורסם) והאסמכתאות דשם). לגופם של דברים החלטתי שלא להיעתר לערעור; על כן יוותר פסק-דינו של בית המשפט המחוזי על כנו.

ח.        הוראותיו של חוק חוזה הביטוח נדונו בבית משפט זה פעמים רבות (ראו, למשל, ע"א 391/89 וייסנר נ' "אריה" חברה לביטוח, פ"ד מז(1) 837; ע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ישר, פ"די מט(2) 749; ע"א 11081/02 דולב חברה לביטוח בע"מ נ' קדוש (לא פורסם, ניתן ביום 25.6.07) - השופטת פרוקצ'יה, בפסקות 62-48, 68-65, 85-83; המשנה לנשיאה ריבלין, בפסקות 8-4, 13; ראו גם ע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ישר, פ"די מט(2) 749; ראו בהקשר גם ע"א 846/76 עטיה נ' אררט, פ"ד לא(2) 780 - שקדם לחקיקת החוק). חוק חוזה הביטוח נתפש, וכך ראוי לו, כחוק צרכני מובהק:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ