אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חאג' נ' נפקדים ואח'

חאג' נ' נפקדים ואח'

תאריך פרסום : 11/12/2011 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
39381-10-10
07/12/2011
בפני השופט:
אמיר טובי

- נגד -
התובע:

הנתבע:
1. אפוטרופוס לנכסי נפקדים
2. מדינת ישראל
3. רשות הפיתוח במובן חוק רשות הפיתוח

החלטה

1.בפניי בקשה להורות על סילוק התביעה שהגיש המשיב כנגד המבקשים, על הסף, מחמת מעשה בי-דין ו/או מחמת היעדר עילה ו/או שיהוי חמור.

2.התיק העיקרי עניינו המרצת פתיחה שהגיש המשיב ובה עתר לפסק דין המצהיר כי העסקה שנעשתה ביום 29.9.1953 בין האפוטרופוס לנכסי נפקדים לבין רשות הפיתוח ביחס לחלקות 5 ו- 23 בגוש 18846 מאדמות הכפר ראמה (להלן: "החלקות") בטלה. לחילופין, עתר לפסק דין המצהיר כי הוא זכאי להירשם כבעלים של מחצית מזכויות הבעלות בחלקות. לחילופי חילופין, עתר להצהיר כי הינו זכאי לפיצויים בקרקע חליפית שוות ערך לחלקות או לחילופין להצהיר כי הינו זכאי לפיצוי לפי נוהל 44.03.

3.להלן תמצית העובדות הדרושות:

3.1חלקת הקרקע הידועה כחלקה מקורית 5 בגוש 18846 מאדמות הכפר ראמה נרשמה בזמן המנדט, במהלך הליכי הסדר שנערכו לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש), תשכ"ט-1969, כאדמה מעובדת, בחלקים שווים ע"ש סבו של המשיב - חליל מוסא דווירי חאג' (להלן: "המנוח") ואחיו מוחמד.

3.2במהלך שנת 1952 הוגשו תזכורות תביעה בנוגע לחלקה האמורה הן על-ידי המדינה והן על-ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים. תזכורת התביעה מטעם המדינה הוגשה בטענה שמדובר באדמת מזרע בלתי מעובדת ותזכורת התביעה מטעם האפוטרופוס לנכסי נפקדים הוגשה מכוח הנפקדות הנטענת של המנוח ואחיו.

3.3ביום 30.1.57, על בסיס הסכמה אליה הגיעו מדינת ישראל והאפוטרופוס לנכסי נפקדים, קבע פקיד ההסדר כי החלקה המקורית 5, תחולק בין הצדדים כך שחלקות המשנה שקבלו מספרים סופיים 5 ו- 23 יירשמו ע"ש האפוטרופוס לנכסי נפקדים (הן החלקות נשוא התובענה) ואילו חלקות 19 ו- 22 יירשמו ע"ש מדינת ישראל.

3.4ביום 23.10.1981 הוגשה תביעה, בין היתר ע"י עזבון המנוח, באמצעות אביו של המשיב, לתיקון רישום החלקות (הליך 406/ראמה) (להלן: "התביעה הקודמת"). במסגרת אותה תביעה הועלו טענות כנגד הליך ההסדר הדומות לטענות המועלות בתביעה זו שבפניי, ובסופו של דבר ניתן ביום 25.1.1984 פסק הדין על בסיס הסכם פשרה שגובש בין הצדדים, לפיו פסק הדין בתיק 267 ראמה ביחס לחלקה 5 בגוש 18846 יבוטל והחלקה תחולק מחדש לשני מקטעים, באופן שהתובעים שם, שהמשיב, על-פי הנטען, נמנה עליהם מתוקף היותו יורש, יקבלו את מקטע 2 בשטח של 24.216 דונם ואילו רשות הפיתוח תקבל קרקע בשטח של 46.605 דונם (להלן: "פסק הדין").

3.5בעקבות פסק הדין הוצא ביום 21.2.1985 צו לתיקון לוח הזכויות לפיו הוקטן שטח החלקה 5 ב- 24.216 דונם, כאשר חלק זה הפך לחלקה חדשה שמספרה 26 באותו הגוש וזו נרשמה על שם התובעים שם. ביום 24.2.1985 הועתק לוח הזכויות אל פנקס המקרקעין. באשר לחלקה 23, היא נרשמה ע"ש רשות הפיתוח בהעברה מהא.נ.נ עפ"י שטר מכר.

3.6בתביעתו בתיק זה, שהוגשה 25 שנים לאחר שפסק הדין הפך לחלוט, נמנע המשיב מלהתייחס לתביעה הקודמת ולפסק הדין שניתן במסגרתה. רק משעומת עם פסק הדין במסגרת הבקשה לסילוק על הסף, טען כי הוא כלל לא ידע על קיומה של התביעה הקודמת. לדבריו, אביו מעולם לא ייפה את כוחו של עו"ד צבחי אל חאג' ז"ל לייצגו, הוא לא ידע על ההליך המתנהל בשמו ולא היה שותף לניהולו.

3.7במסגרת תביעתו כאן טען המשיב כי אביו היה הבעלים והמחזיק של מחצית החלקות, עוד לפני קום המדינה. כנטען, אביו קיבל את הבעלות בחלקות במתנה מאביו, הוא סבו המנוח של המשיב. לדבריו, הם לא ידעו במהלך הליך ההסדר על תחילת הגשת התביעות וזאת לאור העובדה שההודעות על פעולות ההסדר בגוש התפרסמו בכפר ראמה ולא בכפר נחף, הוא מקום מגוריהם. משלא ידעו על הליכי ההסדר המתנהלים, הם נמנעו מלהגיש תזכורת תביעה ולתבוע את זכויותיהם בחלקות. לטענת המשיב, אביו וסבו מעולם לא היו נפקדים. ולפיכך, ברי כי האפוטרופוס לנכסי נפקדים נהג בחוסר תום לב, ואף במרמה, עת טען בפני פקיד ההסדר כי מדובר בנכס נפקד למרות שידע שאביו של המשיב הינו הבעלים ובעל זכות התביעה בחלקות. התנהלות זו מצד האפוטרופוס לנכסי נפקדים היא שהובילה להטעיית פקיד ההסדר.

4.בבקשתם הפנו המבקשים לכך שאין מחלוקת כי במהלך הליכי ההסדר לא הוגשה תזכורת תביעה ביחס לזכויות בחלקות אלא ע"י מדינת ישראל והאפוטרופוס לנכסי נפקדים וכי אין מחלוקת כי הזכויות בחלקות נרשמו בסופו של דבר ולאחר הליכי ההסדר על שם האפוטרופוס לנכסי נפקדים. בהינתן אלה, הרי שעל המשיב נטל הראיה להוכיח כי סבו ואביו היו בעלי הזכויות בחלקות על אף שלא תבעו זכויות בהן במהלך הליכי ההסדר. לטענתם, יש להורות על דחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין וזאת בשים לב לפסק הדין מיום 25.1.1984 שכאמור ניתן בדיוק באותו ענין. כנטען, התביעה הקודמת שהוגשה ע"י עזבון המנוח, בין היתר באמצעות אביו של המשיב, זהה מהותית לתביעה דידן והטעמים שהועלו בה נגד הליך ההסדר זהים לטעמים שהועלו בתביעה כאן.בנוסף נטען לסופיות הליך ההסדר. בהקשר זה צוין כי בהתאם להלכה הפסוקה יש לפרש בצמצום את העילות לתיקון ההסדר המפורטות בסעיפים 93 עד 97 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: "הפקודה"), וזאת למען שמירה על וודאות ויציבות המרשם.עוד נטען לחוסר תום לב ואי נקיון כפיים מצד המשיב שהסתיר מבית המשפט קיומו של הליך קודם וזהה לתביעה דידן. בנוסף נטען כי דין התובענה להידחות מחמת כך שהוגשה בשיהוי ניכר (בחלוף למעלה מחמישים שנה ממועד הליכי ההסדר ובחלוף למעלה מ- 25 שנה ממועד מתן פסק הדין בהליך 406/ראמה). שיהוי זה גרם למבקשות נזק ראייתי בלתי הפיך, עד כדי פגיעה בניהול הגנתן בתיק זה והוא מעיד על זניחת טענות המשיב. המבקשים הוסיפו וטענו כי התובענה אף אינה מגלה עילה לסעד המבוקש, זאת משום שהמשיב לא צירף לתובענה שום אסמכתא שיש בה כדי להעיד על כך שהמנוח עיבד את החלקה בזמנים הרלוונטיים והיה בעל זכויות בעלות בחלקה ואף שום אסמכתא להעברת הזכויות לבנו, במתנה, כפי שנטען בתובענה.עוד הפנו המבקשים לכך שלתביעה זו לא צורפו כלל התובעים בתביעה הקודמת- אחי סבו של המשיב או חליפיו - שהינם צדדים מהותיים העלולים להיפגע מתוצאות התביעה.

5.המשיב טען מנגד כי על אף שאביו מופיע כתובע 1 באותו הליך, הרי שבפועל אביו מעולם לא ייפה את כוחו של עו"ד צבחי אל חאג' ז"ל לייצגו; והוא מעולם לא ידע על קיומו של ההליך ומכאן שהוא גם לא קיבל את יומו בבית המשפט. לטענת המשיב, אין די בכך ששמו של אביו הופיע כצד בתביעה הקודמת, אלא היה על המבקשים להציג את ייפוי הכוח שכנטען נמסר על-ידי אביו לעורכי הדין. מכל מקום, נטען כי פסק הדין שניתן בתיק 406/ראמה נעדר קביעה פוזיטיבית שנוגעת למחלוקת האמיתית בין הצדדים ונעדר הכרעה סופית בטענות שהועלו בכתב התביעה וזאת משום שהתיק הוכרע ע"י הסכם הפשרה שהושג בין הצדדים. עוד נטען כי פסק הדין בתביעה הקודמת ניתן רק בהתייחס לחלקה 5 סופית, כך שגם אם תתקבל טענת המבקשים למעשה בית דין בנוגע לחלקה זו, הרי שאין שום בסיס לקבל טענה זו בהתייחס לחלקה סופית 23.המשיב הוסיף כי אין בהליכי ההסדר כדי לשלול הימנו הגשת תביעה מכח סעיף 93 לפקודה, שכן זו כפופה רק למגבלות שמציב חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958. מאחר והמבקשים לא טענו להתיישנות התביעה, ברי כי אין כל מניעה להגיש התביעה לתיקון הרישום מכח סעיף זה. לדבריו, הבסיס לתביעה מכח סעיף זה נעוץ במרמה או תרמית מצד המבקשים. באשר לטענת המבקשים שנוגעת לאי צירוף בעלי הדין העלולים להיפגע מתוצאות ההליך, ציין המשיב כי הוא לא ראה לצרף את יורשי אחיו של סבו מאחר והם לא עתידים להיפגע מתוצאות הליך זה באשר הוא מתייחס רק למחצית הזכויות בחלקות. יתרה מכך, נטען כי ממילא אי צירוף בעלי דין רלוונטיים מהווה עילה לתיקון כתב הטענות ולא לדחיית תביעה על הסף. בהתייחס לטענת השיהוי, טען המשיב כי טענת שיהוי יפה כנגד זכות אובליגטורית אך היא אינה יכולה לעמוד כנגד זכות קנין, כבעניינינו. עוד הפנה המשיב לכך שממילא לא נתקיים אף לא אחד מהתנאים שעל בית המשפט לבחון בעת שמועלית טענה זו. לדבריו, אין בשיהוי הנטען והמוכחש משום ביטוי לוויתור על הזכות ומכל מקום לא הוכח כי מצבם של המבקשים הורע עקב אותו שיהוי.לבסוף טען המשיב לתחולת הדוקטרינה של השתק שיפוטי במקרה דנן, זאת לנוכח חליפת המכתבים בינו לבין המבקש 1 עובר להגשת התביעה, במסגרתה לא הועלתה ולו טענה אחת מתוך שלל הטענות שהועלו במסגרת הבקשה לסילוק על הסף ותחת זאת נדרש ממנו להמציא צו ירושה לצורך קביעת היקף זכויותיו בחלקות. ככל שרצו המבקשים להעלות טענות אלה, היה עליהן לעשות זאת במסגרת ההתכתבויות בין הצדדים עובר להגשת התביעה.

6.בתשובה לתגובת המשיב נטען כי נוכח טענת המשיב כי פסק הדין הושג במרמה וללא ידיעת אביו המנוח, הרי שהיה עליו לתקוף את פסק הדין ישירות באמצעות הגשת בקשה לביטולו.עוד נטען כי אין יסוד לטענת המשיב לפיה התביעה הקודמת מתייחסת אך ורק לחלקה 5 וזאת משום שלפי ההלכה מעשה בי-דין משתיק גם טענות שלא נטענו, ובלבד שניתן היה להעלותן בהליך המקורי. בעניינינו, הן התביעה הקודמת והן הנוכחית מבוססות על מסכת עובדתית זהה. מכל מקום, צוין כי הואיל וההעברה של חלקה 23 מהאפוטרופוס לנכסי נפקדים לרשות הפיתוח נעשתה בתום לב ובתמורה הרי שהיא מוגנת מכוח סעיף 17 לחוק נכסי נפקדים, והיא אינה ברת ביטול.

7.לאחר שבחנתי את הבקשה, התגובה שניתנה לגביה ותשובת המבקשים לתגובת המשיב, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

8.אין חולקין כי לפסק הדין מיום 25.1.1984, אשר התבסס על הסכם הפשרה שהושג בין הצדדים, תוקף מחייב ככל פסק דין שניתן בדרך דיונית רגילה. (על פסק דין הניתן על דרך הפשרה (ראו: ע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה דה טרה סנטה, פ"ד נג(1), 337).דומה כי לעניין זה יפים דברי כב' הנשיא שמגר בע"א 601/88 עיזבון המנוח רודה ז"ל נ' שרייבר, פד"י מז(2), 441 בעמ' 443 משקבע:

"פסק הדין היוצר - לפי הטענה - השתק עילה בענייננו, הוא פסק דין המאשר הסכמה של הצדדים להתדיינות. מטבע הדברים, פסק דין כזה איננו מבוסס על הכרעה שיפוטית עניינית בסכסוך שנתגלע בין הצדדים (ראה נ. זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי, (1991) בע' 330), ועיצובו עשוי להיות מושפע משיקולים שונים של בעלי הדין, אשר אינם תואמים בהכרח את הפיתרון אליו היו מובילים הכללים המשפטיים הרלוונטיים. חרף שוני זה בין פסק דין בהסכמה לבין פסק דין "רגיל", ניתן לכללי ההשתק, על ענפיהם השונים, תוקף גם בנסיבות בהן יושב סכסוך על ידי פסק דין בהסכמה (ע"א 219,151/87 הנ"ל בעמ' 498-497). ביסוד גישה זו עומד השיקול של סופיות הדיון: משניתנה גושפנקא שיפוטית להסכמת הצדדים בדבר הדרך ליישוב הסכסוך, שוב אין מקום לאפשר להם להחזיר את הגלגל אחורנית ולפתוח מחדש את חזית המריבה, שאם לא כן, לא יהיה בכוחו של פסק הדין למלא את התכלית לה נועד, קרי-יישובם הסופי של סכסוכים (ראה לעיקרון סופיות הדיון: זלצמן בספרה הנ"ל, ע' 12-15)".

9.בענייננו, טען המשיב כי על אף שאביו היה צד לתביעה הקודמת הוא מעולם לא ייפה את כוחו של עו"ד צבחי אל חאג' ז"ל לייצגו וכי הוא כלל לא ידע אודות ההליך. על בסיס טענה זו מבקש המשיב לתקוף את פסק הדין בדרך של התגוננות מפני מעשה בית-דין.אין מקום לקבל טענת המשיב. הלכה היא כי בעל דין המבקש לבטל פסק דין שניתן בהסכמה מחמת פגם בהסכם שהוא בשורשו של פסק הדין, חייב להגיש תובענה עצמאית ונפרדת שעילתה הפגם שנתגלה בהסכם. על ידי הגשת תביעה כזו, ממילא מתבקש ביטול פסק הדין. הגשת תביעה לבית משפט לביטול הסכם הפשרה ופסק הדין שאישר אותו, דרושה לשם השגת הביטול ולא ניתן להשיג אותה תכלית בדרך עקיפה. [ראו: רע"א 5821/05 בנק הפועלים בע"מ נ' דניאל גרינברג ואח', תק-על 2005(4), 2869 , עמ' 2871; רע"א 3960/05 עו"ד נפתלי נשר נ' שיבלי, תק-על 2005(4), 3345, בעמ' 3346; רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ' דליה מור, פ"ד נו(1) 577, עמוד 586 (2001); בג"ץ 247/81 ספטי נ' ספטי, פ"ד לז(2), 181; וראו גם: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 327-328 והפסיקה הנזכרת שם].בע"א 417/89 סעד חסן סעד אע'בריה נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד מה(4), 641 , 647-648 (1991) נקבע כי:

"אין בדין כל הוראה בדבר הדרך בה יש לבטל פסק דין שהושג במרמה. אך על פי ההלכה והפרקטיקה, הדרך לביטולו של פסק דין כזה, שהושג במרמה, היא על ידי הליך של תקיפה ישירה של פסק הדין על ידי בקשה לביטולו (ראה ע"א 143/51 ראש העיר רמת גן נ' פרדס ינאי בע"מ, פ"ד י' 1804 בעמ' 1817; ע"א 238/58 ירמיצקי נ' מעייני, פ"ד י"ג 1497 בעמ' 1502). יפים לעניין זה דבריה של ד"ר זלצמן בספרה הנ"ל: "ככלל, אין לאפשר תקיפת עקיפין של הפסק בדרך של התגוננות מפני מעשה-בית-דין בהתדיינות אחרת כלשהי בין בעלי הדין. פסק הדין שהושג בתרמית או בקנוניה כלפי בית המשפט אינו בטל, דוגמת פסק דין שנתן בית משפט מחוסר סמכות, אלא ניתן לביטול בלבד, ודי בכך "להפנות" את בעל הדין הנפגע לדרך התקיפה הישירה. זו תהא ממילא, בדרך כלל, הדרך שבה יבחר בעל דין המבקש לבטל את תוצאותיו האופרטיביות של פסק הדין. זו הדרך שאליה יש להפנות את בעל הדין כאשר הוא מבקש להשיג במסגרת ההתדיינות הנוספת תוצאה שונה מזו שנקבעה בפסק הדין, כגון תובע שתביעתו נדחתה, כולה או חלקה, והוא שב ותובע על יסוד העילה המקורית, בטענה שפסק הדין הושג בתרמית של הנתבע." (שם, בעמ' 608)". [ההדגשות לא במקור – א.ט]

על כן, ככל שבדעת המשיב לנסות ולבטל את תוצאותיו האופרטיביות של פסק הדין, עליו לעשות זאת באמצעות הגשת תובענה חדשה שעילתה הפגם שנתגלה בהסכם הפשרה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ