אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חברה ישראלית למובילים בעמ ואח' נ' טרקס יונייטד קינדום לימיטד ואח'

חברה ישראלית למובילים בעמ ואח' נ' טרקס יונייטד קינדום לימיטד ואח'

תאריך פרסום : 03/12/2011 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
18124-05-11
27/11/2011
בפני השופט:
חנה פלינר

- נגד -
התובע:
1. חברה ישראלית למובילים בע " מ
2. אריה אריק ידין

הנתבע:
אפקדו ציוד (1991) בע"מ
פסק-דין

פסק דין

מונחת בפני בקשה לדחיית המרצת פתיחה על הסף או לחילופין לדחותה כנגד המבקשת אישית ולהורות על המצאת כתבי בית הדין למשיבה הפורמלית בדרך שבה יורה ביהמ"ש.

לטענת המבקשת היא צורפה כנתבעת שלא כדין מאחר ואין כל עילה נגדה, לא נתבקש כל סעד הנוגע אליה וסיבת צירופה הינה ככל הנראה להקנות סמכות שיפוט לביהמ"ש בישראל שהרי לולא צירופה לא היתה כל זיקה. עוד טוענת, כי אינה נציגת המשיבה הפורמלית בארץ ואינה מוסמכת לקבל כתבי בית דין בשמה. בנוסף, טוענת כי תביעת המשיבים אינה ראויה להתברר על דרך המרצת פתיחה מאחר שהסעד המבוקש דורש בירור עובדתי מסובך לרבות עדויות המשיבה הפורמאלית או מי מטעמה. עוד טוענת המבקשת שמדובר בסעד הצהרתי, כעולה מפרוטוקול הדיון במטרה "לטהר את שם התובעים" וכן לקבוע באופן פורמאלי כי המשיבים לא גנבו את כספי הלקוחות ו/או לא הונו את המשיבה הפורמאלית. לסיום טוענת, כי יש לעמוד על השאלה מה חשיבות הצהרה זו כאשר לא קדמו לה כל האשמות ו/או הודעות ו/או השמצות מצד המשיבה הפורמאלית לבין חוסר הנוחות שתיגרם למבקשת בניהול ההליך.

מנגד טוענים המשיבים/ התובעים כי סביר להניח שה"שמועות" שהגיעו למשיבה הפורמאלית בדבר גניבת כספי לקוחות, כך על פי מכתב הביטול, מקורן מהמבקשת עקב סכסוך עם המשיבים ועל כן יש לה קשר להודעת הביטול. כמו כן, מתן פס"ד הצהרתי הינו חשוב למשיבים על מנת לטהר את שמו של המשיב 2 כי לא גנב כספי לקוחות. המשיבה הפורמאלית איימה על המשיב 2 כי תתבע אותו ולפיכך מתן פס"ד הצהרתי ישמש עבורו הגנה. עוד טוענים כי מסירה למבקשת הינה מסירה כדין למשיבה הפורמאלית משום שהמבקשת הינה היבואנית של מוצרי טרקס ועל כן מהווה בפועל טרקס בישראל, היא מקבלת תביעות אחריות, רישיונות ממשרדי ממשלה ומסמכים רשמיים.

בתשובה לתגובה טוענת המבקשת כי אין לה כל זיקה להודעת הביטול, היא אינה נציגת המשיבה הפורמאלית בארץ ואינה מוסמכת לקבל כתבי בית דין בשמה ואף אינה מקבלת כל מסמך רשמי המופנה למשיבה הפורמאלית.

דיון והכרעה

מעיון בהמרצת הפתיחה המתוקנת עולה כי המבקשת אינה רלוונטית להמרצת הפתיחה. היא אינה מוזכרת בעובדות והסעד המבוקש אינו נוגע אליה. אזכיר כי הסעד המבוקש כיום הינו מתן הצהרה שהמשיבה הפורמאלית היתה מחוייבת במתן הודעה של שלושה חודשים מראש בטרם סיום ההתקשרות עם המשיבה 1. אמנם, בתגובה לבקשה דנן העלו המשיבים טענה חדשה ולפיה הסיקו כי מקור ה"שמועות" (בדבר גניבת כספי הלקוחות שנזכרו במכתב הביטול), במבקשת ולפיכך קשורה היא להודעת הביטול. המדובר בטענה חדשה שלא נטענה בכתב הטענות (האם הטענה היא לגרם הפרת חוזה? ואם כך – האם יש לברר זאת במסגרת המרצת פתיחה?!). בכל מקרה, כתב טענות מתחם את גדר המחלוקת ומשלא נטען דבר כנגד המבקשת ולא התבקש כל סעד נגדה, אני סבורה כי יש לדחות את התובענה כנגד המבקשת בשל העדר עילה והעדר יריבות. כך נותרים אנו עם המרצת פתיחה המכוונת כנגד המשיבה הפורמאלית בלבד, שמקום מושבה הוא באנגליה.

האם ניתן להמציא באמצעות המבקשת את המרצת הפתיחה למשיבה הפורמאלית?

הכלל הוא שהמצאת כתב תביעה לנתבע מחוץ לגבולות הארץ תעשה בהתאם לתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

ברם, במצבים מסוימים ניתן להמציא כתבי בית דין לידיו של אחר ויהא הדבר שווה ערך להמצאה לנתבע שנמצא בחו"ל. כך, בהמצאה לידי מורשה בהנהלת עסקים על פי תקנה 482 המורה כדלהלן:

"482.(א)היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט."

יפים דבריו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, 722:

"כאשר יש לנתבע שהוא תושב חוץ או חברת חוץ מורשה בישראל ניתן לבצע המצאה לידי המורשה ללא צורך בצו המצאה אל מחוץ לתחום המדינה. השאלה שתיבדק היא האם הנמען הוא אכן המורשה."

כיצד אם כן נקבע מיהו מורשה? השאלה אם פלוני הינו מורשה לעניין התקנה נחתכת לפי מידת האינטנסיביות של הקשר בין המורשה לנתבע עד שיש להניח כי המורשה יעביר לידיעת הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו. מידת האינטנסיביות בין הנתבע למורשה היא שאלה שבדרגה. על המשיבים להניח תשתית ראייתית כדי להראות שדרגת האינטנסיביות בין הנתבע למורשה הגיעה לרמה המצדיקה החלת תקנה 482.

המשיבים מניחים כי מאחר והמבקשת יבואנית מהווה היא מורשית. כמו כן טוענים טענה בעלמא לפיה מקבלת עבור המשיבה הפורמאלית את המסמכים הנזכרים לעיל וכן טוענים לסיום: "המבקשת לא הציגה בפני ביהמ"ש מסמך שהוצא על ידי טרקס ואוסר על המבקשת לקבל מסמכים בשם טרקס" (סעיף 22 לתגובה).

יאמר מיד, נטל ההוכחה כי המבקשת הינה המורשית - חל על המשיבים. מידת האינטנסיביות של הקשר לא הוכחה ע"י המשיבים בתגובה לבקשה ולא הונחה כל תשתית ראייתית בנושא. לפיכך, איני יכולה לקבוע כי המבקשת הינה מורשית ואין לראות בהמצאה שבוצעה למבקשת כמסירה כדין למשיבה הפורמאלית.

האם התביעה ראויה להתברר כהמרצת פתיחה?

המרצת הפתיחה שבפני הוגשה ע"י המשיבים ביום 11.5.2011. בסעיף 4 נכתב בה כי פסה"ד ההצהרתי חיוני לשם הגשת תביעה שעילתה היא הנזק שנגרם למשיבים ולקוחותיהם כתוצאה מניתוק מיידי ללא הודעה מוקדמת. ביום 20.7.2011 הוגשה בקשה לתיקון ההמרצה והושמטה בה ההצהרה בעניין הרצון להגיש בעתיד תביעה כספית. בדיון שהתקיים בפני ביום 5.10.2011, הצהיר המשיב 2 כי אינו מבקש סעד כספי אלא נלחם על שמו הטוב שכן ביטול ההסכם ללא הודעה מוקדמת משמעותו שגנב ועל כן מבקש הוא לטהר את שמו באמצעות המרצת הפתיחה. בהמשך הדיון הוסיף וציין: "איני יכול כרגע להתחייב מה אעשה עם ההצהרה הזו."

כידוע, סעד הצהרתי הנו סעד שביושר, וככזה מסור לשיקול-דעתו של בית-המשפט. מקום בו מתעורר חשש לכפל התדיינות, במובן שהדיון בסעד ההצהרתי הנו פתיח בלבד לדיון בסעד האופרטיבי, בית-המשפט יימנע מלתת סעד הצהרתי (ה"פ (י-ם) 4385/05 א.ח.מ. יוני מפעלי בניה והשקעות בע"מ ואח' נ' עיריית ירושלים [פורסם בנבו])). בענייננו הסעד האופרטיבי הינו גרסתם הראשונית של המשיבים לפיה רצונם להגיש בעתיד תובענה כספית ובהמשך, אף כי המשיב 2 הצהיר כי אינו מבקש סעד כספי, ציין כי אינו יכול להתחייב מה יעשה עם ההצהרה לאחר מכן. לא למותר לציין, כי בהמרצת הפתיחה המתוקנת טען המשיב 2 כי פסה"ד ההצהרתי ישמש לו כהגנה מקום בו יתבע ע"י המשיבה הפורמלית בעתיד, שכן איימה כי תנקוט נגדו הליכים משפטיים. אם כך הוא, מדוע לא נוסח הסעד המבוקש ככזה המבקש להכריז שהמשיב לא הפר חוזה? מדוע מתייחסת ההכרזה להכרח ליתן הודעה מוקדמת של שלושה חודשים מראש, הצהרה הטומנת בחובה משמעות כספית?

זאת ועוד, הסעד המבוקש בהמרצה המתוקנת, קרי האם ביטול החוזה ללא הודעה מוקדמת הינו כדין אם לאו והאם טענת המשיבה הפורמאלית לגניבה, כך לגישת המשיבים, יש בה ממש - כרוך בבירור היחסים החוזיים הכוללים בין הצדדים, שמיעת עדים, בירור הנסיבות העובדתיות וכיוצא בזה. סבורני כי בשל המורכבות העובדתית, במקרה שבפני, אין התובענה ראויה להתברר על דרך של המרצת פתיחה. בהקשר זה ראו:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ