אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חבות שוכר רכב כלפי חברה להשכרת רכב בגין גניבת רכב

חבות שוכר רכב כלפי חברה להשכרת רכב בגין גניבת רכב

תאריך פרסום : 06/02/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום ראשון לציון
4438-04
04/01/2007
בפני השופט:
ד"ר איריס סורוקר

- נגד -
התובע:
דומיקאר בע"מ
עו"ד ורשה אסף
הנתבע:
1. מלכה יניב
2. כהן דוד
3. מלכה יהושוע
4. דומל-ניהול וביצוע פרוייקטים בע"מ

עו"ד אזולאי ניסים
פסק-דין
  1. בפני תביעה אשר בגדרה עותרת התובעת, חברה להשכרת רכב והבעלים של הרכב נשוא הסכסוך, לחייב את הנתבעים בתשלום ערכו של הרכב אשר נגנב עת נמצא בהחזקתו של הנתבע 1. התובעת נקשרה בהסכם שכירות עם הנתבעת 4 להשכרת הרכב. הנתבעים 2 ו - 3 חתמו על התחייבות אישית כלפי התובעת (ר' מסמכי ההשכרה המצורפים לתצהירו של מר אלון יקיר מטעם התובעת: "חוזה ההשכרה, הצהרה והתחייבות וכן כרטיס הלקוח, לרבות כתב התחייבות אישית של שני הנ"ל). בפועל, במועד בו נגנב הרכב - 10.2.04 - מצוי היה הרכב בהחזקתו של הנתבע 1, בנו של הנתבע 3, ואשר עובד יחד עמו במקום העסק.
  2. הצדדים נחלקו ביניהם בשאלת אחריותם של הנתבעים לאירוע הגניבה וביקשו להדוף את התביעה בטענה כי הנתבע 1 נהג באורח אחראי וסביר, לא התרשל בכל הקשור לשמירת הרכב, וכי הגניבה ארעה כאירוע שאינו ניתן לצפיה או למניעה.
  3. המסגרת הנורמטיבית החולשת על המקרה דנא מעוגנת בשלושה מקורות דין. ראשית יש לציין את חוק השומרים, המקים על שוכר רכב אחריות בשל שומר שכר (ס' 2 לחוק השומרים, תשכ"ז-1967). כידוע, חוק השומרים יוצר מדרג של אחריות בין שומרים מסוגים שונים. שוכר רכב הוא שומר אשר "מטרת השמירה היא טפלה למטרה העיקרית של החזקת הנכס" (בענייננו - הרכב). הנורמה המהותית שקובע חוק השומרים במקרה כזה היא נורמת הרשלנות והיא מטילה על השוכר להימנע ממעשה רשלני, ולנקוט באמצעי זהירות סבירים על מנת לשמור על הרכב ולמנוע את גניבתו. יושם אל לב, כי לפי חוק השומרים צומחת חזקת התרשלות המעבירה את נטל ההוכחה לשוכר הרכב, שיוכיח כי הרכב נגנב שלא מחמת התרשלותו.
  4. לצד חוק השומרים יש כמובן להזכיר את עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין, המהווה נורמת-על ומסגרת כללית גם במקרה דנא. למעשה, האחריות המיוחדת המעוגנת בגדרו של חוק השומרים, איננה אלה ביטוי מיוחד של נורמת הרשלנות הכללית.
  5. מקור דין שלישי הוא חוזה ההשכרה שנכרת בין בעלי הדין. חוזה זה עוקב אחר נורמת הרשלנות וקובע כדלקמן (בסעיף 3.10 שבו):

"השוכר מתחייב לנקוט בכל אמצעי הזהירות האפשריים לשמירה על המכונית, לסגור ולנעול את כל פתחיה ומנעוליה וכן להפעיל כל אביזר בטיחות נגד גניבה ופריצה שהותקן במכונית או סופק לשוכר ע"י החברה, להחנות את המכונית רק במקומות חניה מוסדרים, וכי מפתחות המכונית יוחזקו בידי שוכר המכונית במקום שמור ומאובטח אשר אינו גלוי לעין".

  הוראה חוזית זו אינה אלה "תרגום" קונקרטי של נורמת הרשלנות, ויש בה כדי לפרט את   ציפיית המשכירה בדבר דרך ההתנהגות של השוכר, והאופן שבו עליו להבטיח את שמירת כלי הרכב, ומפתחות הרכב בתוך כך.

  1. במקרה דנא, השאלה העומדת על הפרק היא עובדתית, ועניינה יישום נורמת הרשלנות על נסיבות המקרה. ב"כ הצדדים הסכימו לכך בסיכומיהם, ונחלקו ביניהם בשאלה אם הנתבעים, בדרך התנהגותם, עמדו בחובה לנקוט באמצעי זהירות סבירים ע"מ למנוע את גניבת הרכב. כידוע, שאלה זו תלוית הקשר היא, ובכל מקרה ומקרה יש לברר את הנסיבות המיוחדות אשר בגדרן נגנב הרכב. הפסיקה בענין זה היא מגוונת ומתיחסת למקרים שונים, כפי שמתעוררים מעת לעת במציאות. כך למשל בת.א. 9841/02 (בימ"ש השלום בחיפה), סבר כב' הש' לבנוני כי שוכר של רכב התרשל מקום בו הותיר את מפתחות הרכב בארון בלתי נעול. לעומת זאת בענין שרף נ' אליהו חב' לביטוח בע"מ (ת.א. 21566/05, בימ"ש השלום בחיפה), סבר כב' הש' רקם כי המחזיק ברכב לא התרשל למרות שמפתחות הרכב נותרו בתוך מתג ההתנעה, וזאת מחמת ש"הוא עמד כל העת במרחק מטרים ספורים מהרכב תוך שמירת קשר עין עמו". אכן, המציאות מגוונת ומזמנת דוגמאות שונות לבחינת אחריותו של המחזיק ברכב. בענין זה אין נוסחת קסם אשר תיתן את הפתרון, אלא יש להסתכל על המקרה המיוחד לפי נסיבותיו.
  2. במקרה דנא, הנתבע 1 הודה כי החנה את הרכב שנגנב בצמוד למפעל שבו הוא עובד יחד עם אביו. לאחר מכן, נכנס לתוך המפעל וכן אל חדרו, והניח את מפתחות הרכב על השולחן בחדרו. לאחר מכן, יצא מחדרו, לאחר שסגר את דלת החדר ונפנה לטפל בשאלה של אחד העובדים (ר' ס' 10 לתצהירו של מר יניב מלכה וכן עדותו בפרוטוקול ע' 6 ש' 1 עד ע' 7 ש' 6). בזמן זה, איש לא נוכח במפעל, ואביו של יניב, הנתבע 3, לא היה במקום. לעומת זאת, נכחה במפעל אחותו של יניב, גב' וקנין אורית, אשר משרדה צמוד למשרדו של יניב. ואולם, גב' וקנין היה מצויה באותה עת בהריון מתקדם, והעידה כי היתה צריכה לצאת לשירותים באורח תדיר (ס' 4 לתצהירה). על כן, בעת שיניב עזב את חדרו, גב' וקנין לא היתה מצויה בחדרה הצמוד, אלא יצאה להתפנות (ס' 5 - 6 לתצהירה של גב' וקנין; ס' 11 לתצהירו של מר יניב מלכה).
  3. יש ליתן את הדעת לאופיו של המבנה, כפי שהוא מתבטא בצילומים שצירפה התובעת לתצהיר מטעמה (צילומי צבע הונחו בפני ביהמ"ש במהלך הדיון, והנתבעים 1 ו - 3 הודו בחקירותיהם כי הם משקפים את המקום). מן התמונות עולה כי מדובר במבנה בקומת הקרקע, המצוי באזור תעשיה ולו פתח גדול אל הכביש הראשי. בכביש הראשי נמצאת בסמיכות ולמעשה בצמוד לקיר המפעל תחנת אוטובוסים. הנתבע 1 הודה כי הרכב המסחרי הוחנה על ידו בין פתח המפעל לבין תחנת האוטובוסים וסימן את המיקום על גב התמונה הראשונה.  מן התמונה הראשונה וזו שמתחתיה עולה כי ניתן להיכנס בקלות רבה מהפתח הראשי והגדול אל רחבת המפעל. רחבת המפעל מהווה חלל גדול, ובו מצויים מכונות וציוד. מייד מימין לכניסה רואים את שני פתחי המשרדים של מר יניב ושל אחותו גב' וקנין.
  4. אני סבורה כי הנסיבות המתוארות לעיל מבססות את טענת ההתרשלות: ראשית, המפתחות הושארו ללא השגחה. ניתן היה לאחוז במפתחות בכיס המכנסים, בכיס המעיל, או בתיק סגור. כך גם ניתן היה להחזיק במפתחות במגירה. הותרת המפתחות על השולחן יוצרת "פרצה לגנב". כך הוא המצב מקום בו מדובר במבנה מפעל גדול ופתוח, אשר פתחו מופנה אל הקהל שברחוב, ואשר תחנת אוטובוס צמודה לו. אין מדובר במבנה משרדים שיגרתי, הנהנה מאינטימיות מסוימת, מהימצאות סדרן או מזכירה בכניסה או מאבטחה כלשהי. כך גם יש ליתן משקל לכך שמדובר בקומת קרקע והמשרד אינו מצוי בקומה עליונה.
  5. שנית, הנתבע 1 הודה כי לא שמר על קשר עין, לא עם כלי הרכב שנגנב ואל עם המפתחות. בכך למעשה איבד את השליטה על מפתחות הרכב.
  6. כידוע, למרבה הצער תופעה של גניבת רכב במקומותינו היא תופעה שכיחה וידועה. דווקא מן הטעם הזה יש להקפיד הקפד היטב לשמור על המפתחות ולהימנע מאובדן שליטה על ההחזקה בהן, כפי שארע במקרה דנא.
  7. כענין של מדיניות שיפוטית, מן הראוי לתמרץ שוכרים לנהוג כבעלים של הרכב. הטלת האחריות על שוכר הרכב, תגרום לשוכר להפנים את העלות הכלכלית של גניבת הרכב. אין זה ראוי כי שוכר ינהג בקלות ראש, מתוך הנחה כי הרכב איננו שלו אלא בבעלות של גורם אחר. אמנם, מבחינת מדרג החומרה, אין לומר כי הנתבע 1 פעל בזדון או כי רשלנותו היא "זועקת". ניתן כמובן לאתר בפסיקה מקרים בהם הרשלנות היתה חמורה יותר (כגון שמפתחות הרכב נשארים ב"סוויץ", והנוהג עוזב את הרכב ומאבד קשר עין עמו). ואולם העובדה כי קיימים מקרים "חמורים" יותר לכאורה, אין פירושה העדר התרשלות במקרה דנא. גם במקרה כאן הפגין הנתבע 1 חוסר תשומת לב, העדר הקפדה, ואף חיפזון בעת שנפנה לפתור בעיה של אחד מעובדיו, ולא נתן דעתו למקום המפתחות ולשמירה עליהם. עליו ליטול אחריות על התנהלות זו.
  8. הנתבעים טענו כי על התובעת לשאת באשם תורם מחמת רמת המיגון הנמוכה שסיפקה לרכב דנא. אין מחלוקת כי לא הותקנה מערכת קידוד ואף לא אזעקה. מר יקיר מטעם התובעת העיד כי הרכב מוגן באמצעות אימובילייזר בלבד, אשר אין בו כדי להגן מפני שימוש במפתחות המקוריים (גם אם אלה ניטלו שלא ברשות). ואולם אני סבורה כי רמת המיגון הנמוכה אינה מהווה בנסיבות המקרה משום "אשם תורם". הטעם לכך נעוץ בזה ששוכר הרכב קיבל את הרכב כפי שהוא, על רמת המיגון הקיימת בו. כמובן, הנתבע 1 ידע היטב כי הרכב אינו מוגן על דרך של קידוד או אזעקה, שהרי נהג ברכב. בנסיבות אלה, היה עליו להקפיד הקפדה יתרה, ולדאוג לשמירת המפתחות במקום מוגן.
  9. סיכומה של נקודה זו: אני מקבלת את טענת התובעת כי הנתבע 1 התרשל בעת שהניח את מפתחות הרכב על שולחן משרדו, באופן גלוי וללא נעילה, ובמקום פתוח באופן יחסי, אשר מצוי במצב של נגישות גבוהה לציבור. בנסיבות אלה, ובשים לב לכך שהנתבעת 4 היא שוכרת הרכב, הנתבעים 2 ו - 3 הם אלו שנטלו על עצמם התחייבות אישית, והנתבע 1 הוא זה שהתרשל בהתנהלותו, הרי שיש להטיל על כל הנתבעים אחריות ביחד ולחוד כלפי התובעת. יחד עם זאת, במישור מערכת היחסים הפנימית בין הנתבעים לבין עצמם, יש לקבל כי הנתבע 2, מר כהן דוד, רשאי לחזור על הנתבעים 1, 3 ו - 4, וכלפיהם הוא משוחרר מחבות. הטעם לכך נעוץ בהודעת הנתבע 3 אשר לפיה הוא נטל על עצמו את האחריות החוזית כלפי התובעת, ושחרר בתוך כך את מר דוד כהן מאחריותו (ר' ס' 2 לתצהירו של מר יהושוע מלכה).
  10. למען הסר ספק, אני דוחה בזאת את טענת הנתבעים כי התובעת צריכה היתה לבטח את הרכב, וכי הפרה את חוזה ההשכרה כאשר לא עשתה כן. ב"כ הנתבעים הפנה להוראת ס' 7.2.2 לחוזה ההשכרה אשר ממנו עולה מצג בדבר קיומו של "כיסוי ביטוחי". בנוסף, ציין כי נגבו דמי השתתפות באירוע קודם. אני סבורה כי התובעת לא הפרה מצג זה, שהרי מכח הדין, חב' השכרה משמשת כמבטחת ביחסים שבינה לבין השוכר (אני מפנה בענין זה למשל לת.ק 1072/04 פנחס נ' בלוסקאי, בביהמ"ש לתביעות קטנות בב"ש, כב' הש' רז לוי). בענין שבפני העיד מר יקיר כי אמנם יש לראות בחב' ההשכרה כמבטחת וכי היא נוטלת על עצמה את האחריות הביטוחית.
  11. עוד בענין זה, אין מקום לטענת ב"כ הנתבעים אשר לפיה חל איסור על חב' הביטוח לסייג את חבותה מקום בו התרשל המבוטח (השוכר) בשמירה על הנכס המבוטח (הרכב). על פי חוק חוזי הביטוח, התשמ"א-1981, רשאית חב' ביטוח להטיל סייגים ומגבלות לחבותה, ובלבד שתעשה כן באורח מובלט ומפורש (ר' ס' 3 לחוק). גם ב"פוליסה התקנית" שהציג ב"כ הנתבעים, אין כדי לשנות מכלל זה. ס' 6 לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי) התשמ"ו-1986, קובע כדלקמן: "אין באמור בתקנות אלה כדי לגרוע מחובת מבטח לפרט תנאי או סייג לחבותו או להיקפה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או לציינם בהבלטה מיוחדת, כאמור בס' 4 לחוק חוזה הביטוח". כידוע, על פי ההלכה הפסוקה מותר לחב' הביטוח להטיל על המבוטח את החבות לנקוט באמצעי זהירות סבירים על מנת למנוע את התרחשות האירוע הביטוחי. כך אמנם נהגה התובעת במקרה דנא, עת הטילה על שוכר הרכב את החבות לנקוט באמצעי זהירות סבירים ע"מ למנוע את הגניבה. אמנם, החוזה הוא סטנדרטי ורצוף ב"אותיות קטנות", ואולם אין בכך במקרה דנא כדי לשלול את תחולת הנורמה הרווחת והסבירה בדבר הקפדה ושמירה על הרכב המצוי בידי השוכר.
  12. סיכומם של דברים: הנתבע 1 אשר נהג ברשותו של הנתבע 3, יצר סיכון בלתי סביר שאמנם התממש על דרך של גניבת הרכב. כאמור לעיל, הנתבעים חבים כלפי התובעת ביחד ולחוד בתשלום נזקה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ