אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חברה להשכרת רכב נהגה שלא בתום לב כלפי שוכר רכב עימו חתמה על הסכם ליסינג

חברה להשכרת רכב נהגה שלא בתום לב כלפי שוכר רכב עימו חתמה על הסכם ליסינג

תאריך פרסום : 01/05/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
57552-04
30/04/2007
בפני השופט:
חנה פלינר

- נגד -
התובע:
סע גל השכרת רכב בע"מ
עו"ד זהבי מרדכי
הנתבע:
ניסן טריף
עו"ד לוי אורון
פסק-דין

התביעה וטענות הצדדים :

1.         התובעת היא חברה העוסקת בהשכרת רכב ובליסינג בישראל. ביום 2.3.07 נחתם בינה ובין הנתבע הסכם ליסינג לשכירת רכב מסחרי מתוצרת פז'ו, למשך 36 חודשים (להלן: "ההסכם"). בחותמו על ההסכם התחייב הנתבע לתשלום חודשי קבוע של דמי שכירות בסך של 4,060 ש"ח, ביום החמישה עשר לכל חודש. במעמד החתימה מסר הנתבע לידי התובעת שטר חוב בסכום של 120,000 ש"ח דמי הקמה לעריכת הסכם הליסינג בסך 1,200 ש"ח, ופיקדון בסך של 12,180 ש"ח, לא כולל מע"מ, המשקף דמי שכירות של ארבעה חודשים, העומדים להשבה לידי השוכר בתום תקופת השכירות כנגד מילוי כל התחייבויותיו לחברת הליסינג.

2.         התובעת טענה כי לאורך שנה ומחצה של שימוש ברכב על ידי הנתבע, אירעו עיכובים שונים בתשלום דמי השכירות. התשלום, שהיה אמור להיעשות בהוראת קבע מחשבון הבנק של הנתבע, נדחה מספר פעמים עקב חוסר כיסוי מספיק. זמן מה לאחר אי כיבוד הוראת הקבע הופיע הנתבע במשרדי התובעת ושילם את דמי השכירות במזומן או באמצעים אחרים.

3.         בקיץ של שנת 2001 מאנה התובעת, לגרסתה, להמשיך ולהסכים לאיחורים בתשלומי הנתבע; נציגי התובעת הגיעו לביתו של הנתבע ונטלו עמם את הרכב על סחורות הנתבע שאוחסנו בו. נטילת הרכב, לדברי התובעת, נעשתה ביום 25.9.01, ולמחרת התייצב הנתבע במשרדי התובעת ושילם סך של 5,149 ש"ח במזומן ו - 2000 ש"ח נוספים בהמחאה שנתגלתה מאוחר יותר כחסרת כיסוי. או אז נמסרה לידיו סחורתו והרכב נותר בידי התובעת.

4.         בתיק שבפני דורשת התובעת לחייב את הנתבע בתשלום יתרת דמי הליסינג עד לתום תקופתו המקורית; תשלום עבור חריגה ממכסת הקילומטרים שהוגדרה בנספח א' להסכם; עלות תיקון הרכב לאחר תאונה שאירעה לו בעת השכירות ושכר טרחת השמאי בעניין זה; חוב דמי ליסינג עד מועד תפיסת הרכב וצריכת סולר ברכב חלופי שסופק לנתבע במהלך חודש אוגוסט 2001.

5.         מצדו טען הנתבע כי הרכב הוצא מרשותו על ידי התובעת במהלך אוגוסט 2001, ללא כל התראה מוקדמת. לדבריו, אף כי נאמר לו שתשלום מטעמו ישיב לידיו את הרכב על הסחורה שהכיל, הרי שמשהגיע למחרת למשרדי התובעת ושילם את הסכום הנדרש נותר הרכב בידי התובעת. נטילת הרכב והבאת ההתקשרות לקיצה על ידי התובעת אינה עולה בקנה אחד, לטענתו, עם ההסכמה דה פקטו שגילתה התובעת לאיחוריו בתשלומים לאורך תקופת החכירה - הסכמה שיש בה כדי לשנות את ההסכם המקורי המגדיר כל איחור בן חמישה ימים ומעלה כהפרה יסודית בגינה ניתן לסיים את ההתקשרות.

6.         באשר לתשלום עבור חריגתו ממכסת הקילומטרים שהוגדרה בנספח גרס כי על רקע תוכניתו לרכוש את הרכב בתום תקופת ההחכרה תיאם עם מנהל משרד התובעת בנתניה, מר שי יניב (להלן: "יניב") כי לא יחויב בגין חריגה כלשהי, אם וכאשר תיווצר. בגין תיקון הרכב לאחר התאונה וצריכת הסולר ברכב החלופי טען הנתבע כי כבר הועברו מלוא הכספים לתובעת.

ההוכחות והראיות :

7.         בתיק זה הוגשו תצהירי עדות ראשית על ידי יניב מטעם התובעת, והנתבע. ביום 23.11.06 נערך בפני דיון ההוכחות, ונשמעו עדויות מצהירים אלו. בסיום שמיעת ההוכחות ניתן צו לסיכומים, ומשאלה הוגשו יש ליתן פסק דין על סמך החומר שבפני.

השאלות המרכזיות :

8.         למעשה, עלי להידרש בפסק הדין לשאלות הבאות:

א.        האם זכאית היתה התובעת להביא את ההתקשרות בין הצדדים לסיומה ? האם הנתבע הפר את ההסכם הפרה יסודית ?

ב.         האם על הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים שנתבעו על ידה או למצער חלק מהם?

9.         לאחר שבחנתי את הראיות והעדויות, סבורה אני כי דין התביעה להידחות,  אנמק קביעתי זו.

מועד סיום ההתקשרות בין הצדדים

10.       בהתאם לסעיפים 12.2 ו - 12.3 להסכם, הרי שבהתרחש הפרה יסודית של ההסכם כדוגמת עיכוב של חמישה ימים ומעלה בתשלום דמי החכירה, רשאית התובעת, בין היתר, להעמיד לפירעון מידי את יתרת דמי החכירה וכן לקבל לחזקתה את הרכב מידי החוכר.

11.       בטענותיהם, נחלקו הצדדים בשאלת מועד הוצאת הרכב מידי הנתבע על ידי התובעת. התובעת טענה שנטלה את הרכב לידיה ביום 25.9.01, כאמור, כאשר למחרת אותו היום הגיע הנתבע למשרדיה. גרסה זו מתיישבת עם התיעוד המופיע בכרטסת גיול החובות של הנתבע (נספח ד' לתצהיר יניב, להלן: "הכרטסת"), לפיו שילם הנתבע סך של 7,000 ש"ח ביום 26.9.01.

12.       הנתבע, מצדו, טען כי הרכב הוצא מרשותו במהלך חודש אוגוסט,  ובחקירתו אף נקב בתאריך 25.8.01 וביום ה- 26.8.01 כמועד לתשלום החוב (פרו' עמ' 12, שו' 10 - 9): "יום לאחר לקיחת הרכב" (עמ' 12 שו' 20). עם זאת, כשהקשה בית המשפט כיצד לגרסת הנתבע ניטל הרכב בשבת, השיב הנתבע: "יכול להיות שהוא אמר לי 25.9 ואני אמרתי 25.8 בטעות ואולי טעיתי ביום" (פרו' עמ' 13, שו' 9 - 8).

13.       מהטעמים המפורטים לעיל, מקבלת אני את גרסת התובעת שהרכב ניטל ביום 25.9.01, עת עמד חובו של הנתבע לתובעת על סך של 5,149 ש"ח. חוב זה, שטרם נפרע עוד מהמועד המקורי שנקבע לתשלום מדי 15 בחודש, אכן מהווה הפרה של ההסכם המקורי בין הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ