אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חברה קדישא גחש"א שע"י הרבנות הראשית והמועצה הדתית תל אביב-יפו והמחוז נ' קל בנין בע"מ

חברה קדישא גחש"א שע"י הרבנות הראשית והמועצה הדתית תל אביב-יפו והמחוז נ' קל בנין בע"מ

תאריך פרסום : 25/07/2017 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים אזרחיים
516-17
23/07/2017
בפני השופטים:
1. ע' פוגלמן
2. ע' ברון
3. ג' קרא


- נגד -
המערערת:
חברה קדישא גחש"א שע"י הרבנות הראשית והמועצה הדתית תל אביב-יפו והמחוז
עו"ד אשר אקסלרד
המשיבה:
1. קל בניין בע"מ
2. א.ב. השקעות ואחזקות (הנדסה אזרחית טבנין) בע"מ
3. קל בניין טמרק בע"מ
4. מעלה יפה נוף בע"מ
5. אלונית בניה ופיתו בע"מ
6. רו"ח גבי טרבלסי הנאמן בתוקף תפקידו כנאמן לביצוע הסדר נושים של המשיבה 1
7. בנק לאומי לישראל בע"מ
8. כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה וצפון

עו"ד צוריאל לביא
עו"ד שירלי יפרח-אזור
עו"ד יעקב רבינוביץ
עו"ד דרור טימור
עו"ד מיכאל בן עמי (ליבוביץ)
פסק דין
 

 

השופט ע' פוגלמן:

 

           ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' טאובר) מיום 7.1.2017, שניתן על דרך הפשרה מכוח סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט).

 

  1. המערערת, עמותה רשומה האמונה על קיום מצוות קבורה על פי ההלכה היהודית בתחומי תל אביב-יפו, כרתה עם המשיבה 1 (להלן: החברה) במהלך החודשים מרץ ויולי שנת 2011 ארבעה הסכמים (להלן: ההסכמים) שעניינם בניית 24,000 מקומות קבורה לנפטרים בבית העלמין "ירקון" בשיטת הקבורה הרוויה. בהמשך, ביום 27.11.2012 ניתן צו להקפאת הליכים בעניינה של החברה ושל חברות נוספות בקבוצתה (המשיבות 5-2), וביום 28.11.2012 מונה המשיב 6 כנאמן לחברה (להלן: הנאמן). הנאמן והמערערת גיבשו הסכם עקרונות באשר לאופן המשך ביצוע העבודות נושא ההסכמים במסגרת הליכי הקפאת ההליכים, אשר קיבל את אישור בית המשפט ביום 31.12.2012.

 

  1. ביום 19.7.2015 הגיש הנאמן לבית המשפט המחוזי בקשה למתן הוראות בגדרה ביקש להורות על מסירת פרויקט ביצוע העבודות נושא ההסכמים והסכם העקרונות (להלן: הפרויקט) למערערת כמו גם להורות למערערת לקבל את החשבון הסופי שיוגש לה בגינו על ידי החברה באמצעות הנאמן. המערערת מצדה התנגדה לבקשה, בין היתר, בטענה כי טרם הושלם הפרויקט באופן המאפשר מסירתו. בצד זאת הבהירה המערערת כי ברצונה לסלק ידי החברה מהמשך ביצוע העבודות ולהתקשר עם קבלן חלופי לשם כך. בתום הדיון שנערך בבקשה ביום 7.9.2015, בהסכמת הצדדים, הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופט ד"ר ע' זרנקין) על מינוי מומחה מהנדס אשר יחווה דעתו לעניין מצב הפרויקט והפעולות הנדרשות להשלמתו, ככל שישנן. כן נקבע, כי עם מינוי המומחה תעזוב החברה את הפרויקט והאחריות בו תעבור לידי המערערת. לאחר שהשלים המומחה שמונה את חוות דעתו הגיש אותה לבית המשפט והוגשו לה תגובות הצדדים, הורה בית המשפט המחוזי לנאמן, בדיון שהתקיים ביום 7.3.2016, להגיש למערערת את החשבון הסופי, תוך שהובהר כי לאחר שייעשה כן תינתן לזו האחרונה אפשרות להעלות השגותיה לגבי החשבון שיוגש. לאחר שהוגשו תגובות הצדדים, נמצא כי לפי עמדת הנאמן על המערערת להשלים סך של 38 מיליון ש"ח בגין השלמת הפרויקט, בעוד שהמערערת סברה כי על הנאמן להשיב לה סך של 27 מיליון ש"ח, בין היתר, בשל עיכובים בפרויקט וליקויים בביצועו. במסגרת דיון שהתקיים ביום 13.10.2016 (לפני כב' השופטת ב' טאובר), בגדרו פרטו הצדדים את עמדתם וטענותיהם, העלה בא כוח המשיב 8 (להלן: הכונס הרשמי) הצעה שלפיה המחלוקת באשר לסכומים שחבה המערערת לחברה תוכרע על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, כאשר ייקבע רף תחתון של 10 מיליון ש"ח ורף עליון של 30 מיליון ש"ח. הנאמן הסכים להכרעה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. המערערת הסכימה להכרעה כאמור ובלבד שהכרעת בית המשפט תינתן במתכונת של "תביעה מול תביעה", קרי כנגד דרישתו של הנאמן שהמערערת תשלם לחברה 38 מיליון ש"ח בגין השלמת הפרויקט, תוכרע גם תביעתה שלפיה על הנאמן להשיב לה סכום של 27 מיליון ש"ח, בין היתר, בגין הפרות נטענות של הסכם העקרונות; שיתאפשר לצדדים להגיש תיקי מוצגים מטעמם שיסייעו לבית המשפט בהכרעתו; ושבית המשפט "יפסוק לפי שיקול דעתו המוחלט". הנאמן נתן אף הוא הסכמתו למתווה שלו הסכימה המערערת.

 

  1. בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 8.1.2017, עמד בית המשפט על המסגרת הדיונית שנקבעה על ידי הצדדים, ציין כי שקל את טיעוני הצדדים בכתב ובעל פה ועיין במסמכים השונים שהוגשו – לרבות תיקי המוצגים וחוות דעת המומחה המהנדס, ופסק כי על המערערת לשלם לחברה סך של 27 מיליון ש"ח.

 

           מכאן הערעור שלפנינו.

 

  1. המערערת מבהירה בפתח ערעורה כי היא אינה מלינה על עצם מתן החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, כי אם על אופן ניהול ההליך. לגישתה, לא היו בידי בית המשפט הכלים המתאימים על מנת לפסוק במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים, באופן שהביא לתוצאה בלתי סבירה אשר גורמת לה "עוול משווע" ומצדיקה התערבות בית משפט זה, בפרט בהתחשב בכך שהחלטת בית המשפט המחוזי אינה מנומקת. בהקשר אחרון זה נטען, כי היה על בית משפט קמא, למצער, להציג את אבני הדרך העיקריות שהנחו אותו בהחלטתו. המערערת טוענת בערעורה באריכות לעניין הסכומים שלגישתה היה מקום בבירור להפחית מהחשבון הסופי שהגיש הנאמן למערערת, וטוענת כי בהתחשב בכך "המתחם האמיתי" אותו היה על בית המשפט להעמיד לנגד עיניו בעת פסיקתו לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט נע בין כ-27 מיליון ש"ח לזכות המערערת לבין 2 מיליון ש"ח לחובתה. לטענתה, הסטייה המשמעותית ממתחם זה נובעת, בין היתר, מהתעלמותו של בית המשפט מהמסמכים השונים שהובאו לפניו. כל זאת, לאחר שלא התאפשר למערערת לשטוח טענותיה באופן סדור וראוי, כי אם רק להגיש תיק מוצגים מטעמה. לגישת המערערת החריגה הקיצונית מגבולות הסבירות בהחלטתו של בית משפט קמא, מקימה עילה להתערבותנו, גם בהינתן אמות המידה המחמירות שנקבעו להתערבות בפסיקה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

 

  1. המשיבים 6-1 טוענים מצדם כי הגשת הערעור דנא מהווה ניסיון של המערערת לחזור בה מהסכמתה להכרעה במחלוקת על דרך הפשרה, משום שתוצאות ההליך אינן מניחות דעתה. לגישתם, טענות המערערת הן טענות עובדתיות באשר לסכומים השונים שבמחלוקת בין הצדדים, ועולה מהן כי המערערת שואפת לפתוח את ההליך מבראשית בפני ערכאת הערעור. נטען, כי היה באפשרותה של המערערת להציב תנאים נוספים למתן הסכמתה שלפיה בית המשפט יפסוק בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט, לרבות תנאים הנוגעים לטווח בתוכו יפסוק בית המשפט, כמו גם הגשת סיכומים בכתב בטרם ייעשה כן. לגישתם, משהמערערת לא פעלה באופן האמור, אין לה להלין אלא על עצמה ואין באפשרותה עתה להתנער מהסכמתה. מכל מקום, גם לגופם של דברים טוענים המשיבים 6-1 כי אין ממש בטענות המערערת לעניין חישובי הסכומים שבמחלוקת, תוך הפנייה, בין היתר, לחוות דעת המומחה המהנדס.

 

  1. המשיב 7 (להלן: הבנק), הנושה העיקרי של המשיבות 5-1, טוען אף הוא כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא, בפרט בהתחשב באמות המידה המצומצמות להתערבות בהחלטות שניתנו לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. לטענת הבנק, נוכח העובדה שההחלטה נושא הערעור דנא אינה מנומקת, אין לקבל את טענת המערערת שלפיה בית משפט קמא לא בחן את טענות הצדדים ולא איזן כראוי בין האינטרסים השונים. הודגש כי המערערת ידעה היטב את גבולות המחלוקת, ועל כן היה עליה לקחת בחשבון כי היא נוטלת גם את הסיכון שייפסק לחובתה סכום משמעותי. עוד נטען, כי ההליך שהתנהל היה תקין וראוי, וניתנה למערערת האפשרות להציג את כלל טענותיה ולהגיש את המסמכים הרלוונטיים לעניין. לבסוף, שלל הבנק את טענת המערערת שלפיה הסכום שנפסק אינו סביר באופן קיצוני, תוך התייחסות לטענותיה בהקשר זה.     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ