אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חביבאללה נ' חביבאללה ואח'

חביבאללה נ' חביבאללה ואח'

תאריך פרסום : 04/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום בית שאן
44291-03-13
28/01/2014
בפני השופט:
אינעאם דחלה-שרקאוי

- נגד -
התובע:
לוטפי חביבאללה
הנתבע:
1. בלאל חביבאללה
2. הכשרה חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בדיון מיום 26/1/14 ביקשה הנתבעת לפצל את הדיון , ולדון תחילה בשאלת החבות טרם מינוי מומחה.

עיינתי בכתבי הטענות, ולא מצאתי מקום כלשהו לפצל את הדיון, על אף טענות הנתבעת 2 בכתב ההגנה, המכחישות את אירוע התאונה. תיק זה ניתן לדון בו במכלול, ועניין זה יש בו כדי לחסוך זמן שיפוטי יקר, ככל ובית המשפט יקבע בסופו של יום כי יש להטיל על הנתבעת 2 לפצות את התובע.

באותו דיון חזר התובע על בקשתו למינוי מומחה, והנתבעת 2 חזרה על התנגדותה. להלן אפרט את טענות הצדדים והכרעת בית המשפט.

פתח דבר

התובע מבקש למינות מומחה רפואי בתחום האורטופדי, זאת לבדיקת מצבו הרפואי של התובע ודרגת נכותו, אם נותרה, כתוצאה מתאונת דרכים בה נפגע.

התובע יליד 01.01.1945, שלטענתו נפגע בתאונת דרכים ביום 15.06.10, עת נפל בזמן ירידתו מהרכב, אשר היה נהוג בידי הנתבע 1, ונפגע ברגל ימין.

בתגובתה, מתנגדת הנתבעת 2 למינוי מומחה כאמור, בנימוק כי הינה כופרת בעצם אירוע התאונה ובנסיבותיה הנטענות. כן, טוענת הנתבעת כי התובע לא צירף תיעוד רפואי המהווה ראשית ראיה לקיומה של נכות כלשהי.

דיון ומסקנות

לאחר עיון בבקשה ובתגובה, ולאחר עיון במסמכים המצויים בתיק בית המשפט, הנני סבורה, כי קיימת ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום האורטופדי.

תחילה אציין כי בין יתר נימוקי התנגדותו לבקשה, כופר ב"כ הנתבעת כאמור, בחבות. שאלת החבות אין בה בשלב זה, בכדי לעכב את מינוי המומחה המבוקש, שכן היה ויתברר בסופו של ההליך, כי לא היה מקום לתבוע את הנתבעת, יבוא הדבר לידי ביטוי בפסק הדין.

המסגרת הנורמטיבית

על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 (להלן: "התקנות") האפשרות היחידה של נפגע להוכיח טענותיו בעניין שברפואה, היא באמצעות בקשה למינוי מומחה או מומחים רפואיים מטעם בית המשפט. "דחיית בקשה למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפני הנפגע את הדרך להוכיח שנותר עם נכות כתוצאה מן התאונה (ראו למשל רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פד מד(2) 216, בעמ' 219)" (רע"א 6945/00 אשרף סאלח נ' דולב, חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2001(1) 185). לפיכך, גם כאשר מצב הדברים אינו חד משמעי "יזהר בית המשפט לבל תקופחנה זכויותיו של המבקש על ידי מניעת מינוי מומחה רפואי כבקשתו" (ע"א 1338/90 הנ"ל).

ברע"א 4911/09 סהר ציון חב' לביטוח בע"מ נ' אליעזר כשרי (פורסם בנבו) (להלן:"פרשת כשרי") נפסק בין היתר כי, מומחה רפואי ימונה על ידי ביהמ"ש אם קיימת תשתית ראייתית לנכות שנגרמה לתובע עקב תאונת הדרכים, וכלל הנטייה היא להקל בדרישה להוכחת קיומה של ראשית ראיה (ר' פרשת מססה- רע"א 247/01 מססה נ' דולב ואח' (לא פורסם) [פורסם בנבו]) ).

תקנה 2(ב) לתקנות מחייבת הצגתה של "ראשית ראיה" לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. כפי שנפסק לא אחת, אין צורך שראשית הראיה תתייחס לקיומה של נכות בפועל, אלא שתצביע על אפשרות לקיומה של אותה נכות. בכל הנוגע לעניין חובת הנפגע לשכנע, כי קיים קשר סיבתי בין מצבו הרפואי לבין הפגיעה בה נפגע מתאונת דרכים, נפסק כי "...די באפשרות של קיום קשר סיבתי (בדרגת הסתברות נמוכה) כדי להצדיק את המינוי" (רע"א 219/91 הראל נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, דינים-עליון, כרך יט 361).

ראשית הראיה הנדרשת לצורך מינוי המומחה יכולה להיות נלמדת מסוגים שונים של מסמכים ובעיקר ממסמכים אשר מצביעים על טיפול רפואי שניתן לתובע עקב נכותו [ר' רע"א 911/03 סעאת נ' סעאת ואח' (פורסם בנבו).

ולגופה של הבקשה

בתיעוד שבפניי הוצגה ראשית ראיה למינוי מומחה לאורטופדיה. מעיון במסמכים הרפואיים (מכתב שחרור מבי"ח אי.מ.מ.ס מיום התאונה 15.06.10, וכן סיכומי המחלה מתאריכים 23.06.10, 14.07.10, תיעוד טיפול פיזיותרפיה וכן אישורי המחלה) אותם צירף התובע לבקשתו, ניתן לראות כי יש במסמכים אלו כדי להצביע, לכאורה, על בעיות בתחום האורטופדי, בקרסול רגל ימין.

כך לדוגמא, במכתב השחרור מיום התאונה צוין: "קרסול ימים רגישות ונפיחות מעל פטישון ימני" כאשר בצילום רנטגן אובחן "שבר בבסיס מסרק חמישי- ללא תזוזה".

זאת ועוד, כמו כן, במסמך התעד טיפול פיזיותרפיה צוין: "סיבת הפניה מתאריך 15.06.10. לדבריו בזמן ירידה מרכב מסחרי סובב קרסול ימני ומאז מרגיש כאבים חזקים ונפיחות. בצילום אובחן שבר...".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ