אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חביב נ' מדינת ישראל

חביב נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 19/12/2010 | גרסת הדפסה
ע"ח
בית המשפט המחוזי באר שבע
15244-12-10
19/12/2010
בפני השופט:
דב מגד

- נגד -
התובע:
אהרן אריק חביב
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

1.בפני ערר על החלטת בית משפט השלום באשקלון (כב' השופטת ד. כהן, סגן-נשיא) בה"ת 6010-12-10 מתאריך 7.12.10 בגדרה דחה את בקשת העורר לשחרר תפוס, משאית וולבו מ.ר. 22-996-50 (להלן: "המשאית"). עסקינן בהשלכת פסולת בניין, בשאלה האם הדבר נעשה ברשות הרבים כהגדרתה בחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד – 1984 (להלן: "החוק") ובשאלה האם תפיסת המשאית הייתה מידתית.

רקע והליכים

2.בתאריך 2.12.10 הבחין מפקח מטעם המשרד לאיכות הסביבה בשרעבי גולן (להלן:"שרעבי") כאשר הוא נוהג במשאית ומשליך פסולת בניין בשטח שלגביו נקבע כי הוא נמצא ברשות הרבים (כהגדרתה בסעיף 1 לחוק) וזאת בניגוד להוראת סעיפים 2 ו – 13 (ב) (1) (א) לחוק. מתוקף סמכותו לפי סעיף 12 א (א) לחוק מסר המפקח לשרעבי הודעה על איסור מנהלי לשימוש במשאית לתקופה של 30 יום, החל מתאריך 2.12.10 והורה על מסירת המשאית לידי המשיבה.

3.העורר, הבעלים של המשאית ומעסיקו של שרעבי, פנה לבית המשפט השלום באשקלון בבקשה להחזיר את המשאית וטען כי לא הוכח שהפסולת נשפכה ברשות הרבים, שכן רוכזה במקום אחד, במשק מס' 64 שנמצא בבעלותו, במטרה לפנותה. בנוסף טען, כי תפיסת המשאית למשך 30 יום לא הייתה מידתית, משום שפגעה במקור עיסוקו ובפרנסתו.

4.בית משפט קמא, אשר עיין בחומר החקירה, מצא כי מתקיים יסוד סביר להניח, שהעורר עבר עבירה של השלכת פסולת בניין ברשות הרבים, לפי סעיף 13 (ב) (1) (א) לחוק ולפיכך הונחה תשתית ראייתית להפעלת סמכותו של המפקח מכוח סעיף 12 א לחוק. בית משפט קמא אבחן את ההלכה שנקבעה ברע"פ 1792/99 גאלי נ. מדינת ישראל פ"ד נג (3), 312, 316-37 (1999) (להלן: "הילכת גאלי") וקבע שבהילכת גאלי מדובר היה בתפיסת נכס לתקופה שאינה קצובה, בניגוד למקרה שבפנינו. כמו כן שקל האם הפגיעה בפרנסת העורר ובקניינו לא הייתה מידתית וקבע כי לא הובא בפניו טעם ראוי המצדיק התערבות בסמכות שהמפקח הפעיל כחוק, העלולה לפגוע במטרות שהחוק נועד להגן עליהן, הכוללות, בין היתר, את הצורך החברתי הגובר בשמירה על ערכי איכות וניקיון הסביבה. מכאן הערר.

5.בנימוקי הערר נטען, כי הפסולת לא הוצאה החוצה, הועמסה בתוך ביתו של העורר, רוכזה במקום אחד לצורך פינויה למקום מוסדר, ולכן אין מדובר בפעולה ברשות הרבים, כהגדרתה בחוק. כן נטען, כי טעה בית משפט קמא בכך שאיבחן את הילכת גאלי. עוד נטען, כי טעה בית משפט קמא, בכך שבחר שלא להתייחס כלל לתכלית הראויה שבחוק ולשאלה האם ניתן להשיג את מטרת התפיסה בדרך אחרת, באופן שהפגיעה בפרנסת העורר ובקניינו תהיה פחותה. כמו כן נטען, כי המשאית נתפסה לצורכי ענישה והוותה מקדמה על חשבון העונש.

6.בדיון שהתקיים בערר הוסיף ב"כ העורר, כי מדובר במשאית שמעולם לא עברה עבירה וכי ניתן להשיג את מטרת המחוקק במציאת חלופה, באופן שייאסר על המשאית להיכנס לאזור ביצוע העבירה וכנגד ערבויות. כמו כן טען כי איבחון הילכת גאלי עומדת בניגוד להחלטה בב"ש 22261/09 (בית המשפט המחוזי בבאר-שבע) אלי ריבוח ואח' נ. מדינת ישראל (פורסמה בנבו). ב"כ המשיבה טען בתגובה, כי אין חולק שנשפכה פסולת בניין ברשות הרבים וכי כבר בשנת 2009 היו פניות אל העורר שנדרש להימנע מביצוע העבירה, שהינה עבירה מתמשכת וגוררת עבירות נוספות כגון ניהול עסק ללא רישיון, אך הוא התעלם מהן. בנוסף טען, כי העורר לא הצביע על טעם טוב מדוע ההחלטה המנהלית שהתקבלה אינה עומדת במבחן הסבירות.

המסגרת הנורמטיבית

7.הבעייתיות הכרוכה בהשלכת פסולת בניין, עולה מהצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 17), התשע"א – 2001 (הצעות חוק הממשלה שפורסמו ברשומות בתאריך ח' בכסלו התשע"א, 15.11.10 בעמ' 282) וכך נאמר:

"בעיית השלכת פסולת בניין היא בעיה רחבת היקף, היוצרת את אחד המפגעים החמורים והבולטים ביותר להם אנו חשופים. ערוצי נחלים וצידי דרכים בכל רחבי הארץ, מלאים בערמות של פסולת בניין, שפונו שלא כדין, על ידי קבלנים ומובילים שונים. מידי שנה נוצרים בישראל 4 מיליון טונות של פסולת בניין (נתון זה אינו כולל עודפי עפר, בכמות של 3 מיליון טון נוספים מידי שנה). לפי הנתונים הקיימים משנת 2008, רק 2.5 מיליון טונות של פסולת בניין פונו אל אתרי סילוק פסולת המיועדים לכך. המשמעות היא, כי מידי שנה, מיליון וחצי טונות של פסולת בניין פזורים ברחבי ארצנו ויוצרים מפגע סביבתי חמור. הפגיעה הסביבתית מתבטאת הן ביצירת מפגע חזותי חמור, והן בזיהום קרקעות ומי תהום, הנוצר כתוצאה מכך שמי גשמים שוטפים את החומרים הכימיים הנמצאים בפסולת בניין, וגורמים לחלחול של חומרים אלה אל מי התהום. החוק המוצע נועד בעיקרו לחזק את מנגנוני האכיפה הקיימים בחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד – 1984 (להלן: "החוק"), לשם טיפול בבעיית השלכת פסולת בניין שלא כדין".

8.אמנם הערר אינו מתייחס, ישירות, לסוגיית הענישה בעבירות של השלכת פסולת בניין, אשר עלתה במהלך הדיון ואולם ראוי לראות לנגד עינינו את החומרה היתרה בה ראה בית המשפט העליון את התופעה, שכן עמד לא פעם על הסכנה הנשקפת לציבור ולסביבה מעבירות סביבתיות ועל הצורך להתמודד עימן, כדלקמן:

"הצורך החברתי הגובר בשמירה על משאבי הטבע ההולכים ומתדלדלים וההכרה בנזק שנגרם לכלל הציבור בשל זיהום הטבע והסביבה, חייבה את המחוקק לקבוע רמת ענישה משמעותית לעוברים עבירות אלו, ואת בית-המשפט בתורו לנקוט מדיניות ענישה מחמירה כלפיי אותם עבריינים" (רע"פ 1223/07 מורשד נ' מדינת ישראל (לא פורסם), מפי השופט ג'ובראן).

ובמקרה אחר נפסק:

"בצדק הדגיש בית-המשפט קמא את הצורך בענישה משמעותית לאלה המזהמים את הטבע בניגוד לחוק וממניעים של כדאיות כלכלית" (רע"פ 9934/08 ג'באלי נ' משרד להגנת הסביבה (לא פורסם), מפי השופט לוי).

ראו גם רע"פ 6990/10 דדון חזי וציון 1992 בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

9.באשר להגדרת "רשות הרבים" שבחוק - בסעיף 1 לחוק נאמר, כי משמעות הדיבור "רשות הרבים" היא "כל מקום שהציבור רשאי להשתמש בו או לעבור בו או שהציבור משתמש או עובר בו למעשה" כלומר, המחוקק אימץ הגדרה רחבה, לפיה גם אם השטח נמצא בבעלות פרטית, ניתן לראות בו רשות הרבים לעניין החוק, וההוכחה היא אמפירית, לא פורמליסטית. הדעת נותנת כי התכלית שביסוד הדברים היתה, שלא לאפשר היוצרות של "חורים ברשת" על ידי ויכוחים אם המדובר במקרה פלוני בשטח פרטי או שטח ציבורי, ולצמצמם לשאלה אם אכן משתמש הציבור בפועל בשטח המדובר. (ראה: רע"פ 8478/10 יוסף אליאס נ. מדינת ישראל – המשרד להגנת הסביבה, החלטת כב' השופט א. רובינשטיין מתאריך 24.11.10).

מן הכלל אל הפרט

10.בפנינו עומדות לדיון שתי שאלות מרכזיות: האחת- האם השטח בו נשפכה פסולת הבניין עונה אחר הגדרת "רשות הרבים" שבסעיף 1 לחוק. השניה – האם הפעלת סמכות המפקח ותפיסת המשאית למשך 30 יום היתה מידתית, או שמא היא עולה על הנדרש, באופן שהיא פוגעת בקניינו של העורר ובפרנסתו.

11.התשובה לשאלה האם פסולת הבניין נשפכה ב"רשות הרבים" מצויה בתיק החקירה, הכולל תצלומים של פסולת בניין, בכמות גדולה, שנשפכה במקום. בדו"ח פעולה מיום 2.12.10, שערך החוקר עופר שחר, נכתב, כי הבחין במשאית המשליכה פסולת בניין בחלקה ב' במושב בית שקמה, תוך העברתה מחלקה לחלקה. בדו"ח צויין גם, שהמקום פתוח וללא גידור או שילוט. המפקח חגי בלכנר ציין בדו"ח פעולה, שנערך בו ביום, כי הגיע עם עופר שחר למושב בית שקמה, נכנס לשטח המדובר, הבחין במשאית נשוא הבקשה השופכת מתוכה פסולת בניין ולכן הנהג עוכב. הנהג שרעבי אישר בהודעתו בחקירה, שנערכה בתאריך 2.12.10 ,כי העביר גושי בטון לגריסה מחלקה א' לחלקה ב' במשק המצוי בבעלות המבקש, על פי הוראתו, וכי כל אדם מסוגל להיכנס לחלקה, שאינה מגודרת, אם כי הם מנסים למנוע אפשרות כזאת. גם העורר אישר בחקירה כי החלקה אינה מגודרת. ניתן, אפוא, להיווכח, כי השטח המדובר נגיש לציבור והמפקחים נכנסו לתוכו באין מפריע. לפיכך, מקובלת עלי מסקנת בית משפט קמא, כי הונחה תשתית ראייתית מספקת להפעלת סמכות המפקח לפי סעיף 12 א לחוק, שכן היה לו יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה באמצעות רכב לפי סעיף 13 (ב) (1) (א) לחוק ולכן רשאי היה למסור לנוהג ברכב הודעה האוסרת את השימוש בו לתקופה של 30 יום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ